![]() |
| בהזיותיו, המתלונן ראה את הנאשמים כבני זוג (אילוסטרציה: FREEPIK) |
קשיים ראייתיים וכשלים בחקירת המשטרה הובילו לביטול כתב אישום ולזיכויו של תושב ערד מתקיפה קשה של תושב העיר. שותפתו לתיק, שהינו שכנתו של הנאשם, הורשעה בכתב אישום מתוקן ונגזרה עליה שנת מאסר בפועל.
על פי כתב האישום, בין הנאשמת לבין המתלונן (51), היתה היכרות מוקדמת וקשר רומנטי. ב-2 במאי אשתקד פגשו המתלונן והנאשמת את הנאשם במרכז המסחרי, והנאשם הזמין את המתלונן והנאשמת לבוא אליו לדירה לשיחה. המתלונן נענה להצעה.
במהלך המפגש בדירה, הנאשמים התחבקו בפני המתלונן, שכעס על כך שהאחרון "מתעסק עם חברה שלו". לפי כתב האישום, הנאשמים קיללו את המתלונן וטענו שהוא מלשין של המשטרה. לפי התביעה, המתלונן ביקש לצאת מהדירה אך הנאשם סירב לפתוח לו את הדלת. כאשר ניסה המתלונן להתקשר למשטרה, לקחו לו הנאשמים את מכשיר הטלפון ושברו אותו.
בכתב האישום נטען, כי לאחר מכן תקפו הנאשמים את המתלונן באגרופים ובבעיטות בכל חלקי גופו. הוא התחנן בפניהם שיפסיקו להכותו ושיאפשרו לו לצאת מהדירה, אולם הם לא נענו לבקשתם ואף איימו להרוג אותו – כך לפי האישום.
בהמשך, טענה התביעה, הנאשמים כיבו סיגריות על גופו ועל ראשו של המתלונן ואיימו עליו כי לדירה יגיעו שני אנשים נוספים שיתקפו אותו. בשלב מסוים, לאחר שהנאשמים לא הניחו לו, המתלונן הבחין בחלון פתוח בסלון הדירה, רץ לכיוונו וקפץ מחלון הקומה הרביעית על מנת להימלט. הוא נחת על גגון במרפסת של קומת הקרקע, שבר את הסככה, ונמלט למקום בו נהג לישון, כשהוא מותיר אחריו שובל של דם, ושם התמוטט. או אז, כך על פי כתב האישום, הנאשמת רצה אחרי המתלונן למקום המוכר לה, וביקשה ממנו לא לספר על האלימות של הנאשם כלפיו.
המתלונן נמצא על ידי שני אחרים המכירים את המתלונן, כשהוא שותת דם. לפי התביעה, הוא סיפר להם ששני הנאשמים היכו אותו, ולאחר מכן פונה לבית החולים, שם התברר כי הוא סובל משברים נרחבים ומשטפי דם. במשטרה הוא חזר על גרסתו וכך גם בעימותים שנערכו לו מול הנאשמים לאחר שנעצרו.
לאחר הגשת כתב האישום התברר לסנגוריהם של השניים – עורכי הדין ניר פוגל והילה טל – כי הנאשם מסר גרסאות בארבע הזדמנויות שונות וכולן זהות ועקביות לפרטי פרטים. הוא טען כי אינו מכיר את הנאשמת כלל לבד מהיותם שכנים, ואת המתלונן הכיר כבן זוגה. עוד הוא סיפר, כי פגש את בני הזוג במדרגות הבניין ומאחר והיתה להם הפסקת חשמל, הזמין אותם לעלות לדירתו לקפה עד שיחזור החשמל.
במסגרת לימוד התיק נסע עו"ד פוגל לערד על מנת לראות את הזירה ואת הבניין ממנו קפץ המתלונן, ונפגש עם דיירת בבניין, אשר גרסתה חיזקה את גרסת הנאשם באשר להשתלשלות העניינים והחלישה את גרסת המתלונן. הסנגור גבה ממנה תצהיר, שמאוחר יותר הוגש כראיה לבית המשפט.
![]() |
||
| עו"ד ניר פוגל |
לאחר כחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח, הנאשם שוחרר למעצר בית מלא בהרחקה מערד, שבהדרגה הופחת עד למעצר לילי בלבד. במקביל, הסנגורים כפרו בכתב האישום והגישו בקשה לקבלת חומר רפואי של המתלונן. כאשר קיבלו לידיהם את התיק, התברר להם כי הוא כולל עבר פסיכיאטרי רב, הכולל אשפוזים רבים של המתלונן בשל סכיזופרניה פראנואידית. הסתבר גם שהמתלונן, בין היתר, שומע קולות הפוקדים עליו לפגוע בעצמו.
עדותו הראשית של המתלונן היתה רצופה בסתירות, ואילו במהלך חקירה נגדית של החוקר הראשי בתיק, התבררו שורה של כשלים בחקירת המשטרה. בין היתר, הסנגורים הצביעו על מחדלי חקירה מהותיים שפגעו בהגנת הנאשמים, במיוחד בכל הנוגע לנאשם. כך למשל, כפות ידיו של הנאשם לא תועדו, ולא נלקחו דגימות די-אן-איי מתחת לציפורניו, למרות שהמתלונן טען כי הנאשם שרט. בנוסף, הסנגורים הציגו עובדה מפתיעה: לא נמצאה ולו טיפת דם אחת בדירה בה הותקף המתלונן.
לאחר משא ומתן ארוך, הסנגורים עם הפרקליטות להסדר טיעון שבמסגרתו כתב האישום נגד הנאשם יימחק, ואילו הנאשמת תודה בכתב אישום מתוקן ומרוכך והצדדים יעתרו במשותף לעונש של שנת מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרה, פיצוי של 2,500 שקל למתלונן, הפעלת מאסר על תנאי בחופף למאסר, וכן מאסר על תנאי.
לנוכח ההסכמות, השופטת דינה כהן זיכתה את הנאשם והרשיעה את הנאשמת בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. היא אישרה את ההסדר והטילה על הנאשמת את העונשים עליהם הוסכם בין הצדדים.










