 |
| השתלת כליה בחו"ל (אין קשר לכתבה) |
בית משפט השלום בתל אביב הרשיע את יעקב (קובי) דיין בהעלמת הכנסות של 117 מיליון שקל מארגון השתלות כליה לישראלים בחו"ל בשנים 1999–2007. כתב האישום בתיק זה התייחס לשנים שלפני שנחקק חוק איסור סחר באיברים, ולכן הוא כלל עבירות מס בלבד.
בכתב אישום נוסף שהוגש נגד דיין ואחרים באוגוסט 2014, ואשר התייחס לשנים 2010-2014 הוא הואשם בסחר באיברים, קבלת דבר במרמה ועבירות נוספות במסגרת רשת שזה היה תחום עיסוקה, ואשר גבתה מהמושתלים סכומים שהגיעו עד 400 אלף דולר לניתוח בחו"ל.
לפי הכרעת הדין בתיק המס, שניתנה היום (ראשון, 1.11) על ידי השופטת לימור מרגולין-יחידי, ההכנסות של דיין (הנאשם היחיד בתיק לצד חברת עד-על שבבעלותו) מארגון השתלות בעולם במשך שמונה שנים, עד 2007, הגיעו כאמור כמעט ל-120 מיליון שקל, מהן כ-50 מיליון שקל שמומנו על ידי לא אחר ממשרד הביטחון עבור אנשיו (כאמור בתקופה החל מסוף שנות ה-90, כשהפרקטיקה לא היתה אסורה בחוק). כמו כן, הכנסות של 70 מיליון שקל בגין השתלות היו לדיין ממטופלים פרטיים, חולים שמומנו על ידי חברות ביטוח, קופות חולים ועמותות. ההשתלות בוצעו במדינות כמו תורכיה, דרום אפריקה, גיאורגיה והפיליפינים. דיין דיווח על סכום מזערי מהכנסותיו וטען כי שימש כנציג בלבד, וקיבל עמלות מחברות זרות קפריסאיות, אשר הן אלה שניצחו על הפעילות ועמדו מאחורי ארגון ותיאום ההשתלות ברחבי העולם.
בהכרעת הדין קבעה השופטת מרגולין-יחידי, כי הראיות שהוצגו – ובעיקר אלו שלא הוצגו והנטל להציגן היה דווקא על ההגנה – מבססות את המסקנה שהחברות הקפריסאיות היו לא יותר מחברות קש, גופים משפטיים וירטואליים ללא בדל ראיה לפעילות עסקית, התקשרויות או למוניטין בתחום ההשתלות. לדברי השופטת, "המארג הראייתי מוכיח מעבר לספק סביר את שליטתו של הנאשם בפעילות כולה לרבות בחברות הזרות". לדבריה, מארג החברות שהוצג "הוא חלק ממתווה התקשרות בדוי, לצורך ביצוע הפעילות מחוץ למערכת הנהלת החשבונות של הנאשם, ומבלי שהכספים עוברים דרך המערכת הבנקאית ומתועדים. אין כל פסול בתכנון מס לגיטימי", כתבה השופטת, "אלא שבפעילות ההשתלות לא מדובר בתכנון מס מכל סוג, אלא בהצגת מצג כוזב שקרי ובדוי, שהוקם כדי להתחמק ממס".
 |
| השופטת מרגולין-יחידי |
סיסמאות וסימני שאלה
דיין, באמצעות עו"ד קובי גולדמן ועו"ד מיכאל כשכאש ממשרד גולדמן ושות', כפר בתשובתו לכתב האישום בכך שהיה מעורב בגיוס תורמי הכליות, בגבייה מהמושתלים ובתשלום למנתחים בחו"ל, וכן בתיאום סידורי הטיסה או בליווי החולים לניתוח. דיין טען כי כנציג החברות הזרות סייע רק באיסוף פרטים רפואיים, ביצוע בדיקות רפואיות בישראל, סיוע למושתלים בהגשת בקשות למימון מול קופות החולים ותו לא.
בחקירותיו ברשות המסים, דיין שתק. בבית המשפט, לדברי השופטת, הוא נתן עדות כבושה. "הנאשם דבק בסיסמאות ובהצהרות כלליות, שאמורות להוות תחליף לראיות. כך מצהיר הנאשם הצהרות בנוסח: 'החברות הזרות היו בעלות ידע' או 'היו שיחות וחילופי מסמכים' או 'החברות הזרות ביצעו את כל הפעילות' ועוד. אלא שביחס לאותן הצהרות כלליות, אין הנאשם מספק שום פרטים קונקרטיים, המבססים את טענתו".
דיין נקב בשמותיהם של מספר אנשים שעמדו כביכול מאחורי החברות הזרות, כמה מהם ישראלים שנפטרו כבר, ואחרים אזרחים זרים שלא הובאו לעדות. לדברי השופטת, גם "ניתן לספור על שתי כפות ידיים את המסמכים מזמן אמת שהוצגו במהלך המשפט בהקשר לחברות הזרות, כשביחס לחלקם יש סימני שאלה לעניין האותנטיות שלהם. זאת, הגם שההתקשרויות ומערכת היחסים העסקית עם החברות נפרשו על פי הנטען על פני שמונה שנים". לדוגמה, "למרות הטענה ששמה של חברת אף.טי הקפריסאית בתחום ההשתלות נישא בפי כל, יש לה קשרים עם מרכזים רפואיים בעולם, והיא מטפלת בהשתלות של מטופלים רבים ברחבי אירופה, ולמרות שאופי הפעילות מחייב קיומם של מסמכים, פרסומים, חוזים, מכתבים, ומעורבות של אנשים רבים מזוויות שונות, רפואיות ואחרות, לא הוצג ולו מסמך אחד המאשש את המוניטין הנטען של החברה" כתבה השופטת. "כעולה מן המקובץ, כל היוזמות וכל התקשורת עם נציגי המרכזים הזרים, נעשו על ידי הנאשם או אנשים מטעמו".
תחת כנפי החיסיון
עד מפתח בתיק היה עו"ד חיים אפרימה, אשר ליווה את דיין בפעילותו לאורך כל התקופה, נסע איתו למרכזים רפואיים בחו”ל, ניהל משאים ומתנים והכין חוזים. עו”ד אפרימה סיפר כי ליווה התקשרויות ומגעים עם בתי חולים בדרום אפריקה, גיאורגיה, בולגריה, סין וצפון קפריסין, ולדבריו היתה לדיין תוכנית להקים מרכז השתלות אפילו ברשות הפלסטינית.
דיין טען, כי אפרימה ייצג את החברות הזרות ששלטו בפעילות כביכול, ולא אותו, וביקש להתעלם מכל מסמך שהוחלף ביניהם, בטענה לחיסיון עו"ד לקוח. השופטת דחתה את הבקשה: "שאלת זהות הלקוח, להבדיל מתוכן היעוץ המקצועי, אינה פרט חסוי". כמו כן, לדבריה, "היעוץ המשפטי-המקצועי נועד למטרות חוקיות ולגיטימיות, ומקום שנעשה שימוש בשירות המקצועי, בין בידיעת עורך הדין ובמעורבותו, ובין ללא ידיעתו, לקידום תכנית עבריינית, אין פעולות הייעוץ חוסות תחת כנפי החיסיון".
 |
| עד תביעה. פרופ' זכי שפירא מובל לחקירה |
אחד מעדי התביעה נגד דיין היה פרופ' זכי שפירא, לשעבר מנהל מחלקת ההשתלות בבית החולים בילינסון, שסייע בהכנת חולים להשתלות בחו"ל ובליוויים בחלק מהמקרים. פרופ' שפירא (79) עומד לדין בתיק אחר שהוגש רק לפני כמה חודשים, על סיוע בתיווך לסחר באיברים לרשת ישראלית נוספת, שגרפה לפי האישום עשרות מיליוני שקלים ודיין לא היה חלק ממנה.
לצד הרשעת דיין בעבירות מס רבות, הוא זוכה מעבירה של הדחה בחקירה.
סנגוריו ממשרד גולדמן ושות' מסרו: "אנו שמחים שבית המשפט זיכה את מרשנו מן האישום בעבירה של הדחה בחקירה – עבירה לפי חוק העונשין שלצדה עונש חמור. אנו שמחים שבית המשפט הנכבד קבע שאין תשתית ראייתית מספקת לקשור בין מרשנו לבין פעילות לאיתור תורמי הכליות, חרף דבקותה של התביעה בטענה זו. אשר לאישום השני, אנו מכבדים את הכרעת הדין של בית המשפט הנכבד – ולאחר שתילמד נכלכל את המשך הצעדים".
מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), שניהלה את התיק באמצעות עו"ד לואי עיאדאת, נמסר: "בית משפט השלום בתל אביב הרשיע את חברת עד-על אחזקות ומנהלה יעקב דיין בעבירות מס הכנסה ומע"מ, שימוש במרמה עורמה ותחבולה ועבירות נוספות. דיין, באמצעות החברה שניהל, השתמש ברשת מורכבת של חברות זרות שהקים, אותן הציג במרמה כספקיות ובאמצעותן התקשר בהסכמים לסחר באיברים, תוך הסוואת פעילותו כמנהל ארגון להשתלת איברי גוף משך שנים ארוכות. במסגרת זו ביצע דיין עבירות מס חמורות בסכומי עתק, כ-120 מיליון שקלים. הרשעתו מוכיחה כי מעלימי מס שיטתיים בכל תחום עיסוק לא יוכלו לחמוק ממערכת המשפט בעזרת מבנים תאגידיים מתוחכמים, חברות קש ומקלטי מס ברחבי העולם".
כאמור, נגד דיין הוגש כתב אישום נוסף על סחר אסור באיברים בשנים האחרונות. בתיק זה, בו מיוצג דיין על ידי עו"ד טליה גרידיש הוא דחה הצעה להסדר טיעון, בעוד שלושה נאשמים אחרים חתמו על הסדר: שניים מהם לשנתיים מאסר ואחד ל-6 חודשי עבודות שירות.
עדכון 14.4.16
השופטת מרגולין-יחידי גזרה 75 חודשי מאסר בפועל (מעל 6 שנים) וקנס של מיליון שקל על קובי דיין שהורשע בהעלמת הכנסות של כ-120 מיליון שקל מארגון השתלות בחו"ל.
התובע עו"ד לואי עיאדאת מפרקליטות מיסוי וכלכלה, טען למתחם עונש של 8-11 שנות מאסר וקנס של 2-10 מיליון שקל. התובע ציין כי דיין לא נטל אחריות על מעשיו ולא הסיר את המחדלים, בעוד ההגנה טענה כי לא צמח לו רווח כלכלי רב. בעניין גובה המס שעל דיין לשלם, תלוי ועומד הליך אזרחי.
השופטת ציינה בנימוקים לעונש ש"מדובר בפעילות מתוחכמת ומתוכננת, שכללה שימוש בחברות זרות מגוונות, שהמידע על זהות העומדים מאחוריהן, נותני ההוראות והנהנים מהן אינו נגיש ואינו גלוי, ושחלק לא מבוטל מהן הוקמו במקלטי מס, תוך החלפה מדי מספר שנים של אותן חברות, שכביכול מבצעות את כל הפעילות". בהקשר זה, העירה כי "לא ניתנו כל טעמים שאינם קשורים למרמת המס לקיום של מארג החברות ולשינויים בהם, והפעילות נטוותה בתכלית עיקרית של התחמקות ממס. מדובר בתכנית מרמה מחושבת, מתוחכמת וקשה לגילוי שהתמשכה על פני שנים ארוכות מאד".
עם זאת, על פי דו"ח הוצאה לפועל, לדיין היקף חובות של 7.7 מיליון שקל. "סוף דבר, מכלול השיקולים, ובעיקר הזמן הארוך שחלף, ונסיבות הזכות האישיות של הנאשם, לרבות היעדר עבר פלילי, מביאים אותי למסקנה כי על אף העובדה שלא הוסר המחדל, ועל אף הצורך בהרתעה, אין למקם את הנאשם בחלק הגבוה של מתחם הענישה, אלא בשליש התחתון", כתבה השופטת. ביצוע עונש המאסר עוכב לצורך הגשת ערעור על ידי הסנגור עו"ד דורון ברזילי ועו"ד עדי ניב ממשרדו.
