 |
| הנאשם הורשע בהריגה. "לא יכולה להיות סליחה ולא כפרה" |
בית המשפט המחוזי לנוער בנצרת גזר הבוקר (רביעי, 1.2) 13.5 שנות מאסר על צעיר כבן 18 מעפולה, שהואשם ברצח מי שפעם היה חברו, הנער יובל אוסדון ז"ל, בן 17 במותו. הרכב השופטים, בראשות סגנית הנשיא השופטת אסתר הלמן נוסבוים, גזר על הצעיר גם עונשי מאסר על תנאי ופיצוי של 140 אלף שקלים למשפחת המנוח.
בעסקת טיעון בין פרקליטות מחוז צפון לעו"ד ירון ברזילי, סנגורו של הצעיר, הומרה עבירת הרצח להריגה, ובהסכמת משפחת המנוח טענה הפרקליטות ל-16 שנות מאסר ופיצוי של 125 אלף שקל, בתשלומים. בית המשפט הקל כאמור בעומש המאסר, והפיצוי הוגדל וישולם בתשלום אחד.
"בית המשפט שמע ממנו חרטה שלמה", אומר עו"ד ברזילי, "בהתחלה כשהודה במיוחס לו בכתב האישום המתוקן ובשלב שני גם בשלב הטיעונים לעונש. הוא קם וביקש סליחה ממשפחת המנוח. אני לא חושב שיכולה להיות סליחה ואני לא חושב שיכולה להיות כפרה על המעשים, אבל הוא אכן הביע את אותה חרטה.
"העולם המשפטי הוא עולם מורכב", מסביר עו"ד בריזילי את המרת אישום הרצח בהריגה, "אחרי מספר פגישות הפרקליטות קיבלה את הטיעונים שלנו שלא ניתן לייחס לנאשם כוונה להמית בשעה שהוא ביצע את האקט של הדקירה. נכון עשתה הפרקליטות ואני מסיר בפניה את הכובע על השינוי בעמדה שלה".
באפריל 2016 נמצא יובל אוסדון בן ה-17 כשהוא דקור ומדמם בפתח בנין מגורים בשכונת גבעת המורה בעפולה. הוא הובהל לבית החולים "העמק" בעיר, כשהוא מחוסר הכרה ומונשם ושם נפטר מפצעיו. חודש לאחר מכן עצרה המשטרה שני חשודים במעשה. מכתב האישום, שהוגש תחילה בגין רצח, עולה כי בין אוסדון לנאשם, שהיה קטין בעת המעשה, היה סכסוך מוקדם. השניים היו חברי ילדות, אך התרחקו האחד מהשני לאחר שהנאשם בחר בדרך עבריינית. מאחר והנאשם התקשה לקבל את הסירוב, הוא תכנן כיצד לרצוח את אוסדון בשיטת "כיפה אדומה".
אליזבט קנדל, נערה בת 19, שכנעה את אוסדון להיפגש עמה ואף הציעה לו, במסגרת התכתבות ביניהם, לעשן איתה ביחד סמים. זאת, תוך שהיא מבצעת את הוראותיו של הנאשם. כשהגיע אוסדון לדירתה הוא פגש את הנאשם שדקר אותו למוות.
נגד הנאשם, שהיה עוד קודם לכן מוכר למשטרה בשל עבירות אלימות וסמים, הוגש תחילה, כאמור, כתב אישום בגין רצח, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש הליכי משפט. קנדל הועמדה לדין באשמת חטיפה, שיבוש הליכי משפט וסיוע לדבר עבירת רצח. משפטה עדיין מתנהל.
 |
| יובל אוסדון ז"ל |
אביו של יובל, שם טוב אוסדון, החבר בארגון משפחות נרצחים ונרצחות, לא רואה בכך סגירת מעגל, אבל מוצא מעט נחמה בידיעה כי רוצח בנו יישב שנים רבות מאחורי סורג ובריח. "לא רציתי שהוא יראה אור יום, אבל לא הייתה לי ברירה. חששתי שמשפט על רצח יימשך שנים ובינתיים הוא ישוחרר למעצר בית. מעולם לא הייתי מעוניין בנקמה, אבל היה חשוב לי שבמסגרת החוק העונש עם הרוצח של בני ימוצה".
האב ציפה כי בית המשפט יקבל את עסקת הטיעון כלשונה. "16 שנים מאחורי הסורגים הן המינימום שמגיעות לו", אומר שם טוב. "לקחו לי חתיכה מהגוף. הלך לי ילד סתם. בן אדם בא עם סכין לא כדי לקלף תפוזים ולא כדי לגרד את הגב, הוא בא במטרה אחת – לרצוח לי את הבן. נזקקה רק דקירה אחת בלב כדי להרוג את הבן שלי, ומאז אבדתי את החיים שלי. רציתי לקוות שאני האחרון שמאבד את הבן שלו בגלל ויכוח סתמי, אבל לצערי עד שלא ישנו את החקיקה היד תמשיך להיות קלה על ההדק".
ארגון משפחות נרצחים ונרצחות מתקומם באופן נחרץ נגד הסדרי טיעון הנקבעות לא אחת על גבן של משפחות הקורבנות. "במקרים בהם קיימים קשיים ראייתיים להוכחת אשמה וסכנה לזיכוי, מנסים לשכנע משפחות נרצחים, כי עדיף להשיג ולו איזשהו עונש גם אם הוא יהיה נמוך בהרבה מהעונש על פי כתב האישום המקורי", טוענת לרה צינמן, יו"ר הארגון. "אבל, בעיני רוב המשפחות עדיף להסתכן בהעדר הרשעה, מאשר לתת לרוצח להודות רק תמורת עונש נמוך, שאינו משקף כלל את חומרת העבירה".
עוד טוענת צינמן כי אילו הייתה מתקבלת הרפורמה במדרג עבירות המתה ויצירת עבירה של רצח מדרגה שנייה במקום הריגה, ניתן היה להרשיע ברצח גם אם הראיות מתקשות להוכיח רצח בכוונת תחילה. אישור הרפורמה, שהעבודה עליה החלה לפני תשע שנים, אומנם עברה בקריאה ראשונה, אך תקועה מזה חודשים בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. "עבירת הרצח כפי שהיא קבועה היום בחוק היא עבירה צרה, ואילו עבירת ההריגה כוללת מקרי המתה שיש בהם כוונה שנכון לתייגם כרצח, לצד מקרי המתה שניתן להגדירם כחמורים פחות", מסבירה צינמן. "אם הרפורמה החדשה תאושר, ישונה החוק כך שיהיו מספר דרגות המתה. לפי החוק המוצע תפוצל עבירת הרצח: רצח שעליו ניתן להעניש עד מאסר עולם לא חובה; רצח 'בנסיבות מחמירות'; ורצח בנסיבות של אחריות מופחתת".
