![]() |
| השרים שקד וארדן |
שרת המשפטים איילת שקד והשר לבטחון פנים גלעד ארדן נועדו הבוקר עם בכירים בחברת פייסבוק העולמית, ודנו בנושאים המטרידים את גורמי אכיפת החוק, ובראשם שימוש בפייסבוק לצורך הנעת פעילות טרור. השרים הדגישו כי בגל הטרור האחרוןנמצא קשר ישיר בין הסתה ברשת לבין ביצוע פעולות הטרור המכונות "טרור היחידים".
השרה שקד והשר ארדן הודיעו כי יגישו בקרוב הצעת חוק שתחייב הסרת תכני טרור ותכנים אסורים נוספים המסכנים באופן ממשי את ביטחון המדינה, הציבור או אדם פרטי. לפי הצעת החוק המתגבשת, יוכל בית המשפט לחייב בצו כל גורם בשרשרת פרסום התוכן להסיר את התוכן האסור.
השרים הנחו את מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה ואת יחידת הסייבר במשטרה לרכז את הטיפול בהסרת תכנים פוגעניים מסוגים שונים – וכאן כרכה ההודעה שהוציאו יחד, באופן המעורר מעט אי נוחות, עידוד לביצוע פעולות טרור, עם תכנים בעייתיים בתחום השיימינג, העלבת עובדי ציבור ולשון הרע. כל אלו יהיו על הכוונת, ויוגדרו כתכנים פוגעניים שניתן לשקול את חסימתם. במקרה של פרסום תוכן אסור, מכל אחד מהסוגים, יפנה משרד המשפטים לרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט, כמו פייסבוק וגוגל, יידע אותם ויתריע בפניהם כי התוכן מפר את הוראות חוק העונשין בישראל ומהווה גם הפרה של תנאי השימוש בהם.
שרת המשפטים ערכה השוואה בין חסימת אתרים המסיתים לאלימות ובין הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, ושתחייב את ספקיות האינטרנט להגביל גישה לכתובות אינטרנט בתחום הפצת סמים, הימורים ותכנים פדופילים, כל זאת לצורך מניעה של עבירות.
![]() |
נוכח הפגיעה הפוטנציאלית בחופש הביטוי, אמרה השרה שקד כי צווים להסרת תכנים של הסתה יינתנו במשורה, במקרים קיצוניים ויופנו כלפי התוכן הפוגעני בלבד. מודל לחוק קיים לדבריה כבר בחוקים במדינות כמו אוסטרליה וצרפת.
נושא הטרור היה מרכזי בפגישת העבודה שנערכה עם אנשי פייסבוק, אולם בשיחה עלה כאמור גם הצורך ב"סינון" פרסומים מסוג שיימינג ומאבק בבריונות רשת ופגיעות מילוליות בעובדי ציבור כמו שוטרים, שופטים ועובדים סוציאליים. לנוכח ההתרבות של פרסומים מאיימים כנגד עובדי ציבור, הוקמה גם ועדת ארבל, בראשות השופטת בדימוס עדנה ארבל, אשר אמורה להמליץ לשרת המשפטים על שכלול דרכי ההתמודדות כנגד ביוש עובדי ציבור.
השרים שקד וארדן ביקשו מהנהלת פייסבוק לפעול להסרת תכנים שיתבקשו בפרק זמן קצר של עד 24 שעות, כפי שפייסבוק פועלת כיום, לדבריהם, במדינות האיחוד האירופי. כל זאת לצורך "שמירה על שיח בטוח ברשת לצד הצורך בשיח חופשי".
השר ארדן אמר:"הנחיתי את משטרת ישראל למקד מאמץ באיתור תכנים מסיתים ברשתות החברתיות אשר מעודדים טרור ואלימות. האינטרנט והרשתות החברתיות הפכו לבמה המרכזית להסתה לטרור ומדובר באתגר אדיר שמעסיק מדינות רבות.כפי שחברות האינטרנט יודעות הכל על הגולשים ומרוויחות מיליארדי דולרים ממכירת פרסום שמוכוון אליהם,עליהן לייצר מנגנון יעיל שיאתר ויסיר תכנים מסיתים מהרשת. אנו נעשה הכל לקדם במהירות את החקיקה שתאפשר להוציא צווים להסרת תכנים מסיתים".
![]() |
| עו"ד שרון נהרי |
עו"ד שרון נהרי תומך בעדכון החקיקה בעניין, והוא אומר ל"פוסטה" כי יש להקנות למשטרה יותר סמכויות, גם סמכויות מקומיות, ובעיקר סמכויות כלפי תאגידים בינלאומיים כמו פייסבוק, שיחייבו את שיתוף הפעולה שלהם במסגרת המאבק בטרור.
"כיום החוק מאפשר צווים אזרחיים נגד פייסבוק, אבל בתחום הפלילי קיימת בעיה", אומר עו"ד נהרי. "אנו רואים שהטרור עושה שימוש מסיבי בכל הרשתות התקשורתיות. צריך סמכויות שתהיינה בהישג יד, שבתוך כמה שעות ניתן יהיה לתפוס משתמש בקלות רבה יותר, לגלות איי.פי. שלו, לחסום אותו ולהעלימו מהרשת".
גם בתחום השיימינג, עו"ד נהרי אינו מסתייג מהרחבת הכלים. "טיפלתי בכמה תיקים, במיוחד של בני נוער, שיצרו פרופילים מזויפים, הזדהו בשם אדם אחר, ופגעו אחד בשני; ביצעו עבירות מין כמו חשיפת תמונות אינטימיות, או איומים, הכל דרך הרשת. בתיקים האלה העלינו טענות שונות ולא פעם מצאנו פרצות בחוק בנושא של סמכויות, צווים וזיהוי הנאשם, כך שהתביעה מצאה עצמה בבעיה. למרות זאת, אני לא חושב שהעולם הווירטואלי צריך לתת מחסה ויתרון למי שמבצע עבירה פלילית", אומר עו"ד נהרי. "כסנגור, אני לא מודאג מכך שירחיבו יותר מדי את כלי האכיפה הפלילית כנגד עבירות ברשת. אני סבור שצריך להרחיב את מחלקת הסייבר במשרד המשפטים, ובטוח שבית המשפט יידע לעשות את האיזונים בין הזכות להביע דעה ולשמור על חופש הביטוי כחוק יסוד, ובין השיימינג הנורא והפגיעה באנשים ברשת, ולא יקרה שום דבר אם בית המשפט ייטה קצת לטובת ההגנה על הקרבנות, תוך שמירה במידת האפשר על חופש הביטוי".












