פרשה 1131 החטיפה מכה נוספת לבטן הרכה ממילא של ארגוני הפשיעה, חוסר האמון הגיע לשפל נוסף אחרי שלכאורה כבר ראו שם הכל עם עדי המדינה בפרשה 512. אבל מעבר לאווירה, ההישג הגדול ביותר של יאחב"ל בפרשה הנוכחית הוא מציאת הגופה של ג'ורדן אזולאי אחרי חמש שנים, הודות לפרטים שמסר עד המדינה המכונה שוורצמן, מה שמחזק ומסייע לסדרת העדויות שלו באישומי הרצח הנוספים במשפט ומסבך מאוד את כלל הנאשמים, אלה שבחמש השנים האחרונות שוורצמן היה הרוח החיה מאחורי כל מיזמי המוות שלהם.
שוורצמן נולד וגדל בישוב של יוצאי צבא ואנשי עסקים בין תל אביב לירושלים. אביו המנוח היה סגן אלוף והסטוריון צבאי, אמו היתה עובדת סיעודית שטיפלה בזקנים עשירים, ובעצמה מצויה כעת במצב בריאותי קשה, מה שנראה כי האיץ בו להתוודות על פשעי חבריו בהם הוא שקוע עד צוואר. טובל ושרץ בידו.
שוורצמן היה ילד חריג וחסר גבולות, שהטיל אימה על הישוב כולו ועל ישובי הסביבה, סיפר לי אחד מבני המחזור שלו. בימים שהיה מגיע עם טרנינג אדידס אדום כולם ידעו שהיום יהיו מכות, פעם הוא אישפז מורה עם כיסא לראש. אחר כך הוא היה אוהד שרוף של בית"ר ירושלים, טרום לה פמיליה, כזה שטיפס על גדרות, פרץ למגרשים והלך מכות עם סדרנים ואוהדי הקבוצה היריבה. בהמשך דרכו, כפושע, הוא כבר נהג להביא לישוב היוקרתי "חברים" ערבים מלוד, הוא סימן להם ביום את בתי הישוב "השווים" והם היו מנקים אותם בלילה.
במאסר הראשון הוא הכיר את אחד העבריינים הבכירים בישראל, שאחותו היתה שכנה של שוורצמן, מה שחיבר בינהם ועודד את שוורצמן להפגין יכולות אלימות יוצאות דופן אשר הנגישו אותו ל"בחורים הטובים" בבית הסוהר. הוא אחד שעושה הכל כדי לרצות את חבריו, בחור מאוד טוטלי באהבה שלו. בהשפעת חברו העבריין הבכיר הוא התקרב לדת וכמעט הפך לחרדי שחור לבן, אבל בחוץ זה החזיק בקושי חצי שנה עד למאסרו השני. אז הוא כבר למד תורה בכלא עם שלומי ניאמצ'יק, אבל זה לא מנע משניהם לבצע בחוץ את הפשעים האכזריים ביותר, מה שהפך את שוורצמן לבן אדם שהוא עד היום: הילד חסר הגבולות מהישוב היוקרתי הוכיח לחבריו בבתי הסוהר ובשכונות הפשע שהוא הכי משוגע שיש.
הטוטליות שלו שיחקה תפקיד גם בשימוש בסמים, הוא היה מעמיס על הגוף אקסטות וכמויות של טיפות הזיה, שבן אדם רגיל היה מת מהם, בקטע של הנה אתם לוקחים בול אחד אני לוקח שבעה במכה. "אצלו זה שחור או לבן, אין אמצע", אומר המכר שלו, "או שהוא מת עליך ויוציא את העיניים שלו בשבילך, או שהוא שונא אותך וקובר אותך".
עם כל הכבוד לשוורצמן כעד מדינה שהוא עבריין סטלן ומחסל מקצועי מבית טוב, זהו גם עקב אכילס של הפרשה כולה. ההתבססות על עדי מדינה עם דם על הידיים אשר מספרים על אירועים מלפני חמש עד 15 שנים, עשויה להסתבך מאוד בבתי המשפט. רק לאחרונה התגנדרו בפרקליטות בעדי מדינה דומיננטים אשר הוצבו מאחורי תיק הבר נוער ותיק ארגון מוסלי למשל, אבל התגלו כמשענת קנה רצוץ.
התובע, עו"ד יוסי קורצברג, יצא לעוד סיבוב מול מוטי חסין ושלומי ניאמצ'יק, שכבר ניצחו אותו במשפט רצח אחד, אלא שהפעם הוא מגיע מצויד בשני עדי מדינה מליבת הפעילות הפלילית של שני הנאשמים הבכירים, אלמנט שהיה חסר לו מאוד במערכה שעברה אשר הוכרעה בנקודות לטובתם.
