 |
| אילן בן עמי |
בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע פה אחד את אילן בן עמי, נגן להקת "הברירה הטבעית" לשעבר, ברצח אשתו דפנה בר ציון.
בן עמי ובר ציון היו לכודים במערכת יחסים אובססיבית אלימה והרסנית. לטענת בן עמי, במהלך ויכוח מר, פרודתו איימה כי תחשוף את מערכת היחסים בינו לבין זוגתו של סולן הלהקה שלמה בר. או אז, תוך איבוד עשתונות ושליטה עצמית, נטל בן עמי פטיש שהיה מונח בסמוך והיכה כשהוא אחוז אמוק בראשה של בר ציון, עד שגרם למותה.
השופטים גלעד נויטל, מאיר יפרח וגיליה רביד, דחו את בקשת ההגנה לזיכוי מעבירת רצח בכוונה תחילה, או לעונש מופחת עקב קינטור שקדם לפי הטענה למעשה הקטלני.
סנגורו של בן עמי, עו"ד אלעד רט, שייצג מטעם הסנגוריה הציבורית בשלבי התיק הסופיים לאחר מינוי הסנגור הקודם עו"ד עודד מורנו לשופט, סבור עם זאת כי התיקון הצפוי בחוק עבירות המתה יוביל להפחתה בעונשו של בן עמי, אם יאושר החוק בטרם פסק הדין יהיה חלוט לאחר ערעור לבית משפט העליון.
 |
| עו"ד אלעד רט |
המדרג החדש
הרפורמה בעבירות המתה מונחת על שולחן הכנסת בדיונים לקראת העלאתה לקריאה שנייה ושלישית, ומקודמת על ידי משרד המשפטים – בקצב די איטי יש לומר – מזה מספר שנים, אך עשויה להגיע לכלל השלמה ולפי הערכות צפויה לאישור כבר במושב הכנסת הקרוב.
בית המשפט העליון קרא להסדיר מחדש את עבירות הרצח וההריגה ואת האופן בו הן מוגדרות בחוק כבר לפני עשר שנים. הנשיא דאז, אהרון ברק, קרא למחוקק להבחין בין סוגים שונים של רצח: למשל בין "רצח מדרגה ראשונה" ל"רצח מדרגה שנייה". בהמשך מונתה ועדה ציבורית לעניין בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר, שהגישה מסקנותיה ב-2011.
רכיבי "רצח כוונה תחילה", כוללים על פי החוק כיום שלושה יסודות: "החלטה להמית", "הכנה מוקדמת" ורכיב של "דם קר" – בו יש להוכיח כי לא מדובר בהתפרצות ספונטנית.
לדברי עו"ד רט, וכן לפי הביקורות המקובלות, שהובילו ליוזמה לתיקון החוק – במהלך השנים נשחקה ההבחנה המשפטית בין המתה ב"כוונה תחילה" לבין המתה "ספונטנית" המתבצעת בהחלטה של רגע, וכתוצאה מכך טושטש הגבול בין העבירות, עם נטייה לתייג יותר מקרים כרצח מאשר כהריגה.
כך, למשל, נקבע כי יסוד ההחלטה להמית אינו חייב להתגבש לאורך זמן ולהיבחן על ידי הנאשם באופן מעמיק, ודי בכך שההחלטה תתגבש במהלך האירוע או בסמוך אליו. בתי המשפט הכירו גם כי די בנטילת סכין או פטיש, במקרה זה, במקום, כדי לעמוד בדרישת ה"הכנה המוקדמת".
מן העבר השני, בתיקים שסווגו כ"הריגה" ספגה הפרקליטות ביקורת ציבורית נוקבת עקב המשמעות החברתית של הוויתור על התיוג של "רצח".
הצעת תיקון חוק "מדרג עבירות המתה" קבעה לפיכך, כי את עבירת הרצח ועבירת ההריגה כפי שהן מוגדרות כיום יחליפו ארבע עבירות חדשות, שההבחנות ביניהן יהיו חדות יותר: "רצח", "רצח בנסיבות מחמירות", "המתה בנסיבות של אחריות מופחתת" ו"המתה בקלות דעת".
המדרג החדש יבחין בין רצח בכוונה תחילה, אשר יוגדר בחוק (סעיף 301א') כ"רצח בנסיבות מחמירות", כאשר "המעשה נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית"; לבין עבירת "רצח" אחרת (סעיף 300 לתיקון) שתכלול את כל אותם מקרי המתה שבהם הכוונה מתגבשת ברגע, או מתוך אדישות לתוצאה הקטלנית. "סעיף סל" זה של עבירות רצח, שהגדרתו היא "הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם", יכלול בתוכו חלק מהמקרים המוגדרים כיום כהריגה.
ההבדל בענישה הוא שהרשעה ב"רצח בנסיבות מחמירות" תגרור מאסר עולם חובה, ואילו בעבירת רצח מהסוג השני לפי הצעת החוק, מאסר עולם הינו עונש אופציונלי, מקסימלי, אך לא הכרחי.
לטענת עו"ד רט, בעניינו של בן עמי, החלטתו לגרום למותה של בר ציון התקבלה בלהט הרגע, בהחלטה של שבריר שנייה במהלך ויכוח, ללא שיקול דעת מעמיק, ללא יישוב הדעת, ללא תכנון מוקדם וללא היערכות מבעוד מועד.
 |
| התיקון לחוק יאושר במושב הקרוב בכנסת (צילום: אתר הכנסת) |
התסריט הסביר
סעיף 5(א) לחוק העונשין קובע כי "אם נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על העניין החיקוק המקל עם העושה".
לפיכך, קיים לדברי עו"ד רט תסריט סביר ביותר, לפיו אם יתעלם בית המשפט מהמגמה שבאה לידי ביטוי בתיקון החוק הצפוי בקרוב – גבוהים הסיכויים שהתיק יוחזר מבית המשפט העליון בעוד מספר חודשים על מנת שדינו של בן עמי יוכרע מחדש, בהתאם לתיקון החוק והגדרת העבירות החדשה. לטענתו, בנסיבות האירוע, צפוי בן עמי להיות מורשע בעבירת הרצח החדשה שהעונש הקבוע בצידה הינו מאסר עולם כעונש אופציונלי בלבד.
חלופה אחרת מוצאת ההגנה בעבירה אחרת המוגדרת במדרג העבירות החדש, זו שכותרתה היא "המתה בנסיבות של אחריות מופחתת" (סעיף 301ב'). סעיף זה, שהעונש בגינו הוא מאסר של 20 שנים, עוסק בהמתה שהתבצעה בכוונה או באדישות – מתוך איבוד שליטה עצמית, כאשר אחת הנסיבות של איבוד השליטה עוסקת בטענת קינטור ואחרת – בנתונים אישיים של הנאשם ומצב נפשי.
לדברי עו"ד רט, המבחן העיקרי המוצע לקינטור בתיקון החוק הוא המבחן הסובייקטיבי – כלומר הסתכלות אינדיבידואלית על הנאשם ועל מידת יכולתו לשלוט בעצמו בנסיבות, והעדפת קריטריון זה על המבחן האובייקטיבי של "תגובת האדם הסביר".
לכאורה, תיקון החוק בו נאחזת ההגנה הוא בגדר "ביצה שלא נולדה". מאידך, עו"ד רט טוען כי למרות שהרפורמה עדיין מצויה בשלבי חקיקה, כבר עתה ניתן לצפות מבתי משפט שיביאו בחשבון את המהפכה המשפטית המתקרבת ויפרשו את החוק הקיים ברוחה, בשינוי מגמה, ולא רק משום שפסיקתם עשויה בקרוב להפוך לבלתי רלוונטית.
עו"ד רט איזכר בסיכומיו במשפט כי בית המשפט העליון עצמו הביע טרוניה על כך שהצעת החוק (שראשיתה כאמור בהערות של השופט ברק בזמנו) מתעכבת. בהחלטה לפני שנה "איים" בית המשפט העליון כי במידה והליך החקיקה לא יושלם בקרוב, ייערך דיון מחודש בהלכות מבחני הקינטור ובביטול של "המבחן האובייקטיבי" על פי האדם הסביר. "בית המשפט העליון התחיל ליישם את המגמות המשפטיות החדשות, כפי שעלה בבירור בפסק הדין בערעור המפורסם של יונתן היילו, כאשר יישם את מבחן הקינטור באופן סובייקטיבי וגזר על היילו עונש מופחת, לאחר שזיכה את הנאשם מרצח האדם שפגע בו", אמר עו"ד רט.
