הפרקליטה בחקירת נתניהו: "אף אחד לא מקבל מאות אלפי שקלים כמתנה"

הפאנליסטים (מימין): ליבאי, נגב, דחוח, בן ארי וגרוסמן

"עבירות השוחד משתלטות על התחום הפלילי, בעיני הפרקליטות – כל העולם שוחד. השאלה היא האם כמות העבריינים גדלה, או שהגדרת השוחד מתרחבת עד אינסוף". כך הציגה עו"ד יעל גרוסמן את נושא ערב העיון בו אירחה (4.5) בפאנל של לשכת עורכי הדין את פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) עו"ד ליאת בן ארי, המופקדת על ניהול תיקי שוחד של אנשי ציבור ואשר רק לאחרונה הצטרפה לצוות הפרקליטים הבכיר המלווה את חקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו.

עו"ד בן ארי השיבה לשאלה של עו"ד גרוסמן, המשמשת יו"ר ועדת הלבנת הון בלשכה, על ההגנות הקיימות לנאשמים בשוחד, ובראשן "יחסי חברות", והאפשרות כי במתן כספים יש מטרה מעורבת של חברות או תרומה ורצון לסייע, לצד רכיב של 'שלח לחמך'. "לגבי יחסי חברות – זו טענה ממשית שצריך לבחון אותה", אמרה עו"ד בן ארי. "יחד עם זאת, היא לא יכולה להסביר כל מתת. כשאנחנו מדברים על מאות אלפי שקלים שניתנים לעובד ציבור, אני מתקשה לקבל שמדובר במתנה שניתנה מחבר לחבר". עו"ד בן ארי לא הזכירה, כמובן, במפורש את חקירת נתניהו, אלא ציינה תיקי שוחד אחרים במימדים דומים, שטופלו בידי פרקליטיה, למשל תיק פואד בן אליעזר ז"ל.

"אני יודעת מעצמי ומאחרים – אף אחד לא מקבל ולא דורש לקבל מאות אלפי שקלים במתנה", אמרה עו"ד בן ארי. "אני מסכימה שיש הרבה תיקי שוחד בזמן האחרון. כשמדברים על 'מטרות מעורבות' במתן כספים, אפשר להפנות למקרה של (ראש עיריית ירושלים לשעבר) אורי לופוליאנסקי. היזם הלל צ'רני בתיק הולילנד בסך הכל רצה לתרום ל'יד שרה'. אבל אנחנו מדברים על תרומות של 3 מליון שקל, בתקופה שצ'רני ממש זקוק ללופוליאנסקי", אמרה עו"ד בן ארי. לאחר מכן התייחסה למתן טובות הנאה בסכומים נמוכים יותר: "בפרשת אולמרט–טלנסקי דובר על 4,700 דולר ששילם משה טלנסקי על שהיית אולמרט במלון. 4,700 דולר אינו סכום פעוט. 4,700 דולר יכולים להיות משכורת חודשית עבור עובד ציבור. בית המשפט קבע שבחינת גובה הסכום הניתן כשוחד אינה לפי הנותן, אלא בעיני המקבל. גם על 1,500 שקל שנותן בעל אינטרס לעובד ציבור, עבור קידום ענייניו, אפשר להעמיד לדין. אנו לא מדברים על 100 שקל שי לחג או על ארוחת צהריים אחת".

עו"ד גרוסמן הגיבה: "ההרחבה העיקרית (ביחס לעבירות השוחד) היא שכל מתת, גם אם לא ניתן בעד פעולה, מוגדר במסגרת שלח לחמך".

ניצב סדבון. "אין ארוחות חינם"

שר המשפטים לשעבר עו"ד פרופ' דוד ליבאי, משתתף נוסף בפאנל: "אפתיע ואומר שאני בעד ההרחבה, אם אנחנו רוצים להילחם בכל תופעות השחיתות והשוחד". ליבאי ציטט מפסק דין של בית משפט העליון, בנוגע לקו הגנה של יחסי חברות בין נותן טובת ההנאה והמקבל. לדבריו, "עצם החברות אינה נותנת חסינות מפני העמדה לדין. יש להשתכנע כי יחסי הידידות אינם נובעים מיחסי עבודה או קשורים אליהם. עובד ציבור אינו יכול לקבל טובת הנאה אפילו מידיד".

עו"ד נוית נגב, המייצגת בתיקי צוארון לבן התריעה על המגמה להפוך "תיקי מרמה והפרת אמונים" לתיקי שוחד, אף שבמקור עבירת השוחד היא בעלת יסודות מוצקים וברורים, ולעומתה עבירת הפרת האמונים מוגדרת בצורה גמישה. "אם עבירת השוחד הופכת לבעלת 'רקמה פתוחה' כמו עבירת הפרת אמונים, זה בעייתי", טענה עו"ד נגב. "יש תופעה של אנשים שמודים בהפרת אמונים כדי שלא יואשמו בשוחד. יש טשטוש בין העבירות, אנחנו מתחילים לשמוע על 'הפרת אמונים שוחדית'".

עו"ד גיל דחוח, סגן יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין: "לדעתי עבירת השוחד הולכת להשתנות דרמטית. לא יהיה יותר הולילנד ולא יהיו מעטפות. אנחנו נראה יותר מקרים כמו בפרשת סיריל קרן (בה נחקר מתן שוחד לראש הממשלה אריאל שרון באמצעות בניו – ז"ק), כאשר איש העסקים משלם לקרוב עבור ייעוץ, והתובע צריך להחליט האם הייעוץ אמיתי או לא, והאם מקבל התשלום הוא איש מקצוע". ביחס לחקירת ראש הממשלה נתניהו, סבור עו"ד דחוח כי "השאלה היא האם אפשר יהיה להוכיח שלנתניהו הייתה ידיעה שיש ממנו ציפייה לתת תמורה בעד מה שקיבל (המתנות מחברים או אנשי עסקים; ז"ק)".

עו"ד אילן שדי (מימין) ועו"ד גיל דחוח

ניצב בדימוס עו"ד יוסי סדבון, ראש אגף החקירות לשעבר אמר כי "ברור שכדי להיות בשלטון, אדם צריך תמיכה וכסף. אין ארוחות חינם, ואותו איש עסקים שסייע בבחירה או תמך בה ירצה תמורה". באשר לטענה המועלית על ידי חלקים בתקשורת, הקוראים לחקור את הקשר בין עיתון "ישראל היום" לראש הממשלה, והאפשרות כי מדובר ב"תרומה אסורה", אמר סדבון כי "אם לאדם יש תקשורת אוהדת זה משפר את מצבו בעיניי הבוחרים. אני חושב שזה חלום של כל נבחר ציבור שתהיה לו תמיכה מעיתון משלו".

את ערב העיון, שעסק בחלקו הנוסף בתחום הסייבר, ריכז ביחד עם עו"ד גרוסמן, עו"ד אילן שדי יו"ר הפורום למשפט מדע וטכנולוגיה בלשכת עורכי הדין.