 |
| צילום ארכיון של אלי מוסלי |
שופטת בית משפט המחוזי מרכז בלוד, קלרה רג'יניאנו, שחררה בתנאים מגבילים את אלי מוסלי, הנאשם בקשירת קשר לבצע פשע – הבטחת שוחד לעובד ציבור בעד פעולות הקשורות בתפקידו. השופטת קבעה בהחלטה אמיצה כי לטעמה אין בידי הפרקליטות תשתית ראייתית, "ולו לכאורית להוכחת העבירות המיוחסות למוסלי, בין אם שתק בחקירה ובין אם לאו".
התיק של מוסלי מבוסס על חקירה של מח"ש אשר חשפה את פעילותו של רכז המודיעין ביחידת המטענים של להב 433, גלעד גרנביץ', שנאשם במכירת מידע מסווג באמצעות גורמים העוסקים באופן מורשה בפעילות של אכיפה פרטית וחקירות פרטיות, בני (ברנו) יפתח, אליהו חדד ועודד גביש.
את כתב האישום הגישו הממונה על עניינים פליליים במח"ש, עו"ד הילה אדלמן, וסגניתה, עו"ד מיכל פרייסמן. בכתב האישום יש שלושה אישומים חמורים לכאורה, אבל רק אחד מהם בלבד מתייחס למוסלי. למרות שמדובר באישום הפחות חמור מהשלושה, הוא הוצב כאישום מספר אחד.
לפי האישום נגד מוסלי, גרנביץ' ניצל את נגישותו למאגרי מידע מסווגים של אגף המודיעין לצורך הדלפת מידע לבעלי עניין בתמורה לרווחים כלכליים. לשם כך הוא קשר עם יפתח, שיארגן לקוחות עבור המידע הזה. יפתח, כך נטען, פנה לחוקר הפרטי עודד גביש והציע לו לשווק את המידע המשטרתי למי שמעוניין ומסוגל לשלם.
גביש, שהוא עד מדינה בתיק וכתב האישום נסמך בעיקר על עדויותיו, סיפר לחוקרים כי גרנביץ' הבין כי אדם שהועסק על ידי מוסלי כמאבטח משמש מקור משטרתי. לטענתו, גרנביץ' מסר את המידע ליפתח, שפנה לגביש כדי שיתווך במידע תמורתו דרשו השניים 100 אלף דולר. עד המדינה סיפר בעדותו כי הוא נפגש עם הבלש הפרטי חדד, המקורב לאיש העסקים מוסלי, מבכירי משפחת מוסלי המוגדרת על ידי המשטרה כארגון פשע. חדד, נטען, הציג למוסלי את ההצעה ומוסלי אמר שיהיה מוכן לשלם עבור מידע בעניינו, 50 אלף דולרים בהתחלה ואת היתרה בתשלומים, אבל קודם לכן הוא דורש לשמוע במה מדובר.
ב-10 ביוני התקיימה פגישה בביתו של חדד בהרצליה בה נכחו מלבד גביש גם יפתח ומוסלי. יפתח ישב בחדר נפרד ומסר לגביש את שמו של המודיע לכאורה. גביש פנה לחדד ולמוסלי בחדר השני ומסר להם את השם. לפי עדותו של עד המדינה, בשלב הזה מוסלי טען שאינו מכיר את השם ולכן סירב להעביר את הכסף. עוד נטען בכתב האישום, כי ב-11 ביוני בדק גרנביץ' פעם נוספת את המידע ומצא ש"המקור" מכונה בשם נוסף. השם הזה הועבר ליפתח, ממנו לגביש ולאחר מכן לחדד, אולם לא ברור אם הגיע בשנית למוסלי.
 |
| שופטת קלרה רג'יניאנו |
טענות בעלמא
יחד עם כתב האישום הוגשה נגד הנאשמים בקשה להארכת מעצרם עד תום ההליכים, בה פורטו הראיות לכאורה ונטען בין היתר: "קיים חשש לחיי אדם כפועל יוצא מהתנהלותם העבריינית של כל אחד ואחד מהנאשמים… מדובר בעבירה חמורה של סחר במידע משטרתי רגיש תמורת סכומי עתק". הפרקליטות טענה בבקשת המעצר כי עצם שתיקתו של מוסלי בחקירות מחזקת את עדויותיו של עד המדינה.
סנגוריו של מוסלי, עורכי הדין מוטי כץ, דורון נוי, יהלי שפרלינג ושי נודל, חלקו על עצם קיומן של ראיות כלשהן בתיק וכן על עילות מעצר. הם טענו כי אפילו אם בית המשפט יקבל את הודעותיו של עד המדינה גביש כמהימנות, אין בכוחן כדי לגבש ראיות נגד מוסלי.
בהחלטה מנומקת ונדירה דחתה השופטת רג'יניאנו על הסף את טיעוני הפרקליטות וקיבלה את מרבית טיעוני הסנגורים. "אין בחומר הראיות ראשית ראיה שהמשיב ידע כי מקורו של המידע באיש משטרה ושהכסף מיועד בין היתר לשוטר", ציינה השופטת והוסיפה כי טענת הפרקליטות לפיה היתה עצימת עיניים מצדו של מוסלי "היא טענה בעלמא".
השופטת הראתה כי אפילו עד המדינה עצמו סיפר לחוקריו, שמוסלי לא ידע כיצד הושג המידע. היא חזרה והתייחסה לעדות של עד המדינה דווקא בהקשר של טובת הנאשם מוסלי. היא ציינה כי הוא הקפיד להדגיש שמוסלי לא שאל, לא נאמר לו והוא לא ידע שהכסף יועבר לאיש משטרה. בנוסף התייחסה השופטת לכך שלפי עד המדינה, עליו נשענת הפרקליטות, מוסלי לא נענה להצעה של יפתח לקיים פגישה נוספת ולא ענה לטלפונים של חדד לאחר אותה פגישה בודדת, שארכה שתי דקות בלבד.
"העובדה שהמשיב (מוסלי) היה מעוניין ברכישת מידע לא די בה כדי לגבש את העבירות", קבעה השופטת, "אין בידי המבקשת תשתית ראייתית ולו לכאורית להוכחת העבירות המיוחסות למשיב, בין אם שתק בחקירה ובין אם לאו, אין בכך כדי לסייע".
השופטת הורתה כאמור על שחרורו של מוסלי בתנאים מגבילים: הפקדת 25 אלף שקלים במזומן, ערבות עצמית באותו סכום, צו עיכוב יציאה מהארץ למשך שישה חודשים ואיסור יצירת קשר ישיר או עקיף עם עד המדינה ועם כל מעורב אחר בפרשה.
 |
 |
 |
 |
על הגב של מוסלי
עו"ד מוטי כץ מסר בתגובה: "מדובר בהחלטה נדירה, נוקבת וחד משמעית, לפיה אין כלל תשתית ראייתית לכתב האישום. אני מקווה שבפרקליטות ובמח"ש ימחלו על כבודם ויסיקו את המסקנה הראויה – חזרה מכתב האישום".
פרקליטו הקבוע של מוסלי, עו"ד שי נודל מסר בתגובה: "אנחנו שמחים שהיתה אוזן קשבת לבית המשפט, שלמעשה קיבל את כל טענותינו. לדעתנו לא היה מקום להגיש נגד מר מוסלי כתב אישום מלכתחילה".
בעבר היו אנשי משטרה רבים אשר הסתבכו בהדלפת מידע ל"חברים" שהם חוקרים פרטיים, שוטרים לשעבר וכדומה, ומהבחינה הזו יתכן ומדובר בעוד אחד מהתיקים הללו. בעקבות דליפות המידע למשרדי חקירות פרטיים התקינו במשטרה עם השנים עוד ועוד חסמים שנועדו להקשות על העברות מידע מסווג. רק בעקבות אחד החסמים הללו גילו אנשי להב 433 עצמם את הדליפה וחשפו אותה ללא היסוס בפני מפקדיהם ומח"ש.
בחקירת התיק איחדו כוחות מח"ש וימ"ר תל אביב, כדי להראות שהפעם השוטר שסרח עבר את הגבול בכך שהעביר מידע מסווג ורגיש למי שמזוהה עם אחד מארגוני הפשע הגדולים והמסוכנים בישראל כיום. מבחינת מח"ש, ההתעקשות על החיבור של מוסלי לתיק הוסיפה לו נפח משמעותי, מבחינת ימ"ר תל אביב הפללה של מוסלי בתיק כלשהו מהווה עמידה ביעד שהוצב לה על ידי ראשי אגף החקירות והמודיעין מזה שנים ארוכות.
העניין הוא, שבמשימה הזו כשלו שני גופי החקירה הללו, אבל זה לא מנע מהם ומהפרקליטות להגיש כתב אישום ואף להתעקש על מעצר עד תום ההליכים ללא ראיות בסיסיות. השופטת המחוזית הוותיקה רג'יניאנו אשר נחשבת לשופטת מחמירה ומשפטנית מיומנת רמזה לתביעה על כך, ואף דחתה את החלטתה ב-10 ימים כדי שהצדדים יקבלו החלטה משותפת בהסכמה, אולם בפרקליטות התעקשו והתוצאה היום קשה מבחינתם, במיוחד על רקע הקביעות הנחרצות של השופטת.
"קשה להשתחרר מהתחושה שלשמו של הנאשם היתה השפעה מכרעת בהגשת כתב האישום נגדו, להבדיל מהאחרים המעורבים בפרשה", אומר עו"ד כץ. "אני מקווה שהתחושה הזו לא תביא להמשך ניהול של משפט סרק נגד הנאשם, דבר שלא יתרום להגברת אמון הציבור במערכת".
