 |
| נסיבות אישיות לצד ראיות ומסוכנות. אבי רוחן |
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, האריך עד תום ההליכים את מעצרו של אבי רוחן במסגרת פרשה 512.
רוחן מואשם בפרשה במספר אישומים, ובין היתר בניהול במסגרת ארגון הפשיעה של יצחק אברג'ל, עסקת סמים בינלאומית גדולה בקנדה ומעורבות ברצח המשולש ברחוב יהודה הלוי (ניסיון החיסול של זאב רוזנשטיין). כמו כן מיוחסות לו עבירות של קשירת קשר לפשע במסגרת ארגון פשיעה, עבירות מס שונות, ועוד.
במהלך הדיונים בבית המשפט טענה הפרקליטות כי חומרי החקירה כוללים ראיות למכביר, המלמדות כי רוחן עומד בראש "תת קבוצה" בתוך ארגון אברג'יל, וככזה – הוא משמש דמות משמעותית ומרכזית בהתנהלות הארגון. "אבי רוחן הוא האחרון שניתן לשחרר אותו", הצהיר התובע, עו"ד ניסים מרום.
בחודשים האחרונים נראה היה כי הצדדים הגיעו להבנות לפיהן רוחן ישתחרר עקב נסיבות אישיות, אולם בסופו של דבר השיחות בין הצדדים עלו על שרטון. כאמור, במהלך הליך גישור בין סנגוריו של רוחן לבין הפרקליטות נדונה אפשרות, עליה כבר הוסכם – כך לטענת צוות ההגנה – כי רוחן ישוחרר לנוכח נסיבות אישיות למעצר בית במלונית עם איזוק אלקטרוני ובכניסה לחדרו תותקן מצלמה. אולם, לטענת הפרקליטות, המשא ומתן בין הצדדים לא הושלם לכדי הסכמה.
ב – 4 בדצמבר, לאחר הדיון שהתקיים יומיים קודם לכן, בו החליטה הפרקליטות לחזור בה מההבנות אליהן הגיעו לכאורה הצדדים, אמר עו"ד ניסים מרום מהפרקליטות כי "הליכי המשא ומתן, שטרם בשלו, הופסקו. מכאן, פנו הצדדים לטיעון בפני בית המשפט". עוד ציין התובע: "מבלי להתייחס לגופתם של דברים יאמר כי בא כוחו של רוחן מתעקשים פעם נוספת להביא לפגיעה אנושה במוסד 'המשא ומתן'".
באותו דיון בו התברר כי הגישור בין הצדדים עלה על שרטון אמר עו"ד מרום: "אין שום הסכם, המדינה לא עומדת מאחורי מה שלא הבשיל לידי הסכמה". לאחר שפרקליטו של רוחן בהליך זה, עו"ד אבי כהן, פרס בפני בית המשפט את תנאי השחרור עליהם הוסכם לכאורה, אמר עו"ד מרום מהפרקליטות: "מטעמים אנושיים היה ניסיון להגיע להסכמה, שלא צלחה מטעמים שאינם תלויים בנו אלא בהגנה דווקא. המסמך שהוגש לבית המשפט לא תואם ולו במקצת את ההסכמות שהעו"ד טוען להן". בהקשר זה יש לציין כי נציג הפרקליטות הציג בפני בית המשפט פרט מסוים ממנו עולה ההסבר לכישלון המשא ומתן בין הצדדים לגבי שחרורו של רוחן.
הבוקר (11.1) התייצבו הצדדים לדיון נוסף. לאחר דיון מעמיק, עיון בחומרי החקירה ושמיעת טיעוני הצדדים, השופט שגיא קבע כי יש מקום להורות על מעצרו של רוחן עד תום ההליכים. "מסקנתי נשענת על שילוב שבין קיומן של ראיות לכאורה בעוצמה הנדרשת ביחס לאישום הנוגע לרצח המשולש (בעת ניסיון חיסול רוזנשטיין), בעוצמה משמעותית ביותר, ובאופן שלא ניתן לאיין באמצעות חלופה כלשהי", ציין השופט בהחלטתו.
לעניין המשך המעצר השופט שגיא השווה את הטיעונים בעניינו של רוחן לעניינו של נאשם אחר בפרשה – ישראל אוזיפה. עניינו של אוזיפה הגיע עד בית המשפט העליון, שקבע כי יש להאריך את מעצרו עד תום ההליכים. השופט קבע כי באופן כללי המקרים של השניים דומים האחד לשני בשל אופי והיקף האישומים – שילוב שבין מעורבות בתיק ניסיון החיסול של רוזנשטיין לבין עבירות סמים.
למרות העובדה שהשופט ביסס את החלטתו לגבי רוחן על החלטת בית משפט העליון שניתנה לגבי אוזיפה, הוא הוסיף: "ההשוואה עושה עוול מסוים לעוצמת הראיות הקיימות בעניינו של רוחן, שכן זו גבוהה משמעותית מזו הרלוונטית לעניינו של אוזיפה, ויש בה כדי ללמוד על מעורבותו בפעילות ארגון פשיעה, ובאירועי האישום הרביעי (ניסיון חיסול רוזנשטיין, מ"פ)".
 |
 |
| השופט בני שגיא | התובע ניסים מירום |
השופט נימק את החלטתו גם בציון מספר פרטים, שלדבריו אין לגביהם מחלוקת.
ראשית, הוא ציין כי רוחן זומן לפגישה בבלגיה על ידי יצחק אברג'יל, שביקש ממנו להביא איתו את מי שהפכו בינתיים לעדי המדינה, אך הדגיש בפניו כי מבחינתו רוחן יכול להגיע לבד. לפי השופט, הדברים מראים עד כמה מעמדו של רוחן בכיר ונוכחותו חיונית, מה גם שרוחן מילא את הבקשה ושלושה ימים לאחר מכן טס לבלגיה יחד עם שני עדי המדינה.
השופט הוסיף כי רוחן נכח בפגישה, יחד עם עדי המדינה ונאשמים נוספים, ובמהלך הפגישה – כך העידו עדי המדינה – החבורה קשרה קשר לרצוח את רוזנשטיין. השופט אמר בהקשר זה כי טענות ההגנה לפיהן רוחן לא ידע מהי מטרת הפגישה בבלגיה כשזומן אליה, והיה שתוי במהלכה עד כדי שלא ניתן לייחס לו תרומה כלשהי, אינן מתיישבות עם "בכירותו" של רוחן בארגון – כפי שהדבר בא לכאורה לידי ביטוי בראיות.
לגבי האישום הראשון, בו יוחסה לרוחן עבירה של ניהול ומימון ארגון פשיעה, השופט קבע כי קיימות ראיות לכאורה, וציין כי התשתית הראייתית מתבססת על עדויות עדי המדינה.
 |
| מצא את ההבדלים. ישראל אוזיפה |
לגבי האישום השני, בו יוחסו לרוחן ולאחרים עבירות סמים בכמות גדולה, הסתפק השופט באמירה קצרה כי גם אישום זה "מבוסס ברובו המכריע על עדויות עדי המדינה, אך בשים לב לרמת הפירוט הלא גבוהה ביחד לפעולות קונקרטיות שביצע רוחן, ניתן לומר כי הראיות באישום זה פחותות בעוצמתן מאלה שהוצגו ביחד לאישום הרביעי".
עם זאת, בהמשך לדיון קודם על מסוכנותו של רוחן, קבע השופט: "לא יכולה להיות מחלוקת כי מעורבות רוחן בפעילות העבריינית מלמדת על מסוכנות פורצת גבולות וחשש לשיבוש הליכי משפט, גם באופן של הימלטות מאימת הדין וגם באופן של פגיעה בעדים". בשולי הדברים ציין השופט כי באמתחתו של רוחן הרשעה חמורה מהעת האחרונה, תיק החסיטה של שי בכור, שהיה עד תביעה מרכזי נגד רוחן, ונרצח בפיצוץ מטען במכוניתו.
התיק מנוהל על ידי צוות של פרקליטים מפרקליטויות המחוזות תל אביב ומרכז, בראשות עו"ד ניסים מירום מפרקליטות תל אביב, וכולל גם את עורכי הדין שרון הר ציון, אלכסנדרה קרא, רעות אביגל, איריס רמתי, נתנאל בוג'ו והילה כהן.
