נחמן פרקש (1936-2014)

שתף כתבה עם חברים

מי שנחשב לפושע העברי הראשון וזכה לכינוי "אלוף הבריחות" נמצא מת בנסיבות מוזרות בבית העלמין של הישוב מירון. 78 שנות חייו כוללות גם את אליפות ישראל באגרוף, גניבת גור נמרים מגן חיות והתבודדות בהרי הגליל וחופי ים המלח

 

farkash 3 
 צילומים: מתוך גיליונות ישנים של "ידיעות אחרונות"

הלך לעולמו נחמן פרקש, שהיה העבריין הכי מפורסם במדינת ישראל משנות ה-50 ועד תחילת שנות ה-70, אז הוא גם זכה לכינוי "אלוף הבריחות" בגלל כמה בריחות נועזות במושגי הימים ההם מכלא רמלה ובתי מעצר. בן 78 היה במותו. גופתו החבולה של פרקש נמצאה (5 אוגוסט 2014) בבית העלמין של הישוב מירון, למרגלות הקבר של רבי שמעון בר יוחאי, האזור בו הוא היה חלק מהנוף ב-40 השנים האחרונות. 

פרקש נולד בשנת 1936 בתל אביב. מגיל צעיר עסק בספורט גופני תחרותי, ובתחילת שנות החמישים באליפות ישראל באגרוף. בסוף שנות החמישים הוא נגרר לחיי פשע ואלימות בתל אביב הישנה והטובה, והחל להיכנס לבתי סוהר ומעצר על מגוון רחב של עבירות, בהן שוד מזוין, גניבות, פריצות, אלימות ואפילו גניבת גור נמרים מגן החיות של תל אביב.

 farkash 2

רבות מהעבירות שלו זכו לסיקור תקשרתי נרחב בעיתוני הערב של הימים ההם, בעיקר מאז שהצליח להימלט שוב ושוב מבתי מעצר ובתי סוהר. בתחילת שנות השישים השתתף פרקש בבריחה נועזת מכלא רמלה יחד עם אסיר בשם רפאל (טומי) בליץ, שנדון למאסר עולם על רצח של מהנדס. פרקש נתפס, ומאז שב וברח. באחת מבריחותיו, מבית המעצר ביפו, הוא חצה את גבול רצועת עזה, נעצר על ידי שלטונות מצרים והושם בכלא בקהיר. בשנת 1965, הביאו אותו השלטונות המצריים לגבול רצועת עזה וגרשו אותו חזרה לישראל. שני חברי קיבוץ שמצאו אותו משוטט בשדות, הביאו אותו לתחנת משטרה, שם נעצר.

בסוף שנות ה-70 הודיע פרקש על פרישה מחיי הפשע, התחתן ואף נולד לו בן, אך הוא לא הסתגל למסגרת ממוסדת והחל לנדוד בין ואדיות ומערות בהרי הגליל לבין בקתות נטושות בחופי ים המלח. בריחה נוספת נרשמה כאשר פרקש אשר עבר להתגורר ביערות סביב צפת נמלט מתחנת המשטרה בצפת, שם הוא נעצר בשל עבירות סמים.

בנו של פרקש, סו פרקש, גדל ביערות צפת כתינוק מטורזן עם אביו ואמו, אבל הוא גדל והתבגר בצפת, שם הוא הידרדר לשימוש בסמים קשים עד שנפטר לפני כ-10 שנים, מה שגרם לאביו שיברון לב ממנו הוא לא התאושש עד יומו האחרון. זמן מה לאחר מות הבן הוא לקה בסוכרת קשה וכעבור פרק זמן מסוים נאלצו לקטוע את רגלו. 

וכך, במראה תמהוני, עם זקן עבות בגדים מרופטים וקביים, חזר פרקש לנדוד ברחבי הגליל בעיקר, לרבות גיחה מיוחדת להודו אשר ריתקה אותו למשמע הסיפורים של בוגרי הודו אשר חברו אליו בגליל. במקביל הוא המשיך להסתבך בעבירות פליליות מיותרות על רקע שימוש בחשיש ומריחואנה, ולהפציע באמצעי התקשורת עקב עבירות ובעיות אישיות.

בתחילת שנות ה-2000 חילק פרקש את חייו בין ישיבת "אור שמח" הברסלבית שבקבר הרשב"י במירון לבין בית ארעי בקדיתא, ישוב אקלוגי סמוך. בשלב מסוים נוצר לו קשר רומנטי עם חביבה "חבו" אלפרון מהמשפחה המפורסמת בגבעת שמואל שעברה להתגורר איתו בגליל. היחסים עלו על סרטון ופרקש נאלץ לעזוב את הבית, לטענתו בשל אלימות מצידה של בת זוגו, ואז הוא חזר לנדודיו בגליל וברמת הגולן. פרקש חזר והתלונן נגד חבו במשטרה ובאמצעי התקשורת, על כך שהיא מונעת ממנו לשוב לבית הארעי שניתן לו, ועל כך שהיא מפקיעה ממנו את דמי הביטוח הלאומי שלו, עד שבשלב מסוים התערבו רשויות התכנון והיא נדרשה לעזוב את הבית בקדיתא אשר לפי אחד הדיווחים פורק.

 farkash 1
השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *