 |
| מור אלגרבלי ז"ל |
פרקליטות מחוז תל אביב טוענת בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בעיר כי משה בן דוד הוא שרצח את מור אלגרבלי ב-11 בינואר 2010 בחולון. בכתב האישום נאשמים גם בנו שמואל בן דוד (25) וקרוב משפחתם ששמו אסור לפרסום (מאחר שהיה קטין בעת ביצוע העבירה לכאורה), בכך שסייעו למשה בן דוד לפני הרצח ולאחריו.
לפי כתב האישום, אלגרבלי ובני משפחתו גרו בעבר בסמיכות לבן דוד, והיו מסוכסכים על רקע מחלוקת בנושאי נדל"ן – פלישה לשטח ציבורי. האבא, דדה אלגרבלי, היה הבעלים הכל יכול של קבוצת הכדורגל לזרוס חולון, פעם שם דבר בליגות הכדורגל הנמוכות. במשך השנים, לאחר שהמועדון הפסיק פעילותו, הפכו חדרי ההלבשה והמועדון לחדרי מגורים בהם התגוררו בני משפחת אלגרבלי, ממש בסמוך לבית המשפחה הצמוד למגרש.
שכנים של משפחת אלגרבלי, ובראשם משה בן דוד, דרשו לעצמם נתחים מהמגרש אליו פלש אלגרבלי, והסכסוך אשר התרחב גם לילדים של השניים הגיע לנקודת שיא ב-10 בינואר 2010, אז נורו יריות לעברו של משה בן דוד, שלא נפגע. לפי הפרקליטות, בן דוד סבר כי הבן מור אלגרבלי הוא זה שירה לעברו, ולכן החליט לרצוח אותו או את אביו. עוד נטען, כי הוא הצטייד באקדח ובמקביל שני הנאשמים האחרים ממשפחתו טשטשו לוחית רישוי של אופנוע באמצעות סרט הדבקה שחור אותו הדביקו על ספרות לוחית הרישוי. לפי כתב האישום, בין הקושרים לרצוח את אלגרבלי היה גם עד המדינה "הראשון" בעצמו, ובכתב האישום נטען כי מי שהיה אמור לרצוח את אלגרבלי על פי התוכנית הוא אחד מהשניים: משה בן דוד או עד המדינה.
לפי עד המדינה, על רקע הירי לעבר בן דוד התכנסו מספר עבריינים המזוהים איתו והחליטו שיש לחסל את מור אלגרבלי, כדורגלן בן 21 אר היה דמות דומיננטית בשכונה. ב-11 בינואר יצא אלגרבלי מאזור מגוריו כשהוא נוהג ברכב, ובמושב לידו ומאחריו ישבו שניים מחבריו. אותה שעה, נטען, אחד משלושת הנאשמים תצפת עליו מדירת מגורים סמוכה, בעת שעשה את דרכו לכיוון מגרש לזרוס. לפי כתב האישום, כשנעצר רכבו של אלגרבלי ברמזור, משה בן דוד הגיח רכוב על גבי אופנוע שהיה נהוג בידי "אחד מהקושרים" (כהגדרת הפרקליטות), נצמד לרכבו של אלגרבלי וירה לתוכו שישה כדורים. סמוך לאחר הירי, טוענת הפרקליטות, מילט הנהג את משה בן דוד מהמקום בנסיעה על האופנוע. אלגרבלי נפגע משני קליעים ומת כמעט במקום, בעוד שלחברו נגרמה חבלה חמורה, והוא אושפז בבית החולים.
לאחר הרצח בן דוד הוגדר כמבוקש לחקירה, אבל רק בחלוף כחודש וחצי הוא הסגיר את עצמו לידי המשטרה. בהיעדר ראיות, הוא שוחרר לאחר מספר ימים.
 |
| זירת הרצח (צילום ארכיון: משטרת ישראל) |
הפתעה בחדר המנועים
בחודש שעבר (6 יולי) בן דוד נעצר על עבירה מסויימת אבל שוחרר ממעצרו בתנאי ערבות שנקבעו על ידי קצין משטרה, מבלי שהובא לבית המשפט. בין היתר נאסר עליו לצאת מביתו שבחולון למשך חמישה ימים, עד ה-11 ביולי. במסגרת תנאי השחרור, בן דוד התחייב גם לא לצאת מהארץ עד 5 אוגוסט.
באותו שלב כבר גייסו חוקרי יאחב"ל את עד המדינה "הראשון" בפרשה 1131, שהחל לפרוס בפניהם מפה מפורטת של אנשים ואירועים מ-10 השנים האחרונות. בהקשר של בן דוד עד המדינה טען כי הוא עצמו מסר לבן דוד את האקדח אשר שימש לרצח – פרט שמוזכר אף הוא בכתב האישום. בינתיים, נפוצו שמועות על כך שיש עד מדינה משמעותי לאירועי רצח בחולון בת ים וראשון לציון, ומהעבריינים מסויימים אשר היו מקורבים למי שהיה חשוד כי הוא עד מדינה עזבו את הארץ. אחד מהם היה בן דוד, שלושה ימים לאחר שהוא שוחרר הגיעו בלשים לביתו כדי לעצור אותו בחשד לרצח אלגרבלי, אלא שאז הם גילו כי הוא לא נמצא בביתו בניגוד להוראות בית המשפט, ופתחו בחיפושים אחריו.
מספר ימים לאחר גל המעצרים הראשון בפרשה 1131 נעצר בן דוד בלב ים, בתוך חדר מנועים של יאכטה אשר עשתה את דרכה מנמל חיפה לקפריסין, כשברשותו ציוד אישי ודרכון של אחיו. אל היאכטה הוא עלה, כך התברר, מבלי להציג דרכון או תעודת מעבר בביקורת הגבולות.
 |
| עד המדינה "הראשון" |
"פוחד מכיפה אדומה"
תיק רצח מור אלגרבי מנוהל על ידי עורכי הדין יוסי קורצברג, צחי הבדלי, ארז ריכטנברג ומיה בש מיכאלי מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי), שמבססים את כתב האישום על עדותו של עד המדינה "הראשון".
בקשת הפרקליטות להאריך את מעצרם של משה בן דוד ושני הנאשמים האחרים חושפת, כי עד המדינה "מעיד על הסכסוך בין הנאשמים לבין אלגרבלי ואביו, וכן מתאר את קשירת הקשר לרצוח את המנוח או את אביו ועל תוכנית הקשר שהתגבשה, ולפיה יתצפתו הקושרים מדירתם של הנאשמים אל הרחוב, ומשיאתרו את המנוח, ירצחו אותו".
לגבי הנאשמים האחרים העיד עד המדינה, כי הם "נכחו בפגישה בה התקבלה ההחלטה לרצוח את המנוח ובהמשך אותו היום ראה אותם מכסים לוחית רישוי של אופנוע באמצעות סרט איזולירבנד שחור".
"בנוסף", טוענת הפרקליטות, "מעיד עד המדינה כי משה בן דוד התוודה בפניו כי ביצע את הרצח".
 |
 |
| עו"ד טל ליטן | עו"ד משה סוחמי |
כדי להגיש את כתב האישום, הפרקליטות היתה צריכה ראיות מסייעות לעדות עד המדינה, ובבקשת המעצר היא מציגה את הראיות שאמורות לחזק את עדותו של עד המדינה. למשל, קרוב משפחתו של אלגרבלי, שהעיד על הסכסוך בינו לבין הנאשמים לפני הרצח. אותו קרוב משפחה סיפר לחוקרים, כי יממה לפני שנרצח, אלגרבלי סיפר לו כי הוא ירה במשה בן דוד והרג אותו.
עד נוסף סיפר לחוקרים, כי היה הנוסע השלישי ברכב בעת הרצח, וכי שניות לפני הירי, אלגרבלי אמר לו כי הוא מזהה את אחד הנאשמים מתצפת מחלון בית סמוך. לדברי עד זה, אלגרבלי אמר לו שניות לפני הירי: "אני פוחד שיעשו לי כיפה אדומה".
לפי עדי ראייה נוספים, לוחית הרישוי של האופנוע כוסתה בחלקה על ידי מדבקה שחורה – עדויות שלטענת החוקרים מחזקות את גרסת עד המדינה באשר לאיזולירבנד שהודבק לכאורה על לוחית הרישוי על ידי שני הנאשמים הנוספים.
בפרקליטות טוענים עוד, כי מאז רצח אלגרבלי משה בן דוד התנהג בצורה שמפלילה אותו. שני חיזוקים יש לטענה הזו: אחת, בשנת 2010 הוא נמלט למשך כחודש וחצי עד שהסגיר את עצמו. השנייה, מעצרו בתא המנועים של היאכטה בדרך לקפריסין.
את הנאשמים מייצגים עורכי הדין טל ליטן ומשה סוחמי. עו"ד ליטן מסר בתגובה: "ראוי שבמדינה מתוקנת כתב אישום יוגש על בסיס ראיות של ממש ולא על בסיס עדותו של אדם שהמשטרה אישרה שרצח אחר בפרשה. כתב אישום זה גורלו כגורל כתב האישום של הבר נוער ודומיו".
