גבר בן 62 מירושלים זוכה מתקיפת אמו הישישה בת ה-87 המתגוררת איתו. בכתב האישום נטען כי במרץ 2016 בדירתם שבשכונת גילה, תקף הנאשם את אמו במהלך ויכוח שהתנהל בצעקות, והיכה אותה בכך שדחף אותה בכתפיה מספר פעמים.
הנאשם ואמו הכחישו את האירוע האלים, אבל התביעה המשטרתית התבססה על עדויות שכנים. שתי שכנות ישבו בכניסה לבניין ולדבריהן שמעו צעקות רמות ברוסית שלא הבינו את פשרן, אך ראו את המתרחש מבעד לחלון הדירה בקומה השנייה. אחת השכנות התקשרה למוקד 100 ואמרה שהנאשם "קורע אותה במכות, היא אשה מבוגרת… הוא מעיף אותה על הרצפה וחונק אותה". בהודעתה במשטרה מסרה תיאור מתון בהרבה, ובבית המשפט הסבירה: "אם לא מגזימים איתם, הם לא באים". היא הוכרזה כעדה עוינת והביעה את צערה על כך שהקשישה הערירית נותרה לבד, מאז שבנה במעצר.
גם בדברי שכנה שניה עלו פערים משמעותיים וסתירות. שכנה שלישית שהתקשרה למוקד 100 ודיווחה על "רוסי שיכור" לא נחקרה ולא הובאה לעדות.
הנאשם ואמו תיארו ויכוח על עבודות הבית, שלווה בצעקות ובמהלכו גם השכנים שאלו אם "הכל בסדר". הנאשם טען כי השכנים עוינים אותו בגלל הצעקות שעולות לפעמים מהדירה, אך הכחיש דחיפה של אמו וטען כי רק עמד בפתחו של החדר ומנע ממנה לצאת אל המטבח. גם האם המעיטה בחשיבות האירוע, ואמרה שאינה זוכרת דחיפה, ואם כן "אולי דחיפה אחת ביד, לא חזקה". בבית המשפט הוכרזה אף היא עדה עוינת.
 |
| עו"ד יאיר מושיוב |
סנגורו של הנאשם, עו"ד יאיר מושיוב, צילם בזירה צילומי וידאו וסטילס והדגים כי ממקום מושבן של השכנות הן לא יכלו לראות את האירוע או ה"עימות" באופן בו תיארו אותו.
השופטת ג'ויה סקפה שפירא כתבה כי לא נמצא חיזוק בעל משקל שיש בו כדי להסיר את הספק לנוכח אופיים הלא מדויק של הדברים שאמרה האם במשטרה. "אין בחומר הראיות שהוצג כדי להסיר את הספק שמא הדברים אירעו כפי שתיאר אותם הנאשם – ויכוח קולני וצעקני… ללא מגע פיזי".
במשך ארבעה חודשים היה הנאשם עצור, עקב עריריותו ואי מציאת חלופת מעצר מתאימה. בית משפט השלום הורה על שחרורו בשלב מוקדם, אך המחוזי ביטל את השחרור לנוכח ערר המשטרה על כך שה"תוקף" חוזר לבית ה"קורבן". בקשת רשות ערעור שהגיש עו"ד מושיוב לבית משפט עליון התקבלה באופן נדיר, ובית משפט השלום התבקש לבחון פתרונות אחרים לשחרור. בסופו של דבר, זה הגיע עם הזיכוי.
