 |
| בוסיינה אבו גאנם |
הסדר בתיק הרצח של בוסיינה אבו גאנם, בת 31 ואם לשישה ילדים, שנורתה למוות ברכבה באוקטובר 2014 ברמלה. הגרוש של בוסיינה, בעלה הראשון סלאח אבו גאנם; בעלה השני ניאז אבו ראזק ואחיה רשאד אהווידי, שהואשמו ברציחתה בצוותא, הודו בקשירת קשר לביצוע רצח ובנשיאת נשק בלבד, ונידונו ל-6.5 עד שבע שנות מאסר. אחיו של סלאח, שהואשם גם הוא ברצח, ושלושה נאשמים נוספים להם יוחסו עבירות סיוע ושיבוש, לא יישבו בכלא עוד יום נוסף מעבר לתקופות המעצר שאותן כבר ריצו.
בוסיינה היתה גרושתו של סלאח אבו גאנם, וגידלה את ילדם המשותף, כיום בן 12. לפי כתב האישום שהוגש נגד הנאשמים (2014), שאקר, אחיו של בעלה הראשון, פנה לבעלה השני ניאז ואל אחיה למחצה, רשאד, ודרש שבוסיינה תמסור את הילד לאביו. בוסיינה סירבה, והביעה חשש כי ירצחו אותה על רקע זה. לפי כתב האישום, במשך מספר חודשים הידרדרו גם יחסיה עם בעלה השני ניאז, שחשד כי היא אינה נאמנה לו עקב אורח חייה "העצמאי מדי" והפעמים שהימרתה את פיו.
לבוסיינה וניאז היו חמישה ילדים משותפים. בהזדמנויות שונות הוא הביע מורת רוח מ"התנהגותה המתירנית" ופנה לאחיה ניאז. האח, כך נטען, איים על בוסיינה ש"הוא לא צריך יותר מחמש דקות כדי להרוג אותה". בשבועות שלפני הירצחה נטען, כי גם אחיה וביניהם ראשד היכו אותה ואיימו עקב חשדם כי היא נמצאת בקשר עם גבר זר. בכתב האישום נטען כי הבעל הראשון (הגרוש), אחיו, הבעל השני ואחיה קשרו קשר ביניהם לרצוח אותה וארבו לה, ארבעתם, בשבת 25 באוקטובר 2014.
באותו ערב לקראת השעה שמונה יצאה בוסיינה ברכבה לבית אחייניתה ס' ברמלה, כדי לאסוף אותה. בכתב האישום נטען כי סלאח, הגרוש שלה, שעקב אחריה עם שלושת האחרים, הוא שהגיח מפתח הסאן רוף בגג הרכב בו נסעו, וירה לעבר בוסיינה.
האחיינית ס' בת ה-17 שחיכתה לה בפתח ביתה, היתה עדה ליריות וזיהתה לדבריה את הרוצחים ורכבם. ס' ואחיינית נוספת, בת גילה לערך, היו העדות העיקריות בתיק – העדות לרצח. ס' אף טענה כי ראשד, אחיה של בוסיינה, שנהג כביכול ברכב הרוצחים, ונמלט אחרי הרצח (והסתתר משך חודשיים עד שנלכד לאחר מרדף), איים עליה: "הנה הלכה בוסיינה ואת תלכי אחריה".
 |
| ניאז אבו ראזק (במרכז) בבית המשפט (צילום מסך מערוץ 2) |
בשנתיים שחלפו מאז הרצח, שתי האחייניות, עדות התביעה, הורחקו ממשפחותיהן, והוחזקו על ידי המשטרה במקום מסתור כדי לנטרך השפעות זרות. אבל ככל שחלף הזמן, הלחץ בקרבן גאה. מדובר בשתי בנות 17, שכל אחת מהן עלתה על דוכן העדים במשך מספר ימים והתמודדה בחקירות הנגדיות של שורת סנגורים בכירים: עו"ד דוד יפתח שייצג את אחיה של בוסיינה, ראשד; עו"ד משה שרמן שייצג את הגרוש סלאח ועו"ד ירון גיגי שייצג את הבעל ניאז ואחרים.
בעדויותיהן של שתי העדות הקטינות התגלו סתירות מהותיות. ס' סיפרה כי ראתה ארבעה אנשים ברכב שארב לבוסיינה, ומתוכם זיהתה שלושה, כאשר אחד יצא מפתח הגג וירה. האחיינית האחרת טענה שראתה אדם שיורה מחוץ לרכב. רק עם אחת מהעדות נערך שחזור.
זאת ועוד, עו"ד גיגי הציג צילומים מהזירה, המטילים ספק אם במקום, בשעה ובתאורה, יכלה העדה לזהות את יושבי הרכב. ואם זה לא מספיק, אז ההגנה הראתה כי מכשיר הטלפון ורכבו של הבעל ניאז אוכנו בשעת הרצח במקום אחר לחלוטין, ברמאללה.
בשלב הזה, הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי מרכז – רות לורך, צבי דותן ועירית וינברג-נוטוביץ – החל ללחוץ על הצדדים להגיע להסדר. נקודת המפנה הקריטית היתה לאחרונה, כאשר העדה ס' לא עמדה בלחצים ובמכתב שכתבה לפרקליטות, טענה כי שיקרה. הסנגורים ביקשו לזמנה מחדש לעדות, מה שהוביל את הפרקליטות להציע הסדר: העונש המירבי על עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע – שבע שנות מאסר. הסנגורים שקלו את הסיכונים והסכימו: הגרוש של בוסיינה ואחיה ירצו שבע שנים בפועל, בעלה בזמן הרצח – 6.5 שנות מאסר.
 |
 |
 |
| עו"ד דוד יפתח | עו"ד משה שרמן | עו"ד ירון גיגי |
"עכשיו צריך למצוא את הרוצחים האמיתיים"
התובע עו"ד אור ממון אמר עם הצגת ההסדר בבית המשפט: "משטרת ישראל והפרקליטות השקיעו בתיק מאמצים רבים, בשל חשיבות המאבק בתופעת הרצח על רקע 'כבוד המשפחה'. לא מדובר רק במאמצי החקירה, אלא גם מאמצים אדירים לשמירת חיי העדות. למרות הקשיים הראייתיים והבעיות שהיינו מודעים אליהם, חשבנו בעת הגשת התיק שקיים סיכוי סביר שההליך יסתיים בהרשעה. לאחר עדות הקטינות, ולאחר שבית המשפט העיר את הערותיו והעובדה שאחד הנאשמים ברצח (אחיו של הגרוש) שוחרר ממעצר, היה ברור לנו שהסיכוי להרשעה מושתת בראש ובראשונה על היכולת להסתמך באופן מלא ושלם על עדותה של העדה המרכזית ס'. זה היה המבחן המרכזי בתיק.
"במקביל לישיבת ההוכחות האחרונה, היתה התפתחות חריפה ובעקבותיה הגענו להסדר" (הכוונה למכתבה של ס' בו חזרה בה מעדותה – ז"ק). לדברי התובע, "בית המשפט ראה את החקירות הארוכות והמתישות של שתי הקטינות, את המעמסה שנוצרה עליהן, וחזרה של ס' לעדות לא היתה החלטה של מה בכך. בעקבות זאת, שיקללנו סיכוי מול סיכון".
כך הסתיים תיק הדגל של הפרקליטות בעונשים קלים יחסית. מדובר בתיק רצח ראשון מתוך מספר תיקים בהם מעורבת משפחת אבו גאנם שבהם גויסו עדים. מלבד זאת, כל הנאשמים ממשיכים להכחיש את מעורבותם ברצח.
עו"ד יפתח אמר בבית המשפט: "לכל אורך הדרך ראיתם את האהבה שהיתה לנאשם 7, אחיה של בוסיינה, אליה. שמעתם שהיא בעצם גידלה אותו". בוסיינה היתה גדולה מאחיה רשאד בכמה שנים. רשאד היה אחיה מצד האב, והאירוניה המרה היא שרשאד עצמו הוא התייתם מאמו שנרצחה, כקורבן אלימות במשפחה. "לכל אורך הדרך אמר רשאד: לא רצחתי. בסופו של יום מתברר שאין לו גם עבר פלילי כלשהו. לא בלב קל הוא הסכים להסדר הטיעון, אבל לפי הייעוץ המשפטי שנתתי לו, הוא הסכים", אמר עו"ד יפתח. "טוב שהפרקליטות הגיעה למסקנה שהנאשמים אינם הרוצחים, ועכשיו הם צריכים למצוא את הרוצחים האמיתיים".
עו"ד גיגי שייצג את הבעל ניאז: "על שולחנו סמוכים שבעה ילדים, שישה מתוכם קטינים, שהם גם הילדים של הנרצחת. הוא נאבק על חפותו. אני מברך את הפרקליטות שהסכימו לסגת מתיק הדגל. במהלך המשפט צוות ההגנה הצליח להוכיח כי שתי עדות הראייה לא יכלו לזהות בשום סיטואציה את הרוצחים והמדובר בדברי בלע ושקר".
עו"ד שרמן שייצג את הגרוש סלאח אבו גאנם ואת אחיו שאקר אמר בבית המשפט: "כבר בראיות טענו שלעדה ס' שתי פנים. זה דבר מסוכן ששתי קטינות בנות 17 מעידות, כי הנטייה היא להאמין שקטינות לא ישקרו. לפעמים צריך להעמיק את החקירה ולהביא סימני אמת לעדותן, ולא לתת לבית המשפט להחליט על סמך העדויות. אנו טענו לאורך כל הדרך שאחת העדות לא ראתה והשנייה הגיעה לאחר המעשה".
בסיכומו של התיק, השופטים כתבו: "במהלך שמיעת העדות המרכזיות, נחשפנו לקושי הראייתי וחל כרסום בעדותה של אחת הקטינות. בהמשך, חלה ההתפתחות החריפה הנוגעת לעדותה של ס'. אנו מוצאים לנכון לחזק את המאשימה שפעלה לפי חובתה לבחון את הראיות בשלבים השונים של ההליך. התנהלות כזו מחזקת בעינינו את האמון בה (בפרקליטות)".
נאשמים נוספים מבני המשפחה, שבמסגרת ההסדר נקבע כי עונשם התמצה בתקופת המעצר, יוצגו על ידי עו"ד גיורא זילברשטיין, עו"ד ליבת אזולאי ועו"ד אבי כהן.
