![]() |
| המכונית הגיעה עד אשקלון לאחר הירי |
הרכב שופטי בית המשפט העליון בראשות השופט מני מזוז דחה את הערעור של ארבעת הנאשמים המורשעים בירי על בני שלמה בצומת גבעתי שבחבל לכיש בחודש יולי 2013.
הרכב בית משפט המחוזי בבאר שבע גזר 12 עד שבע שנים בפועל על ארבעת המורשעים: מרדכי דיין, נסים כהן, מיכאל שמעון ואסף לביא. בהסדר טיעון הודו הארבעה בכתב אישום מתוקן אשר מייחס להם חבלה בכוונה מחמירה ועבירות של נשיאה ושימוש בנשק.
היורה, דיין, הצעיר שבחבורה, נידון ל-12 שנות מאסר בפועל. כהן ושמעון, השותפים להתארגנות ולהימלטות, נידונו לתשע שנים. אסף לביא, האחיין של האחים לביא מרחובות, נידון לשבע שנים. ארבעת הנאשמים חויבו לפצות את שלמה ושני מאבטחיו ב-7,000 שקלים כל אחד.
בערעור שהגישו הסנגורים, עורכי הדין ליה פלוס ודוד יפתח, טענו השניים כי קביעת מתחם הענישה על ידי בית משפט המחוזי נעדרה הנמקה כנדרש והתחושה היא שמדובר בקביעה שרירותית. עוד נטען כי מתחמי הענישה שנקבעו חורגים לחומרה ממדיניות הענישה הנהוגה, וכי בית המשפט שגה בכך שהתייחס לשיקולי ההרתעה לפני שקבע את מתחם הענישה. לבסוף נטען כי יש להורות על ביטול רכיב הפיצויים לנפגעים.
לגבי אסף לביא טען עו"ד יפתח כי חלקו בביצוע העבירה קטן ביותר וכי הוא לא נטל חלק במארב, בירי ובהימלטות, ואילו הרישום הפלילי שלו ישן ואינו מכביד.
לגבי כהן טענה עו"ד פלוס כי המחוזי שגה משלא ערך הבחנה בינו לבין הנאשם שמעון אשר חלקו היחסי בביצוע העבירה גדול יותר. ביחס לשמעון טענה עו"ד פלוס כי אמנם חלקו גדול יותר אולם רף הענישה שנקבע לו גבוה מאוד ביחס לרמת הענישה הנוהגת.
בעניינו של דיין טען עו"ד יפתח, כי נטען כי אמנם חלקו היחסי בביצוע העבירה הוא הגדול ביותר, אולם רף הענישה שנקבע סוטה לחומרה באופן ניכר מהמתחם המקובל והראוי. כן נטען כי נוכח נסיבותיו האישיות, הבעת נכונותו ליטול חלק בתהליכי שיקום וחרטתו הכנה, יש להורות על ענישה ברף התחתון.
מנגד, המדינה טענה בערעור כי העונשים אינם חורגים ממדיניות הענישה, הואיל ומדובר בחבורת עבריינים עם סממנים מובהקים של ארגון פשיעה, אשר תכננו את העבירה וביצעו ירי של 25 כדורים. עוד טענה המדינה כי נוכח חומרת העבירה ונסיבותיה עיקר המשקל צריך להיות בהגנה על הציבור ובהרתעה ולא בנסיבותיהם האישיות של המורשעים.
![]() |
| השופט מני מזוז |
הוליווד בגבעתי
"אירוע זה נראה כלקוח מסרט גנגסטרים הוליוודי", קבע השופט מזוז בהחלטתו לדחות את הערעור. "על בית המשפט מוטלת חובה להעביר מסר ברור בדבר חומרת התופעה והמעשים על ידי השתת ענישה מחמירה ומרתיעה, על מנת למנוע את הפיכת המרחב הציבורי לשדה קרב ואת חייהם של עוברי האורח להפקר".
עוד ציין מזוז כי "העונש אינו מן הקלים אך הוא הולם את חומרת המעשים ואין עילה המצדיקה את התערבותנו". לדעתו של מזוז לדחות את הערעור הצטרפו השופטים סלים ג'ובראן ויצחק עמית.
עו"ד דוד יפתח אמר בתגובה להחלטה: "צר לי שבית משפט העליון לא התייחס לחלק גדול מהטענות, ועל אף שהסכים שהעונש חמור לא הפחית".
עו"ד ליה פלוס: "אי אפשר להתעלם מהתחושה הקשה בתי בו גובש הסדר טיעון חלקי ורוככו העבירות מניסיון רצח לגרימת חבלה, העונשים נותרו כבדים כאילו התייחסו לכתב האישום המקורי. התחושה הכבדה מעיבה על אמון כלל הציבור במערכת אכיפת החוק, יש חשש שפסיקה זו של בית המשפט תפגע במוטיבציה לקיום המוסד החשוב של הסדרי הטיעון בישראל״.
![]() |
![]() |
| עו"ד ליה פלוס | עו"ד דוד יפתח |
ביקורת על מני מזוז
בתקופה האחרונה יותר ויותר עורכי דין פליליים טוענים כי השופט מזוז, שהיה יועץ משפטי לממשלה ונטל חלק בקבלת החלטות בתיקים חמורים, אשר חלקם מגיעים אליו כעת, נוטה להעדיף את עמדת הפרקליטות ולדחות ערעורים על הרשעות וענישה, וכך גם בהליכי מעצר.
"ההרגשה היא שהוא עדיין לא הפנים את זה שהוא שופט ולא ראש התביעה הכללית", אמר עו"ד פלילי מוכר. "כאשר מופיעים מולו יודעים מראש שאין סיכוי לשכנע אותו, הוא תומך תמיד בעמדת התביעה". עורך הדין הבכיר הוסיף עוד כי "בכל מקום שניתן לפרש חוק או מצב לטובת הנאשם או המדינה, השופט מזוז מפרש אותו תמיד לטובת המדינה".
עו"ד פלילי אחר התייחס אף הוא לטענה זו ואמר: "לא יעלה על הדעת שכל סניגור מתחיל כבר יודע היום שלא רצוי לו לקיים הליך מול שופט מסוים בישראל, כי אין לו סיכוי לזכות אצלו. משהו במצב הזה לקוי ביותר".
ממערכת בתי המשפט נמסר: "הדברים אינם ראויים לתגובה".













