 |
| השחקן ששון גבאי (במרכז) עם בני משפחות נרצחים |
טקס הזיכרון השנתי לנרצחים בישראל, בהשתתפות מאות משפחות של קרבנות רצח לאורך השנים, נערך השבוע במרכז הירידים על ידי משרד הרווחה, מרכז "אלה" וארגון משפחות נרצחים ונרצחות בישראל, ובהשתתפות נציגים בכירים של המשטרה, משרד המשפטים והכנסת. בשיאו של הטקס, נציגי המשפחות הדליקו נרות זיכרון לזכר יקיריהם ונשאו דברים. בהמשך, נערכה קבוצת דיון על היקירים שנלקחו והחיים מאז.
את "נר התקווה" באירוע הדליק השחקן ששון גבאי, שאביו משה נרצח בשנת 1968 בחיפה. משה גבאי היה בעל מכולת ונרצח במהלומות מוט ברזל על ידי נער ערבי שהיה חייב לו כסף. ששון גבאי היה אז חייל בן 20, ולאורך השנים הוא אינו מרבה לדבר על הטראומה בפומבי.
 |
| אורנה שקלים ואמה חנה יונס מדליקות נר לזכר יצחק יונס ז"ל |
מקרב בני משפחות הנרצחים, הדליקו נרות אף אורנה שקלים וחנה יונס, בתו ואלמנתו של יצחק יונס, בעל חנות תכשיטים שנרצח בשוד מזוין בחנותו במרכז רמת גן ב-1997; ונדיה אבו חמוד משפרעם, שבנה צפא אבו חמוד נחטף ונרצח בירייה ב-2008 באילת על ידי יונתן קקון וניב הרוש.
באירוע הזיכרון לנרצחים השתתפו ח"כ אמיר אוחנה; תנ"צ ערן קמין, ראש חטיבת החקירות במשטרת ישראל; עו"ד גלעד סממה, ראש האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים; איריס פלורנטין, סמנכ"ל משרד הרווחה ויעלה כהן, מנכ"לית עמותת "אלה" המופקדת על הסיוע הנפשי במסגרת תוכנית סנ"ה – סיוע ממלכתי לנפגעי עבירות המתה.
יו"ר ארגון משפחות הנרצחים והנרצחות, לרה צינמן, שבתה גנית, סטודנטית בת 22 נרצחה לפני 20 שנה על ידי "מחזר" חולני, אמרה כי מסורת טקס הזיכרון, הנערך זו שנה רביעית, היא דרך נוספת להכרת המדינה בנזק העצום הנגרם למשפחות ולחברה כולה על ידי טרור אזרחי, המסוכן לא פחות מטרור לאומני.
לדברי צינמן, השאיפה לחסוך ממשפחות הנרצחים ולו חלק קטן מהסבל, הובילה להקמת הארגון. "בחרנו לא להסתגר בכאבנו הפרטי אלא לתעל אותו לעשייה. לפני שנים הארגון פעל לקידום תכנית סנ"ה, במסגרתה משפחות רבות מקבלות סיוע נפשי ומשפטי. המשפחות כבר לא לבד בצמתים החשובים. הארגון פעיל גם בדיוני החקיקה בכנסת על הרפורמה במדרג עבירות המתה (רצח והריגה), ונוטל חלק בהסברה נגד אלימות וסכינאות, כאשר חברי הארגון, בני משפחות נרצחים, משתתפים בתכנית מיל"ה של משטרת ישראל ומופיעים בפני בני נוער בסיכון".
 |
| תנ"צ ערן קמין עם לרה צינמן (משמאל), בינה גזית ועו"ד רותי אלדר |
הממסד וקירותיו האטומים
לפני כחודשיים נפגשו צינמן וחברות הארגון אורנה שקלים ואילנה חג'ג', אמו של הנער רז חג'ג' ז"ל, והיועצת המשפטית עו"ד רותי אלדר, עם נציבת שירות בתי הסוהר, רב גונדר עפרה קלינגר וצוותה. בפגישה העלו נציגות משפחות הנרצחים בפני הנציבה את בקשותיהן והשגותיהן לגבי נהלי יציאת אסירי עולם לחופשות וכן הדבר המקומם שמבחינתן הוא אבסורד מוחלט – האפשרות הניתנת לרוצחים להשתתף בתוכניות שבמסגרתן הם מופיעים בפני בני נוער במוסדות חינוך, כחלק ממהלך השיקום שלהם.
לאורנה שקלים נודע באקראי, דרך חיפוש בגוגל, כי רוצחו של אביה, אבי דיין, הרצה בבתי ספר בפני תלמידים על סכנות השימוש בסם, לאחר שהשתלב בתוכנית שיקום של שב"ס בשם "שלהבת", המקדמת אסירים נרקומנים לשעבר, שנקיים מסמים, ומשלבת אותם במערך הסברה לבני נוער.
לאחר שהדבר נודע לשקלים, היא כתבה בפוסט: "הרוצח, שרצח את אבי במהלומות מוט ברזל בראשו בחנות התכשיטים, והשאיר אותו להתבוסס בדמו, מרצה נגד אלימות! אני כותבת את זה והלב שלי פועם בחוזקה… אם היה מדובר רק באלכוהוליסט או נרקומן לשעבר שנגמל, הייתי מבינה, אבל רוצח?? אני תוהה איזה סוג של גושפנקא יש לו ואיזה מסר הוא מעביר? איזה סוג של חרטה או כפרה הוא הביע אי פעם בפנינו? התשובה היא שמעולם לא!".
 |
| ח"כ אמיר אוחנה עם עו"ד גלעד סממה ואילנה חג'ג' |
"הייתי בסערת רגשות מאוד גדולה", מספרת שקלים, היום, על המפגש לאחרונה עם בכירי שב"ס והנציבה קלינגר. "אמרו לנו שמדובר בחלק מהגמילה של הרוצח מסמים, ומדובר בתוכנית חינוך-שיקום שהאסירים נבחרים אליה בקפידה. תוכנית מקודשת מבחינתם". צינמן ושקלים מספרות שהנציבה קלינגר היתה מאוד אמפתית ואנושית, אך לא הבטיחה דבר. הכעס לא נרפא. לתחושתן, שב"ס מצוי תחת "קמפיין זכויות נגדי" על ידי הסנגוריה הציבורית וארגוני זכויות אדם, הקוראים בשם זכויות האסירים.
אבל ההיתקלות בממסד שקירותיו, לעתים, אטומים בחווייתם לא מתמצה בכך. על כל זכות וזכות של נפגעי עבירה, כולל הזכות הבסיסית שהוכרה להשמיע קולם, התנהל מאבק. "מאות משפחות של נרצחים אינן יודעות עד היום שהן יכולות לקבל מידע משב"ס על חופשות ושחרורי אסירים, פשוט מפני שאיש אינו מיידע אותן", אומרת צינמן.
חוק זכויות נפגעי עבירה שנחקק בין היתר בזכות מאבק הארגון, קבע כי משפחות נרצחים זכאיות לקבל סיוע נפשי וליווי בהליך הפלילי רק מ-2009, ומערכת מנ"ע המשטרתית האמונה על מסירת מידע לנפגעי עבירה פועלת מ-2005. בזכות החוק, משפחות נרצחים מהשנים האחרונות מיודעות על עסקאות טיעון, חופשות מהכלא, קציבת עונשם של רוצחים ו-ועדות שחרורים, והן בעלות מעמד להביע עמדתן. אך לא כך ביחס למשפחות נרצחים משנים קודמות, שנשארו בעלטה מוחלטת.
"אנחנו שואפים להרחבת הסיוע לכלל המשפחות. זוהי דוגמא מובהקת לליקוי חמור בחוק זכויות נפגעי עבירה שלא מטיל חובה אקטיבית לאתר נפגע עבירה ולאפשר לו למצות את זכויותיו" אומרת צינמן.
 |
| נדיה אבו חמוד המדליקה נר לזכר בנה צפא |
ניסיונה של שקלים ומשפחתה, הוא דוגמה מובהקת. רק לפני שלוש שנים הם למדו, שוב באקראי, בעקבות פנייתם, כי האסיר הרוצח החל לצאת לחופשות חודשיות לפני למעלה מעשור ועונשו נקצב, ובתוך זמן לא רב יעמוד בפני ועדת שחרורים, אשר איש לא היה מודיע עליה ללא ערנות ופנייה יזומה מצידם.
צינמן וחברי הארגון דוחקים ברשויות לצאת בקמפיין ציבורי על זכויות נפגעי עבירה, ובינתיים הפעילים בארגון מתעלים את הצורך להשמיע קול לפעולות חינוך בקרב בני נוער, בהן הם מציגים את סבל המשפחות, הנופלות קורבנות לאירועי אלימות, סכינאות ורצח. "אני רוצה להיות במקום של עשייה", אומרת שקלים, שהיתה בת 22 כשנרצח אביה. "המפגש עם בני נוער בסיכון, שעברו הרבה בחייהם, לא קל ולעתים טעון. לאחרונה הופענו בפנימיה לחינוך מיוחד. אחד הנערים אמר לנו: 'כשאני מסתובב עם סכין, אני מרגיש מוגן'. אנחנו מדברים איתם על סמים, אלכוהול, אגו נפוח ותגרות אלימות. אפילו קרובים אליי שואלים בשביל מה אני צריכה את זה, אבל מספיק לי להשפיע על נער או נערה אחת או שתיים. חייבים לעשות שינוי בחברה שלנו כדי שילדינו יחיו בסביבה בטוחה".
