 |
| יו"ר הוועדה ח"כ סלומיאנסקי והמפכ"ל אלשיך |
ועדת חוקה של הכנסת דנה היום (11.7) בהצעת חוק חיסיון חומר מודיעיני שעברה "מקצה שיפורים" וריכוך לעומת ההצעה שהובאה לכנסת הקודמת.
במשטרה טוענים כבר מספר שנים, כי חלה עלייה משמעותית בהיקף חומרי המודיעין שהם נדרשים להעביר להגנה במסגרת הליכים הפליליים. הסיבות? הרחבת היקף האיסוף המודיעיני לתחומים שלא טופלו בעבר, טכנולוגיה מתקדמת, חובות הדרישה לתיעוד איסוף חומרי המודיעין, והגדרות מרחיקות לכת בנוגע לעצם מהותם של חומרי חקירה הרלוונטים להגנת נאשם.
כתוצאה מהרחבת היקף החומרים וחשיפתם הכפויה על ידי בתי המשפט נוצר סיכון ממשי לחשיפת שיטות עבודה וזהות של מקורות מודיעיניים, מה שמסכן את חיי המקורות ופוגע במוטיבציה לשמש מקור. לפני מספר שנים יזמה המשטרה תיקון חקיקה בשיתוף עם משרד המשפטים, ובמקביל לדיון ציבורי שנערך בוועדת החוקה ובעיתונות. המהלך הוביל להצעה שלדעת המשטרה מאזנת בין צרכיה וצרכי הציבור לבין החובה להגנה על זכויות נאשמים, מה שמכונה במשטרה כ"ערך יסוד במדינה דמוקרטית".
אחד הביטויים השגורים בעולם התחתון בהקשר של המודיעין הוא, "אם אין מלשינים אין משטרה", ואכן, גם במשטרה מעלים על נס את חשיבות המידע המודיעיני לפעילות השוטפת שלהם. "איסוף מודיעין רחב ככל האפשר מניב מקסימום מידע לגבי תחומי פשיעה, ביצוע עבירות, זהות עבריינים, מאפייניהם, סביבתם ועוד. חשיפת שיטות האיסוף, ובמיוחד זהות מקורות, תגדע באופן מיידי את יכולות המשטרה", חרדים במטה הארצי, "וכתוצאה מכך יהיה סיכון לחיי מקורות ותיפגע באופן ממשי היכולת להיאבק בפשיעה".
 |
| חשש לחיי מקורות |
במצב הקיים כעת, תיק פלילי עובר מהמשטרה לתביעה עם כלל חומרי המודיעין הנוגעים לעבירות בתיק, ובכלל זה ידיעות מודיעיניות הרלוונטיות לנאשמים עצמם משחר ההיסטוריה. לעיתים מדובר בחומר חקירה שכולל מאות ידיעות מודיעיניות מתחומים אחרים אשר אין להם קשר לכתב האישום או לראיות במשפט. על כל פיסת מידע כזו מתנהל מאבק איתנים בין התביעה להגנה בשלב טרום המשפט.
גם לאחר שנקבע כי ידיעה מודיעינית מהווה "חומר חקירה רלוונטי" (על פי מבחנים מרחיבים שנקבעו בבתי המשפט), המשטרה רשאית לטעון כי אין עניין ציבורי לחשוף אותה בין היתר בנימוק שהגילוי עשוי לחשוף את זהות המקור, ותבקש להוציא עליה תעודת חיסיון באישור הגורמים הרלוונטים במשטרה ובמשרד לבטחון פנים עד השר עצמו. מנגד, ההגנה תמיד תנסה לטעון כי כל ידיעה מודיעינית שתוסתר תפגע בהגנת הנאשם, והדברים נגררים לא פעם להכרעת בג"צ.
במצב הקיים הכלל הוא, שכל חומרי החקירה מועברים לעיון ההגנה, אלא אם ניתן להצביע בידיעה הספציפית על חשש ישיר לחשיפת זהות מקור, ואז נדרש כאמור להטיל חיסיון. מאחר ותהליך החיסיון רצוף קשיים מדברים במשטרה על קושי בגיוס מקורות ובאיסוף מודיעין, ובמיוחד על הקושי להבטיח למקורות ביטחון מירבי מפני חשיפה ופגיעה. כתוצאה מכך נרשמת פגיעה מהותית ביכולות של המשטרה מבחינה מבצעית, מבחינת ההרתעה ומבחינת העלות של גיוס ושמירה על מקורות, כאשר התוצאה בשטח היא העצמת יכולות של עבריינים.
ואכן, במשטרה רואים בעיניים כלות כיצד עורכי דין פליליים בהנחייה ישירה של לקוחות עבריינים מייצרים מפות מודיעיניות, תחום שהיה בלעדי למשטרה עד כה. יותר מכך, הבסיס לכך הוא בחומרים מודיעינים שמועברים להם מהמשטרה עצמה בתיקים גדולים, אבל גם מחומרים שמגיעים לידיעתם מתיקים שונים. עד כדי כך המיפוי המודיעיני הזה מרתק גורמים מתוחכמים בעולם התחתון, טוענים במשטרה, שהם הפכו לאספנים של תיקים פליליים רלוונטים. חומרים מודיעינים בתיקים האלה משמשים אותם להבנת פעילות המשטרה ולהכרת היעדים שלה, ואף מלמדים אותם על כוונות של יריביהם, מה שמייצר סכסוכים וחיסולים כמיטב המסורת.
 |
| "מערך המודיעין לא יפעל תחת אפקט מצנן" |
המצב הרצוי
לפי ההצעה החדשה, הכלל הוא שחומר מודיעיני ייחשב חומר חקירה ויועבר לעיון ההגנה רק אם הוא מתייחס לעובדות כתב האישום, לראיה שתוגש לבית המשפט, למהימנות של עד ולתוכן עדות שאמורה להישמע במשפט. החומר יועבר להגנה רק אם מדובר בראיה שהיא חיונית להגנת הנאשם או שיש בה תועלת להגנתו, ובתנאי שהתועלת הזו עולה על האינטרס לא לגלות את הידיעה.
מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, בא לישיבה כדי לבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה, והסביר להם עד כמה היא חיונית למלחמה בפשע וליכולת איסוף המודיעין של המשטרה. "גם הצעת החוק במתכונתה החדשה אינה עונה על החלום הוורוד של משטרת ישראל", אמר אלשיך, "אבל אנחנו לא יכולים לקחת את כל המודיעין על המעורבים בתיק ולהעביר אותו לצד של העבריינים". לטענתו, ההצעה החדשה מספקת את צורכי המינימום של מערכת אכיפת החוק ומייצרת את האיזון הנכון ש"יאפשר לנו לעבוד".
המפכ"ל הסביר, כי מצב הדברים היום פוגע ביכולות המשטרה בתחום המניעה. "במצב הקיים לא יישארו לנו סוכנים וכלי איסוף, לא נוכל להיאבק בארגוני פשיעה ולא נוכל להציל את ילדינו מפדופיליה. אין לנו מנוס אלא לחשוב איך נוכל להגן על כל מה שאספנו כדי שנוכל למנוע (פשיעה)… אנחנו צריכים לייצר מצב שמגן על המערכה הגדולה של המשטרה", אמר אלשיך.
"ככל שאנו עוסקים בארגוני פשיעה ובפשיעה בינלאומית – כל חקירה היא פיסה אחת מתמונת מודיעין שלמה, גדולה, שאינה מסתכמת רק באותו תיק… הרבה פעמים תיק מתנהל מול 'קופים' בארגוני פשיעה, כאשר לא כל הארגון נמצא על המדוכה, ולא יכול להיות שנקריב את כל יכולת האיסוף שלנו נגד הארגון על תיק מסוים של עבריין ספציפי, הוא יחשוף אותנו לארגון כולו… צריך לראות את התמונה הכוללת ולא להסתכל על העולם מתוך קשית. ככל שהפרשנות לוקחת את כל חומר המודיעין שנאסף ומעבירה אותו לצד שלהם אנחנו נאלצים לבטל כתבי אישום.
"הגענו הנה אחרי תהליך של עיבוד ואיזון הצעת החוק עם הייעוץ המשפטי. ההצעה הזו לא תפגע בהגנת הנאשם הספציפי – היא תפגע ביכולות ארגון הפשע להבין את התמונה המלאה של מה שיש לנו. היריב יידע פחות להתגונן ואנחנו נדע לנטרל אותו יותר", אמר אלשיך לחברי הכנסת.
 |
| יועמ"ש הוועדה, עו"ד סיגל קוגוט |
היועצת המשפטית של ועדת חוקה, עו"ד סיגל קוגוט, הסבירה את ההיסטוריה של הצעת החוק. לדבריה, עקב תקלות עבר שהובילו לחיסוי יתר של חומרי חקירה בתי המשפט ביטלו את האבחנה בין חומרי מודיעין לחומרי חקירה, אבל המצב הזה אינו יכול להימשך, "ניהול המערך המודיעיני אינו יכול להיות פתוח… ובכלל יש לומר כי הזכות להליך הוגן אינה זכות מוחלטת".
היא ציינה כי הצעת החוק הרדיקלית בנוסח הראשון שלה נתקלה בהתנגדות גורפת בקרב גורמים מקצועיים ובכנסת הקודמת, ומכאן נולד נוסח ההצעה המרוכך. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, חידד כי "חומר שחיוני להגנת הנאשם ייחשף, וכשחומר רק עשוי להועיל לנאשם, ייערך מבחן איזון על ידי פרקליט מחוז. עם זאת, מערך המודיעין לא יפעל יותר תחת אפקט מצנן, כמו היום, כאשר לא מפעילים מקורות או לא מכניסים דברים לתיק חקירה מחשש לחשיפתם".
נצ"מ שלומית לנדס מאגף החקירות והמודיעין תיארה ניסוי המדגים את נזקי המצב הנוכחי. דסקאי מודיעין התבקש לנתח ולהרכיב תמונה מ-90 ידיעות שנמסרו להגנה בתיק של רשת מהילת דלקים והלבנת הון – זאת מבלי שהאנליסט הכיר את התיק קודם. לדבריה, התוצאה היתה מסמך תובנות שפירט כל מה שהמשטרה יודעת על הארגון וחשף שיטות פעולה שלה, כולל סימון "מעגל של חשודים" כמקורות. במשטרה מכנים את הסיטואציה הזו כ"בעיית הפאזל" – החשש שארגוני פשע בעלי משאבים ויכולות ירכיבו מפה מודיעינית מפרטים שנמסרים להם בתיק מסוים לכדי תמונה בהירה מדי, שתפגע בהמשך הלחימה נגדם.
 |
 |
| עו"ד רז נזרי | עו"ד יואב ספיר |
פערי הכוחות
במהלך הדיון התברר כי גם ההצעה בנוסח החדש והמתון שלה נתקלת בהתנגדות חריפה מצד הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין, וכך גם בתגובות הצוננות של פרשנים משפטיים המודעים לחוסר היושרה של אנשי משטרה לא מעטים אשר ישתמשו בבאופציות שהחוק החדש יאפשר להם כדי לקדם אינטרסים צרים בחקירות, תופעה שמוכרת היטב כבר כעת.
נציגי לשכת עורכי הדין והסנגוריה הציבורית הזהירו בהקשר זה את חברי הכנסת מהריאקציה המבקשת לייצר מחדש את החציצה בין חומרים רבים שנאספים על ידי גורמי האכיפה, לבין סנגורים האמונים על הגנת נאשם בבית משפט.
בנייר עמדה שהגיש הסנגור הציבורי הראשי, עו"ד יואב ספיר, הוא מזהיר כי חומרים שנאספו על ידי רשויות החקירה, ככל שהם מחוץ לארבע הקטגוריות שהוגדרו (התייחסות לעובדות כתב האישום, לראיה, לעדות או למהימנות עד), לא יימסרו להגנה גם אם הם רלוונטיים לאישום, וגם אם אין אינטרס ציבורי בחסיונם.
"הצעת החוק מקנה שיקול דעת רחב יתר על המידה לרשויות החקירה והתביעה בסיווג חומרי החקירה, ומצמצמת את האפשרות לקיים עליהן ביקורת שיפוטית אפקטיבית", הדגיש עו"ד ספיר. "החוק קובע הסדר חסר תקדים של חיסיון סטטוטורי (על פי חוק, באוטומט) על סוגים מסוימים של חומרי חקירה, ומבטל את הסדרי הבחינה הפרטנית בכל תיק לגופו – תוך הוצאת החומרים מתחומי ידיעתה של ההגנה. הפגיעה החריפה ביכולתם של נאשמים להתגונן היא פגיעה בנאשמים מן השורה, ולא רק בארגוני פשע", קבע הסנגור הראשי.
 |
| עו"ד נחשון שוחט |
עו"ד נחשון שוחט, סגן יו"ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, הזהיר כי "לרשויות האכיפה לעולם יהיה תמריץ לצמצם ככל האפשר את היקף חובת הגילוי ותמיד יהיו שיקולים התומכים בשמירת סודיות מידע. לעומת זאת, גורמים ברשויות האכיפה לעולם לא יוכלו להעריך באופן שלם את פוטנציאל התרומה של מידע כזה או אחר לניהול ההגנה של הנאשם (הוא לא יעמוד בפניהם).
"צמצום ההגדרה המשפטית של 'חומר חקירה' באמצעות מנגנון חיסיון כללי ואוטומטי", הוסיף עו"ד שוחט, "יפעל באופן ישיר להגדלת פערי הכוחות בהליך הפלילי ולהגדלת הסיכון להרשעות שווא. קיים קושי רב בניסיון לקבוע את מבחני הרלוונטיות והפוטנציאל לתרומת ההגנה. מדובר בנסיון לייצר רשימה סגורה של חומרים רלוונטיים, ובעייתי במיוחד להניח שלגורמי התביעה ישנה היכולת ליישם בהצלחה וללא הטיה אבחנות כאלו…
"לשכת עורכי הדין אינה סבורה שיש סיבה לשנות את המצב הקיים", הדגיש נציג הלשכה, "שבו מצד אחד בתי המשפט שוקלים לגופה כל בקשה לגילוי ראיה ואת ההצדקות להותרת החיסיון, ומצד שני את התרומה האפשרית של הראיה החסויה להגנת הנאשם".
