 |
| "אלה החיים". איתן חייא לשופט גורפינקל |
"בכל שנותיו של כבודו מעולם לא נתן את הדין בפניו אדם עם עבר כמו של איתן חייא". זה היה אחד ממשפטי הפתיחה של התובע, עו"ד גיא רוסו, בנאום הטיעונים לעונש אשר מובא כאן כמעט במלואו, יחד עם הטיעונים לעונש מבית מדרשם של הסנגורים מוטי כץ דורון נוי ויהלי שפרלינג. הכרעת הדין תינתן מחר (25 פברואר).
"אנו מבקשים למצוא את היחס ההולם בין חומרתה של עבירה ונסיבותיה לבין העונש", הסביר התובע בדברי המבוא את ההגיון שלו למתחם הענישה, תחום חדש יחסית במשפט הישראלי אשר מצמצם את שיקול הדעת של השופטים במקרים של הרשעה. עו"ד רוסו נשא את הדברים בפני השופט הבכיר צבי גורפינקל מבית משפט המחוזי בתל אביב אשר הרשיע את חייא וכמה מאנשיו בעבירות של שימוש בנשק במסגרת סחיטה באיומים של מספר אזרחים אשר חלקם היו חייבים לו כסף, או נתפשו בעיניו כמי שאחראים לחובות של אחרים כלפיו.
"על אף שכתב האישום מחולק לכמה פרשות, במציאות שבה הנאשם מספר 1 וחבורתו פעלו היתה סינרגיה, אירוע היה קשור באירוע, והכל התבסס על המוניטין של חייא כגורם משתק… בתיק הזה אין מתלוננים, אלא קורבנות. אף אחד לא יזם תלונה, ושיתוף הפעולה היה אפסי. אפילו לאחר ההרשעה, הקורבנות, אנשים שעברו גיהינום עלי אדמות והתבקשו להגיש הצהרת נפגע עבירה, ענו בסירוב מוחלט – מהפחד".
 |
| התובע, עו"ד גיא רוסו |
הזהו אדם?
התובע זקף לחובתו של חייא את עברו הפלילי כאחד המדדים המהותיים של מתחם הענישה, "אני מבקש להציג ולא בקצרה את עברו הפלילי, להראות איך לאורך כל חייו – עברו נשזר במוניטין שלו. מי הוא האדם הזה?
"הנאשם שהוא יליד 1952 הספיק לצבור עד לשנת 1970 שבע הרשעות קודמות בעבירות מינוריות. ב-1971 הוא הורשע ברצח אמנון חדד והוטל עליו מאסר עולם… כאשר ביצע הנאשם את הרצח הראשון שלו הוא היה בן 17 ועשרה חודשים… בדצמבר 1975, בזמן היותו אסיר, נדון הנאשם לשש שנות מאסר במצטבר על העבירות הבאות: חטיפת אדם כדי לגרום לו חבלה חמורה, סחיטה באיומים, מעשה המרדה וגרימת חבלה. את כולן ביצע במהלך מאסרו.
"ב-1979 הוא זכה להקלה בעונשו מנשיא המדינה דאז יצחק נבון… באחד המסמכים המוזרים שנפגשתי בו. הנאשם זכה להקלה כפולה… וזאת צומת מרכזית… הוא קיבל הזדמנות נדירה, יצא מהכלא ועזב לארצות הברית. ושם, ב-1993, למרות האפשרות שלו לשנות את חייו הוא מורשע שוב ברצח, הפעם של אחד בשם ג'וני אטיאס, ובעבירה לפי החוק האמריקאי למאבק בארגוני הפשיעה (RICO). בהסדר טיעון מוטל עליו עונש של 15 שנות מאסר ועוד 100 אלף דולר קנס.
"לאחר שסיים את מאסרו בשנת 2004, עוד צומת, הנאשם חזר ארצה והצליח להכניס 15 מיליון שקל למדינת ישראל. הוא הגיע כאדם שעברו מאחוריו ומצבו הכלכלי להתקנא בו, 'היה ניתן לחשוב שזכית בפיס, הנשיא חנן אותך פעם אחת, האמריקאים הקלו'… אמנם הדברים ברורים כבדולח אבל חשוב לי להבהיר, הנאשם לא ביצע את העבירות בילדותו אלא כאדם אמיד, אדם אשר שוחרר מהכלא ומסתובב בחברה. את הנתון הזה צריך לשזור בנתון של כל אחד ואחד מהקורבנות שהעידו כאן, זה האדם שעמד מולם.
"שאלה שבתי המשפט תמיד דנים בה היא היכן ממוקם רף הענישה ולמי שמור הרף העליון… לנוכח כל מה שהנאשם ביצע במהלך חייו אני לא יכול לדמיין עוד נאשם כזה, עם שני מקרי רצח בעברו שיהיה יותר גבוה מנאשם זה ברף העליון… רק בגלל שמדובר בכל כך הרבה מקרי אלימות אנחנו לא מבקשים לקבוע מבית המשפט לדון אותו מחוץ למתחם העבירה… בכל העבירות שהוא הורשע בהן הוא המחולל, הוא המנהיג, הוא המשלח הראשי, הוא בעל המניע והאינטרס, שאר הנאשמים פועלים בשליחותו ובעבורו כדי לממש את האינטרסים שלו".
 |
| איתן חייא בתחילת הדר. צילום ארכיון: רוני שיצר |
"נושה ושמו איתן חייא"
עכשיו מתייחס התובע לכל אחת מהעבירות בהן הורשעו חיא ושאר הנאשמים. באחד האישומים דובר על בני משפחה מראשון לציון, שאחיהם המהמר והמכור לסמים היה חייב לחייא כמיליון שקל, והבטיח לפרוע את חובו כאשר ימכור את חלקו בירושת אביו המנוח אשר נתנה לו במשותף עם אחיו. כאשר האחים סירבו לממש את חלקו של האח הסורר פנו אליהם אנשי חייא ואף הושלכו לעבר בתיהם שני רימוני רסס. בסופו של דבר הורשע חייא בסחיטה ובאחריות שילוחית לזריקת הרימונים ואילו הנאשם מוטי גיגי אשר היה בקשר גלוי עם המשפחה הורשע בסחיטה אך זוכה מאחריות להשלכת הרימונים.
"בעיני המדינה, פרשה זו מגלמת בתוכה את כל המרכיבים של סיוט בלהות לאדם מן השורה, ואם יש מלח בארץ אלו האנשים", הטעים התובע רוסו. "התקיים כאן רכיב של 'משפחה לא בוחרים', איתרע מזלם ויש להם אח תמוה… הם היו תמימים מאוד… סברו שהם חיים במדינת חוק וגם בסכסוך מול אח אלים מילולית מספיק לפנות לבית המשפט.. שנים הם מוציאים על ההליך כסף כי הם מאוימים מהאח… כאשר המשפחה עייפה מזה הגיע מכתב שאומר להם שמה שהיה הוא לא מה שיהיה.. חברים יקרים, התמימות שלכם שאת הנושא הכספי תסיימו בבית המשפט, התבלבלתם לגמרי. מהיום יש לכם נושה ושמו איתן חייא, יש לכם שותף לצוואה, והוא איש אלים ומפחיד שעצם הזכרת שמו, היא כמו אקדח.
"לגבי הנזק שהיה צפוי, רימוני רסס זה נשק התקפי, אתה זורק רימון רסס על בית ואתה לא יכול לדעת מי ייפגע… ומה הנסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירה? בצע כסף".
באישום זה ביקשה התביעה להטיל על חייא בין 10 ל-15 שנה, ועל גיגי בין ארבע לשש שנות מאסר.
 |
| אמצעי לחימה מתוך תיק בית המשפט |
הפעלת יחידת חיסול
באישום זה נטען כי הושלך רימון ונורה צרור יריות לעבר איש עסקים שהיה ערב להלוואות שלקח מחייא אחיו המהמר.
"למעשה", אמר התובע רוסו, "בפרשייה זו יש אותם רכיבים של סיוט בלהות, אירועים שנראה כאילו נלקחו מעולם אחר. הקורבן אין לו עניין עם הנאשם חייא, החטא היחידי שלו היה שבהסתמך על ידיעתו כי אחיו זכה בעבר בלוטו, והוא אדם שיכול להחזיר חובות, הוא הסכים להיות ערב לו. לאחר שהאח נעלם מתחילה מסכת סחיטה ואלימות, וגם במקרה הזה בנס היא לא הסתיימה במוות או בפציעה של בני משפחה, שכנים או סתם אנשים שנסעו לתומם בכביש שש.
"בפרשה זו שוב נחשף אופיו האלים חסר הגבולות של הנאשם חייא. לפי החוקים שלו, וזה הביטוי שהוא השתמש בו – 'לא רלוונטי מי האדם העומד מולי, חשוב מי הערב'. בעולם הנורמלי, אם חייב לא משלם תובעים את הערב, כאן הנאשם מפעיל אלימות כענין שבשגרה ואצלו השגרה קיצונית. אבקש שבית המשפט ישים את עצמו במצב המזעזע בו הוחלט לזרוק רימון צה"לי על בית פרטי. ישים עצמו כל אדם בנעלי נהג באותו בוקר בכביש 6, כמו בסצנה שלקוחה מתוך סרט הוליוודי חוליית חיסול עוקפת את הרכב של הקורבן ומבצעת ירי תוך כדי תנועה.. בדלת, במכסה המנוע, וכדור שלישי פוגע בחלון ליד ראשו של הנהג.
"הקורבן היה כה מבועת שגם אחרי הירי הוא מיתמם במשטרה, לא ידע על מה ולמה. ישים עצמו כל אדם בנעליו, החיים שלו ושל ילדיו נמצאים בסכנה ברורה מידית ומוחשית. כמה אנשים חוו זריקת רימון רסס לעבר ביתם, ומשלא הבינו את הרמז ירו עליהם שלושה כדורים בשעת בוקר, בכביש, בדרך לעבודה? לא ניתן להתכחש לנפש האדם, הוא אמר כי שקל לירות בעצמו על רקע החוב של אחיו… וכך, ערב יום הכיפורים המשפחה מכתתת את רגליה לאסוף שקל ועוד שקל לכדי 100 אלף שקלים אותם שלמו לנאשם, כדי שהאסונות ייפסקו".
התובע ציין כי שני חברי החולייה המבצעת נשפטו לשש ושמונה שנות מאסר, והדגיש כי לא יתכן שמתחם העונש "למשלח, להוגה ולשולט בחוטים, שהמעורבות וההבנה שלו הרבה יותר גדולה מזו של החיילים", יהיה נמוך מכך. לפיכך, התביעה בקשה לחייא באישום זה עונש מצטבר בין 12 ל-18 שנות מאסר, ותשלום פיצוי למשפחה. עבור לויה, שהורשע בניהול הקשר עם החוליייה המבצעת, דורשת התביעה בין חמש לשמונה שנות מאסר.
 |
| השופט התעניין בדירת חייא במתחם G (צילום: project-tlv.com) |
בלעו של הגזלן
במקביל לכל האישומים החמורים, המשטרה בשיתוף עם רשות המסים, בדקו את התנהלותו הכלכלית של חייא, בין היתר בהסתמך על הצהרת הון שלו עצמו משנת 2010, לפיה יש ברשותו כסף ונכסים בשווי 15 מיליון שקל. בית המשפט הרשיע את חייא בעבירות על חוק איסור הלבנת הון על רקע אי דיווח על הכנסות אשר חלקן נבעו גם מעבירות האלימות בהן הוא הורשע.
"אני לומד אנלוגיה ממה שנכתב בהכרעת הדין של ריקו שרזי", אמר התובע לעניינים כלכליים עו"ד אורן פינטו. "הנאשם הוא בעל הבית של המיזם הכלכלי, הוא המממן, הוא המאשר, תהליך הלוואות לא יפתח בלעדי אישורו… ומדובר בריבוי עבירות כלכליות, באירועים רבים הנמשכים לאורך שנים. חומרת המעשים זועקת, הסתרה, החבאה, יצירת מצגים כוזבים של עיסוק בהלוואות באמצעות חוות דעת מקצועיות, והגשת הצהרת הון כוזבת".
מתחם הענישה הנדרש עבור חמש עבירות המס בהן הורשע חייא הוא בין 18 ל-40 חודשי מאסר ועוד 600 אלף שקל קנס.
באשר לעבירות הלבנת הון, על החלק שנבע מביצוע עבירות האלימות (סעיף 3א') דורשת התביעה בין שנתיים לארבע שנות מאסר, ועל החלק הנובע מהסתרת הדיווח (סעיף 3ב') דורשת התביעה בין 30 ל- 60 חודשי מאסר.
במקביל, עו"ד דיה בן אסא זיגלמן, מבקשת מבית המשפט לקבוע את שווי הרכוש לחילוט, ומציעה לחלט מחייא רכוש בשווי 16 מיליון שקל, "המשמעות כאן היא של הוצאת מלוא בלעו של הגזלן".
|
|
| השופט צבי גורפינקל – גזר דין לפרידה (צילום: פוסטה) |
העוקץ של עדי המדינה
"כבודו, מהיום הראשון הפחידו אותך שאני רוצה להרוג את קצין המשטרה, ועד סוף המשפט זה היה ככה… שמו אותי בבידוד ואני מאמין שאשב כל הזמן בבידוד… הצליחו להשפיע על כבודו, אבל מה לעשות, אלה החיים". כך, בפנייה ישירה לשופט, בחר חייא לפתוח את דבריו בישיבת הטיעונים לעונש של ההגנה.
"הורשעתי בדברים שלא עשיתי, לא ביקשתי דבר מאבי לויה, ולא מעד המדינה, לא ביקשתי מאף אחד לזרוק רימונים. מי שירה וזרק רימונים זה על דעתו, לי אין שום יד בזה. כשאני עושה משהו, אין לי פחד להודות בו. לפי פסק הדין שלך, עדי המדינה גנבו ורימו אותי, הוכח שהם מחקו שיחות מהטלפונים שלהם, בגיבוי המשטרה. אם זה לא שיבוש הליכי משפט, אז מה יש לי להגיד? רוצים להרשיע אותי, בעיני המדינה לאיתן יש חוק משלו".
חייא בן ה-63, אב לשישה, וסב לחמישה, ניסה להמחיש לשופט גם את הצד האחר של חייו: "בשנים האחרונות ישבתי בבית וגידלתי ילד כדי לפתוח דרך חדשה… אבל כולם רימו אותי, כולל עו"ד אמנון זכרוני שהלכתי אליו לייעוץ בקשר להלבנת הון. אז עכשיו רוצים להעניש את ילדיי ולקחת את הכסף, זה כסף של הילדים, רוצים לשלוח אותי לכלא ולהשאיר אותם בלי כלום".
 |
| עו"ד מוטי כץ |
הסנגור עו"ד מוטי כץ פתח ואמר בהקשר זה, "אין ספק שמאז שאיתן חייא חזר לארץ אורחות חייו השתנו. מצד אחד, משטרת ישראל יודעת שהוא ישב את רוב הזמן בביתו, מחשש שיפגעו בו, וגם לפי עדי המדינה איתן אמר שהוא רוצה להשקיע בעסקים חוקיים כי נמאס לו מעקיצות".
עו"ד כץ ציין את מחדלי החקירה שהשופט גורפינקל עצמו העיר עליהם בפסק הדין, וביקש לתת לכך ביטוי בהקלה בעונש. "בית המשפט עשה חסד עם רשויות אכיפת החוק בתיק, הרי לא באמת נעשו נסיונות להגיע לחקר האמת, עדי המדינה תיאמו גרסאות, לא נערכו עימותים מתבקשים, לא נתפסו הטלפונים שלהם, נמחקו הודעות סמס".
הסנגור הזכיר כי עקב טענות שווא על כך שחייא איים לכאורה על קצין חקירות בתיק, "הבנאדם יושב עד היום בתא שנראה כמו מלונה. זה נורא, ובית המשפט צריך לשים על כך את הדעת לעניין העונש".
צוות ההגנה ביקש להמחיש אבסורד נוסף מתורת ההפעלה של עדי המדינה בחקירה: הפרקליטות מממנת את ההגנה שלהם גם בתביעה אזרחית שהגיש נגדם חייא על גניבה של תשעה מליון שקל ממיזמים עסקיים שהם ניהלו עבורו – וזאת בשעה שבפסק הדין כבר נקבע, כי "עדי המדינה עשו בכספו של חייא כבשלהם".
 |
| עו"ד דורון נוי ויהלי שפרלינג |
מתחם הענישה והחילוט
הסנגור הוותיק הרעים קולו כאשר דיבר על מתחמי הענישה שהציבה הפרקליטות, בין 10 ל-15 שנה על הרימונים בראשן לציון, ובין 12 ל-18 שנה על הרימון והירי בכביש שש. "מתחמי הענישה מנותקים מהמציאות בנסיבות התיק הזה. מתחמי הענישה המקובלים נעים בין שנתיים לשלוש כאשר לא היתה כוונה לפגוע ולא נפגע אדם… מה גם שאנחנו מכירים מקרים בהם אנשים נשלחים לגבות כסף ובוחרים בשיטת הביצוע שלהם… אחריותם גדולה עשרות מונים מזו של הנושים".
גם סוגיית החילוט תפסה נפח מרכזי, והפערים בין הצדדים תהומיים. עו"ד כץ טען כי המדינה מנפחת וסוכמת כספים והלוואות שגולגלו מספר פעמים עד 46 מיליון שקל, בזמן שהסכום המקסימלי אינו עולה על 15 מיליון שקל, כך שהחילוט הפרופורציונלי הוא עד מיליון שקל.
לטענתו, בית משפט עליון עשה אבחנה בין הפרת חובות הדיווח כשמדובר ברכוש אסור שמקורו בעבירת מקור, לבין הפרת חובת הדיווח על רכוש שלא הושג בעבירה – ואלו לטענתו עיקר העבירות של חייא בתחום הלבנת ההון. לטענתו, 15 מיליון השקל שחייא הביא מארה"ב הושקעו בהלוואות לגיטימיות."מתוך 15 מיליון שקל, כל סכום לחילוט שיעלה על מיליון שקל הוא בלתי הגיוני".
כאשר השופט גורפינקל התערב בדבריו ושאל ברמיזה, מה שווי הדירה של חייא במגדלי G, עו"ד כץ השיב כי היא נרכשה ב-3.5 מיליון שקל, כסף כשר".
 |
 |
| עו"ד יצחק איצקוביץ | עו"ד עידן שני |
ציפורי נפש מקומיות
עו"ד עידן שני המייצג את אבי לויה תקף אף הוא את מתחם הענישה שסימן התובע, בין חמש לשמונה שנים: "זורקים פה מספרים כאילו אנחנו חיים עד 200 שנה. זה מאסר ראשון בחייו של הנאשם".
אחותו של לויה, סטודנטית שנה ג' למשפטים, אמרה כי "פיזית הוא נראה גדול, 1.90 מ', ולא רזה, אבל עם כל הגודל הזה, הוא ציפור נפש שאי אפשר לתאר במילים. טיפוס שממגנט אליו אנשים בגלל הרגישות והחמלה שלו כלפי הבריות".
לויה הואשם בחמישה סעיפי אישום, מהם זוכה בשניים (סחיטת עדי המדינה) והורשע בשתי פרשות סחיטה אחרות, באחת מהן גם בעבירה של השלכת רימון, ובפריצה. "אבי לא גנגסטר, הוא בחור טוב שמחפש פרנסה", ציטט עו"ד שני את עד התביעה אמנון זכרוני.
"הרשעתו נובעת מכך שהצביע על בית שעליו הושלך רימון", טען עו"ד שני. "אין מקרים דומים לזה שאדם הצביע בלבד, והורשע בעבירה המוגמרת. הוא בתחתית השרשרת הביצועית… זה שהוא היה קשור בטבורו לאיתן, לא הכחשנו, אבל האם היה קשור לטבורו ברמה הפלילית? לא, רק ברמה העסקית החברית. אני טוען למתחם שבין שנה לשנתיים".
עו"ד יצחק איצקוביץ טען כי מרשו, מוטי גיגי, אשר הורשע בשתי עבירות סחיטה וזוכה מהשלכת הרימון על בית הנסחטים, היה עובד המחלקה הוטרינרית בעיריית רמת גן עד למעצרו, אדם ללא עבר פלילי אשר שהה במעצר חצי שנה. "הסחיטה באיומים בה הורשע היא במדרג הנמוך. אין מחלוקת כי הוא הופיע בבית המשפחה הנסחטת ללא כל התראה מוקדמת, אבל אירחו אותו שם, שתו קפה, השיחה התנהלה באווירה נעימה ועל מי מנוחות".
לעניין העונש הזכיר עו"ד איצקוביץ את תיק הסחיטה באיומים של מרגלית צנעני, שם הוקלטו שיחות קשות שלה עם אמרגנה לשעבר, המתלונן, ובסופו של יום נשפטה לעבודות שירות.
סדרת הכתבות – פסק דין איתן חייא ואח'
פרק 4. יום הדין של איתן חייא – הטיעונים לעונש
פרק 5. גזר הדין: 20 שנות מאסר בפועל לאיתן חייא
בפרקים הבאים ב"פוסטה":
ערעור
