כרוניקה של רצח ידוע מראש

זירת הרצח של אלי שזירי (ארכיון)

הרצח של אלי שזירי לא הפתיע אף אחד בעולם התחתון של נתניה, או במערך המודיעין הרלוונטי של המשטרה. גם סצינת הרצח – מוצאי שבת, רחוב צדדי באזור הקניות והבילויים המשגשג של העיר, שמשום מה עדיין נקרא אזור התעשייה החדש – היא סוג של נתניה הקלאסית, בדיוק כמו כתב האישום האחרון שהוגש נגד המנוח ואחרים, החזקת מקום להימורים ברחוב המסגר שבאזור התעשייה הישן, שזה כבר הכי הכי נתניה הקלאסית.

שזירי, בן 32 במותו, היה גבר צעיר ונאה. חרף נישואיו, אבל בעיקר בגלל גירושיו לאחרונה, ברשימת החברים שלו בפייסבוק יש רוב מכריע לבחורות צעירות, ומצודדות, כאלה שמן הסתם הוקסמו מהכריזמה הקרימינלית שלו כעבריין שלא תלוי באף אחד מהאייקונים של הפשע בעיר. הוא גדל בשיכון ותיקים שבמזרח העיר, המקום בו עוצבה תרבות הפשע המקומית הידועה לשמצה כל כך. על המורשת שהותיר אייקון הפשע של כל הזמנים, גבי פאלח המנוח, צמחו "נערים" כמו ברוך בוקל ואלי שזירי עם מוטו חד וברור – לא עושים חשבון לאף אחד.

מאז שפאלח הנערץ חוסל, עקב סכסוך עם צ'רלי אבוטבול, משפחת אבוטבול סומנה כאויבת של מרבית "הבחורים הטובים" במזרח העיר, מה שלא מנע מפליקס המנוח, להשתלט על נכסים אסטרטגים באזור התעשייה, ולרכוש את אמונם של עבריינים רבים מהשכונה של פלאח, שדומה היה כאילו הוא הולך ונשכח. בהמשך חדרו עוד ועוד אבוטבולים לאזור התעשייה הישן, שחלק מהמתחמים בו אף שמשו כארסנל לאמצעי לחימה של המשפחה הלוחמת. פרנסואה גם הקים ברחוב הראשי את המסעדה המיתולוגית שלו, "בת האיכר", שזמן קצר לאחר החיסול של אביו סומנה כיעד ראשון לכיבוש על ידי שונאיו במזרח העיר.

כדי לממש את היעד הוכנס לעיר כוח עזר – גורמים במשפחת כארג'ה שרכשו חלק במסעדה הצמודה, "בית השייח", על אפו וחמתו של פרנסואה. הוא עצמו לא טמן ידו בצלחת והמשיך לצבור אויבים, גם כאלה שהיו נאמנים לאביו המנוח. הסוף ידוע, כראג'ה בגיבוי כוחות מקומיים ממזרח העיר בעיקר, דחקו את פרנסואה מכל נכסיו, ועד לסופו המר.

ברוך בוקל. שכן

יאפ יל"פ

ב-2008, המלחמה נגד המסעדות של פרנסואה חצתה את כל הגבולות עם עשרות שמות של מעורבים, קבוצות, משפחות פשע, ארגונים ותתי ארגונים, הצתות, פיצוצים, אירועי ירי וחיסולים. הביקורת הציבורית אילצה את המשטרה לבצע מהלכים דרמטיים, אחד מהם היה פירוק ימ"ר שרון והקמה של יחידה מיוחדת למאבק בפשע (יל"פ) – צוות מיוחד למיגור הפשיעה האלימה בנתניה עם דגש מיוחד על עברייני אמל"ח. זו היתה "יחידת בייבי" של מפקד המחוז דאז, ניצב קובי כהן, עם הזרמה ללא הגבלה של תקציבים וכוח אדם.

"היחידה עבדה כמו מפעל לייצור תיקים פליליים", אומר קצין לשעבר ביל"פ, "היינו עוצרים אנשים, שולחים תיקים לפרקליטות וממשיכים הלאה בלי התעניין בכלל מה קורה איתם. בשורה התחתונה העיר נרגעה, רוב העבריינים הרלוונטים נכנסו אז לכלא או התרחקו. הפעילות של יל"פ חשפה תיקים חמורים, שחלקם הופנו להמשך טיפול ביאחב"ל, למשל תיק ההריגה שבו הורשע שי שירזי אשר נשפט לחמש שנות מאסר".

שזירי היה אחד היעדים של היחידה ויאחב"ל בתחום הפשיעה המאורגנת עם דגש על שליטה במועדוני הימורים, סחר והפעלה של אמצעי לחימה מסוגים שונים, וסממן נוסף: שזירי היה פרילנסר של ארגוני פשיעה, אחד שעבד לבד ולא היה כפוף למרות של אף אחד. הוא הצליח להתמיד בנישה הזו, בין היתר משום שהיה נחשב למאוד מסוכן, וכל הצדדים נעזרו בו.

כל יחידות המשטרה הרלוונטיות ניסו להכניס את שזירי לכלא, ללא הצלחה, עד שיום אחד רכז המודיעין של יל"פ, עמי סוויסה, ביקר בבית החולים לניאדו בעניינים פרטיים. באחד הספסלים לצידו ישבו שתי בחורות, אחת מהן נראתה כמו אשה מוכה, ומעבר לכך סוויסה זיהה כי מדובר בבת זוגו של שזירי. הוא הקשיב לסיפורים שהיא סיפרה לחברתה בבכי על החבר שמכה אותה ללא רחם. סוויסה דיווח על שיחת המסדרון הזו למפקדו, ראש מחלק חקירות פשעים ביל"פ, משה ליפשיץ, מה שהסתיים בחקירה שהניבה כתב אישום, הרשעה ו-18 חודשי מאסר ראשונים לשזירי.

אלי שזירי בתמונה מעמוד הפייסבוק

תיק מודיעין

חברו של שזירי מהשכונה, ברוך בוקל, נושא בקרבו עד היום את טראומת הרצח של גבי פלאח, והוא נטר טינה לאבוטבולים, גם אם בשלב מסוים חבר אליהם. בתוכו הוא נותר מחובר למשפחת פלאח אשר מחזיקה עד היום בנתח משמעותי של שוק ההימורים, מה שעודד אותו לקחת חלק בדחיקה החוצה של פרנסואה ממסעדות בת האיכר ומהעיר באופן כללי.

גם שזירי סלד מהאבוטבולים, אבל כאשר השתחרר מהכלא ב-2012 הוא חבר לזמן מה לצ'רלי אבוטבול, שהיה נתון במלחמת עולם על הזכות להמשיך ולהפעיל מועדוני הימורים וקו הלוואות. זו הסיבה מן הסתם שבאותה שנה נעצרו צ'רלי ושזירי בחשד לנסיון חיסול, או סחיטה, של האחים מישייב, השותפים של שי שירזי מתיק ההריגה במועדון ההימורים באזור התעשייה החדש.

האירוע הזה פתח לשזירי סכסוך אחד נוסף אשר נותר פתוח למעשה חרף שמועות על סולחה, אבל המידעים על מעורבותו בסכסוכים, בוררויות והוצאות לפועל המשיכו לזרום ללא הפסקה. למשל, הדקירות והיריות בעבריין חזי ראובן, כחלק מהסיוע של שזירי למאבקי ההישרדות של צ'רלי אבוטבול. 

שזירי נחשב לנע ונד שהפסיק מזמן להחזיק בכתובת קבועה, חוץ משיכון ותיקים בו מתגוררים הוריו עד היום, הוא התגורר גם בכפר יונה וגם במושב גאולים. באוקטובר, כאשר מטען התפוצץ ברכב של ברוך בוקל, שנהגו האישי נהרג בשגגה, טענו רבים כי עבר חתול שחור בינו לבין שזירי. במשטרה חושבים אחרת ואומרים, שהרקע לפיצוץ הוא סכסוך בתוך משפחת בוקלבסקי.

שניים מאנשיו של שזירי, חיים מסיקה ורואי סלהוב, נורו לאחרונה והגיעו בכוחות עצמם לבית חולים לניאדו. מבחינתם של יודעי דבר, המסר הזה נועד להשבית את שזירי, שהיה אמור לדעת כי האנשים שפגעו בסלהוב ומסיקה היו בעצם בדרכם אליו. 

עו"ד משה ליפשיץ	עו"ד חן מאירי

איש הסוד

באחד הביקורים של שזירי בבית המשפט לאחרונה הוא הבחין בקצין המשטרה ליפשיץ, שהכניס אותו לכלא על המכות לחברתו. ליפשיץ כבר עזב אז את המשטרה והחל לעבוד כעורך דין פלילי, כך שהשניים התיישבו על ספסל והחלו להעלות זכרונות מחדרי החקירות, "היית קצין ישר, לא היית זבל", אמר לו שזירי, בדיוק כמו שאומרים לו עבריינים אחרים. מאז המפגש הזה עו"ד ליפשיץ הפך בעצם לאיש סודו הקרוב של שזירי.

עו"ד ליפשיץ לא ייצג את שזירי בבתי המשפט אלא שימש יועץ משפטי שלו לצורך הסדרת ענייניו, בין שבאמצעות משרדו ובין שבאמצעות עורכי דין אחרים. בתיק האחרון על החזקת מקום הימורים נבחרה לייצג אותו עו"ד חן מאירי, אלא שמרוב דחיות המשפט לא נפתח למעשה, וכנראה שלא יפתח עוד לעולם.

איך מרגיש עו"ד ליפשיץ, שמתפקידו כלוחם בכיר בפשיעה הפך לנציגם של "החברה הטובים" מול משטרה ובתי המשפט? "מאוד מוזר לעבוד עם מי ש'עבדת עליו'", הוא אומר מבלי להתייחס לקשר שהתפתח בינו לבין שזירי. "הייתי שותף להגדרת היעדים, להכניס אותם לכלא, והיום הגדרת המטרה התהפכה והיא למנוע מהם ללכת לכלא".