בית משפט המחוזי בלוד זיכה לאחרונה גבר בן 36 מישוב דתי, מביצוע מספר עבירות מין כלפי גיסתו (האחות של אשתו לשעבר), אולם הרשיע אותו בבעילת קטינה בת משפחה, ובעוד שתי עבירות של מעשה מגונה באותה קטינה, שהיא אחותו (22.10).
הסיפור, המסעיר את היישוב המזוהה עם קהילת חב"ד העולמית, החל ב-11 ביוני 2016, כשגיסתו לשעבר ואחותו של הגבר פנו למשטרה והתלוננו כי הוא ביצע בהן עבירות מין. בהמשך, כשהוגש כתב האישום, התברר כי מדובר בפרשייה מורכבת, שקמה ונפלה על מהימנות המתלוננות.
השתיים הגישו יחד את התלונה, שחשפה סיפור מתגלגל ומערכת יחסים מורכבת בתוך המשפחה. לפי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד שרה טל מפרקליטות מחוז מרכז, בהיותו של הנאשם נער, הוא נכנס למקלחת בעת שהאחות הקטינה התקלחה, הצמיד אותה לקיר ואנס אותה.
מספר ימים לאחר מכן, בשתי הזדמנויות שונות, בעת שילדי המשפחה בנו אוהל בסלון ושיחקו בו, הנער שוב ביצע באחותו מעשים מגונים, ואף הזהיר אותה לבל תספר לאיש. במשך שנים בחרה האחות לשתוק, עד שהתברר לה שאחיה עומד להתגרש מאשתו, ואז גם נודע לה שגיסתו (האחות של אשתו) טוענת כי ביצע בה עבירות מין.
הזיכוי
בכתב האישום נגדו הואשם הגבר גם בעבירות נגד גיסתו, אותן ביצע לכאורה בין השנים 2000 עד 2001 בעת שהיה נשוי לאחותה. לפי התביעה, בין הגבר לבין הנערה, אז בת 14, היו יחסי אמון והוא אף היה איש סודה. במהלך המשפט נחשפו אין ספור הודעות ששלחה לו, בהם שיתפה אותו ביחסיה עם נערים אחרים.
בשלב מסוים, לאחר שהתארסה, נסעה לאוקראינה, שם התאהבה בצעיר אחר וסיפרה לנאשם כי החליפה עם אהובה החדש תמונות עירום. היא ביטלה את אירוסיה, ולאחר שסירבה לחתום על "כתב מחילה", לפיו ביטול החתונה נופל לפתחה, הודיע לה הנאשם כי אם לא תספר הוא יגלה למשפחתה אודות תמונות העירום.
בשלב מסוים אף טען בפניה כי על מנת לא להרגיז את משפחתה בשל ביטול נישואיה, היא חייבת לעבור בדיקה של קרום הבתולין, ושכנע אותה כי הוא יבצע אותה בעצמו. אגב, על כך אין מחלוקת, שכן הנאשם הודה, אך טען שעשה זאת לא לשם סיפוק מיני אלא כדי למנוע ממנה את הצורך בבדיקה רשמית, בשל יחסיהם הקרובים.
לימים התגרש הנאשם מאשתו, ולאחר שאחותה עמדה בסירובה לכתב מחילה, סיפר הגבר לגרושתו על תמונות העירום. יום למחרת סיפרה לה אחותה על מעשים מגונים שבעלה לשעבר ביצע בה, וארבעה ימים לאחר מכן התייצבה עם אחותו של הנאשם במשטרה והשתיים הגישו נגדו את התלונות.
בהכרעת הדין קבע הרכב השופטים רות לורך, צבי דותן ודבורה עטר, כי על אף משנה הזהירות שבה יש לנקוט כלפי גרסאות שונות בעדויות נפגעי עבירות מין, הרי שבמקרה זה אין להם ברירה אלא לזכות את הנאשם מחמת הספק. זאת בשל הסתירות והתמיהות והפערים הגדולים מדי בגרסאות של הגיסה בחקירתה במשטרה, מול עדותה בבית המשפט.
למשל, השופטים הצביעו על העובדה כי במשטרה לא סיפרה הגיסה על תמונות העירום, עניין שעלה רק בבית המשפט, עם חשיפת הדברים על ידי הסנגור, עו"ד אלון אייזנברג. בנוסף, היא נמנעה לספר כי שיתפה מרצונה את הנאשם ביחסיה עם נערים אחרים. לפיכך, הבהירו השוטפים, כבישת העדות אינה תקפה. כמו ציינו את העיתוי התמוה, יום לאחר שהנאשם חשף את קלונה מול משפחתה.
השופטים לא חסכו את ביקורתם גם מהנאשם, מהתנהלותו כבוגר מול קטינה בת משפחה, ומגרסאותיו הלא אמינות כשלעצמן. אלא שכל זה לא הספיק לפזר את הערפל סביב גרסת הגיסה, ולכן זוכה הנאשם מחמת הספק.
ההרשעה
מאחותו, לעומת זאת, התרשמו השופטים הרבה יותר. במקרה הזה, קבעו, "אין בכבישת העדות כדי לפגום במהימנותה". ראשית, ציינו השופטים, עדותה מגובה בעדות בעלה על כך שלאחר נישואיהם גילתה לו כי בילדותה אחיה ביצע בה מעשים לא ראויים, אם כי סירבה להרחיב. שנית, השופטים התרשמו כי על אף חוסר עקביות בעדותה, הרי שהשינויים בגרסאות הינם מינוריים, וניתנים להסבר במצוקה של נפגעי עבירות מין.
לדעת השופטים, דווקא כבישת עדותה מעידה על אמינותה, שכן לאחר 14 שנות שתיקה, הצליחה לפרוק את הנטל רק לאחר שנודע לה על גירושיו של אחיה, כך שהאחריות לפירוק משפחתו לא תהא מוטלת עליה. הם גם ציינו את האומץ שנדרש ממנה כדי להגיש את התלונה ולהעיד, והמחיר הכבד ששילמה כשנאלצה לעבור עם משפחתה הגרעינית ליישוב מרוחק, לאחר שמשפחתה המורחבת התנתקה ממנה.
הערעור
עו"ד אייזנברג, שעבד על התיק כשנתיים וזיכה את הנאשם מהעבירות הקשות שיוחסו לו, מתכוון לערער על ההרשעה, למרות שרף הענישה נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר, שכן הנאשם היה קטין בעת ביצוע העבירות נגד אחותו.
"זה תיק שהתחיל עם אישומים רבים וכבדים, והסתיים בזיכוי מרוב האישומים", אמר עו"ד אייזנברג לאחר קבלת ההחלטה. "אני מברך את בית משפט המחוזי על ההחלטה האמיצה לזכות את מרשי מרוב האישומים, ואני מאמין שבית המשפט העליון יזכה אותו מהשאר. העלילה נגד מרשי, שנחשפה במהלך המשפט, היתה יכולה לעלות לו בלא מעט שנות מאסר".
