 |
| בקרוב קורבנות עם ליווי מהסיוע המשפטי? (אילוסטרציה: FREEPIK) |
ועדת השרים לחקיקה אישרה בתחילת השבוע הצעת חוק הקובעת כי קורבנות עבירות מין במשפחה יהיו זכאים לליווי עורכי דין מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
על פי החוק כיום, לנפגע העבירה יש זכות להשמיע את עמדתו בעניין עסקאות טיעון, בשאלת שחרור מוקדם, חנינה, מגבלות על אסיר אחרי שחרור ועוד. לפי הצעת החוק, האגף לסיוע משפטי יעמיד לרשות נפגעי העבירה עורך דין שיעזור להם להביע את עמדתם בנושאים אלו.
ההצעה ביוזמת ח"כ שולי מועלם זכתה לתמיכת חברתה לסיעה, שרת המשפטים איילת שקד. ח"כ מועלם אמרה כי "ההליך המשפטי כשלעצמו אינו קל מבחינה נפשית עבור הקורבנות וחוסר התמצאותם בזכויותיהם המשפטיות מעצים את הטראומה". השרה שקד הוסיפה כי "מתן סיוע משפטי חינמי יהיה בבחינת מעטפת הגנתית עבור נפגעי העבירות ויאפשר להם למצות את זכויותיהם".
השרה שקד מקדמת תזכיר חוק נוסף הקובע כי נפגעי עבירות מין התובעים פיצויים בהליך אזרחי לאחר הרשעה פלילית, יהיו זכאים לעד מומחה מטעם בית המשפט ושכר הטרחה ישולם על ידי הפוגע.
 |
| איילת שקד |
בשבוע שעבר דחתה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של ח"כ מהאופוזיציה, ניצב בדימוס מיקי לוי, להכשרת חוקרי עבירות מין במשטרה.
ההצעה של ח"כ לוי קבעה כי חקירות של עבירות מין ייערכו רק על ידי חוקרים שהוסמכו לכך וכי גם יומנאים ומתורגמנים במשטרה יעברו מסלול הכשרה מיוחד ויקבלו ליווי מקצועי וטיפולי שוטף כתנאי לטיפולם בתלונות של קרבנות עבירות מין. ביישובים שבהם שיעור דוברי ערבית, רוסית או אמהרית גבוה מ-10 אחוז, תחויב המשטרה להציב חוקר מוסמך הדובר את השפה ובכך לאפשר הנגשה ורגישות תרבותית.
עמותת "ידיד" והקליניקה לשינוי מדיניות בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, השותפות לניסוח הצעת החוק, טוענות בנייר עמדה שהגישו כי המשטרה אינה ממלאת את נהלי אח"מ שנקבעו ב-2014 בעניין הסמכת חוקרי עבירות מין על ידי המדור לנפגעי עבירה. לטענת העמותות, עד 2016 הכשרת חוקרי עבירות מין המשיכה להיות וולנטרית, התנהלה בקצב איטי והתקיימה במכללה לשוטרים רק פעם בחצי שנה.
עוד נטען, כי תכני ההכשרה חסרים תוכן מקצועי משמעותי ואינם יורדים לעומק מושגי הפוסט-טראומה אותן חוות המתלוננות ומודעות לנטיות ל״האשמת הקורבן״ ולדעות קדומות הרווחות בחברה בנוגע לעבירות מין. מראש, נטען, נהלי המשטרה ישראל מגדירים במעומעם את ההכשרות וההסמכות הנדרשות לחוקרים המטפלים בתלונות של נפגעי עבירה, וכאמור יומנאים ומתורגמנים אינם עוברים הכשרה כלשהי. חוסר הידע בנושאים אלה, נטען, מביא למצב בו חקירות מתנהלות באופן פוגעני כלפי המתלוננות, והחוק נדרש כדי שתוכלנה להגיש תלונות ללא חשש מהיחס הצפוי להן ובכך תתאפשר עלייה בשיעור הדיווח.
לדברי ח"כ לוי, הצעת החוק אמורה היתה להסדיר לא רק את דרכי ההכשרה וההסמכה, אלא גם לחייב את המשטרה לנהל דרך קבע רישום מדוקדק שיאפשר לאתר, בתוך זמן קצר, בכל תחנה ברחבי הארץ את השוטרים המוסמכים לטפל בתלונות נפגעי עבירה.
מדוברות המשטרה נמסר כי המשטרה אינה מגיבה להצעות חוק. יחד עם זאת, באופן לא רשמי טוענים במשטרה כי הכשרות ייעודיות לחוקרי עבירות מין מתקיימות מזה זמן רב וכי "קיים בלבול בין מושגים". לטענתם, יש להבחין בין ההסמכות המקצועיות, שמתקיימות, לבין ההליך הבירוקרטי שנועד להגדיר פורמלית לצורכי כח אדם ושכר את תחום חקירת עבירות המין כמקצוע נפרד, מה שמכונה בעגת ניהול כח האדם המשטרתי "דף מקצוע".
 |
| ח"כ מיקי לוי |
למשל, חקירת נוער מוגדרת רשמית ב"דף מקצוע", כלומר חוקרי נוער רשומים ככאלה מבחינה בירוקרטית ולצרכי תקנים. בעניין חוקרי עבירות מין, אומרים במשטרה כי ההליך הבירוקרטי של רישומם המקצועי הפורמלי לא הושלם, אולם זה תהליך שיזמה המשטרה והשלמתו תלויה גם במשרדי הממשלה, אוצר וכו'. אי השלמת ההליך משליכה על הגדרות שונות של התפקיד והמעמד המקצועי של החוקרים, אולם במשטרה מדגישים כי אין לכך קשר לקיום ההכשרות וההסמכות הנדרשות. המשטרה אינה מוסרת נתונים לתקשורת על מספר חוקרי עבירות מין שהוסמכו, או מספר חוקרים בתחומים אחרים, אך טוענת כי הנתונים שהוצגו בהצעת החוק אינם עדכניים ומבוססים על עובדות שהוצגו לכנסת לפני למעלה משנה. החוקרים מקודמים בתחום המקצועי והרגשי, נטען, ומקבלים הרצאות גם מנציגי מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.
מהייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים נמסר כי המשרד מתנגד להצעת החוק הפרטית, "מאחר שלא קובעים הכשרות פנימיות של ארגון באמצעות חקיקה ראשית".
בנוסף, טוען משרד הבט"פ בתגובתו, "הכללים אותה ההצעה מבקשת לקבוע אינם ריאליים, בעלי משמעות תקציבית משמעותית, ויש בהם משום התערבות מצד המחוקק בסדרי העבודה הפנימיים של משטרת ישראל והכל תוך התעלמות מאופן עבודת המשטרה בשילוב ידיים עם גורמים שונים לשם ההתמודדות עם התופעה. אופן הטיפול המשטרתי בעבירות מין ואלימות במשפחה, לצד אופן ביצוע החקירות בעבירות אלו מוסדרים בנהלים ובהנחיות המשטרה. החוקרים עוברים הכשרה ייעודית וזאת מתוך הבנה כי העיסוק בתחום זה דורש הבנה וטיפול רב תחומי. כמו כן, המשרד סבור שאין מקום להתערבות גורמים חיצוניים בנושא ההכשרות של החוקרים של משטרת ישראל, ודאי לא בחקיקה".
