 |
| מלכודת הדבש הקיברנטית |
פסק דין של שופטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, איילת גולן-תבורי, חתם את הגולל על תביעות הדדיות שהגישו בני זוג אחד נגד השנייה, ולהיפך. אילו היו יודעים שזו תהיה התוצאה, ספק אם בכלל היו נכנסים לסיפור הזה. השופטת קבעה מצד אחד כי האישה תשלם לבן זוגה פיצוי של 35 אלף שקלים בגין פרסום מכפיש ומבזה שכתבה נגדו בדף הפייסבוק שלה, כמו גם שכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקלים. מצד שני קבעה השופטת כי האיש ישלם לבת זוגו פיצוי בסך 27 אלף שקלים, וכן את תשלום הוצאותיה ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 12 אלף שקלים.
ראשון הגיש תביעה הגבר. הוא דרש מבת זוגו 100 אלף שקלים בגין הוצאת לשון הרע ונזקים. בהמשך הגישה בת הזוג תביעה שכנגד, בה טענה כי האיש חדר למחשב שלה ללא רשותה, נכנס לתיבת הדואר האלקטרוני הפרטית שלה, הדפיס תכתובות פרטיות שכתבה לאחרים ומסר העתק לאביה באמצעות צד שלישי. לכן תביעה אותו בשל הוצאת לשון הרע בזדון ופגיעה בפרטיותה. בסך הכל תבעה ממנו, גם היא, 100 אלף שקלים.
בני הזוג, בני דודים מדרגה ראשונה, היו נשואים ויש להם ילד משותף. בעבר הוציאה נגדו האישה צו הרחקה בגין אלימות שהגיעה לאחר מחלוקות, ועברה להתגורר בגפה. הם התגרשו, אולם עד עצם היום הזה מתנהלים ביניהם הליכים משפטיים שונים. בהודעה בפייסבוק כתבה האישה באנגלית: "אהממ מה עולה בדעתי… ובכן בתור התחלה גיליתי שהאבא של התינוק שלי משלם לפרוצות כדי לשכב איתו, ובגלל זה הוא גורם להוריו לקנות לבן שלי אוכל וחיתולים, כי אין כסף, הכל הולך לזונות. אני לא נסערת בגלל זה, אלא אני נסערת מכך שהוא לא יכול לממן קופסה של אוכל או חיתולים עבור הבן שלו, אבל הוא כן יכול לשלם כדי לאפשר לישבן השמן שלו להידפק?!?! אני מקווה שהשמן הדפוק הזה ייחנק מעצם של תרנגולת".
על כך הגיש הגבר תביעה, לאחר שגילה אודות הפרסום בפייסבוק באמצעות חברה. ההודעה נשלחה לחברים משותפים ולבני משפחה, דבר שלטענת הבעל פגע בו מאוד. האישה טענה כי ההודעה הועלתה לדף הפייסבוק שלה ולא לאוויר האינטרנט, וכן כי הוסרה כעבור 24 שעות. היא טענה כי פרסמה את ההודעה על רקע מצב אישי ונפשי קשה ביותר. השופטת לא השתכנעה: "ההודעה מנוסחת בלשון פוגענית ומבזה את התובע. ההודעה מבשרת לכל קוראיה, בלשון בוטה ומעליבה, כי התובע מעדיף להזמין שירותי מין למיטתו תחת לשלם עבור אוכל וחיתולים לבנו, כאשר הכתוב מופיע בלוויית ביטויים שהינם, בפרשנות מקלה – סלנג מעליב, ובפרשנות סבירה – כינוי גנאי", קבעה השופטת בנמקה לגבי סכום הפיצוי.
 |
 |
| חדירה לפרטיות | לשון הרע |
מנגד, האישה טענה בתביעתה, כי בעלה לשעבר שלח לאביה באמצעות קרוב משפחה מעטפה ובה 12 דפי מחשב שהכילו תכתובות דואר אלקטרוני של האישה עם אמה וידידים קרובים בארה"ב. לטענתה, ההתכתבויות מכילות חומר אישי רגיש וחושפני, לרבות מחשבות אישיות ושיתוף הנמענים בכל העובר עליה ואודות מצבה הקשה. בנוסף טענה כי מסירת התכתבויות פרטיות שלה מהווה הוצאת לשון הרע, במטרה לפגוע בה בזדון ולעשותה מושא ללעג. בכתב התביעה טענה האישה כי אינה יודעת כיצד הגיעו לידי האיש התכתובות וככל הנראה חדר למחשבה באמצעות מחשב מרחוק או בדרך אחרת.
הבעל לשעבר טען בתגובה לתביעת האישה, כי אכן עשה שימוש משותף בתיבת הדואר האלקטרוני, אולם באישור ובהסכמת אשתו לשעבר, שכן המתינו לקבל דואר בנוגע לאימות מסמך נישואיהם. אלא שאז, לטענתו, גילה תכתובות מהן נודע לו שאשתו לשעבר מנסה לכאורה להבריח את בנם המשותף מחוץ לגבולות ישראל דרך ירדן, מצרים או סוריה, תכתובות על מאהב שלה ועוד. לכן הוא גם הגיש בקשה לבית המשפט לעיכוב יציאת הבן המשותף מהארץ, שהתקבלה על ידי בית המשפט. הוא טען שאין פגיעה בפרטיות, שכן קמה לו "חובה מוסרית וחוקית ליידע את אביה על כוונותיה המסוכנות".
השופטת הכריעה בעניין זה: "תיבת דואר אלקטרוני אף שוירטואלית היא, הרי למעשה כשמה כן היא: תיבה. ניתן לדמיין תיבה סגורה עם מפתח ומנעול, ורק הבעלים של התיבה הוא הרשאי לפתוח אותה, אלא אם ניתנה הרשאה לאדם אחר. כתיבתו של דבר דואר אלקטרוני איננה הופכת אותו חשוף לרשות הכלל, ויש להגן על הכותב דואר זה, מפני חשיפת תוכן הכתוב למי שאיננו הנמען".
את הבעל ייצג עו"ד שי ברנד. את האישה ייצג עו"ד אלעד לרון.
