 |
| לחץ עד הסוף. צ'רלי אבוטבול במעצר האחרון שלו (צילום: רוני שיצר) |
בניגוד לרבבת המלווים שהשתתפו בהלוויה של "הסנדק" פליקס אבוטבול, רק כמה מאות בני משפחה וחברים ליוו את אחיו צ'רלי אבוטבול בדרכו האחרונה. בעוד שהאסיר פרנסואה (הגדול) אבוטבול המנוח הובא להלוויית אביו פליקס בליווי סוהרים של שב"ס, בהלוויה של צ'רלי לא נטלו חלק שני בניו המרצים מאסר עולם (פרנסואה) ומאסר של ארבע שנים (אביב). שירות בתי הסוהר, בהשראת המשטרה, הודיע כי לנוכח מידע מודיעיני המצביע על סכנה לחייהם לא יהיה ניתן לאבטח את האירוע בהשתתפותם.
משפחת אבוטבול, באמצעות עו"ד מיכל רייכמן ממשרד עו"ד משה שרמן, הגישה לבית משפט המחוזי עתירה דחופה נגד החלטת שירות בתי הסוהר. בעתירה נטען כי יש לאפשר לשני האחים לצאת להלוויית אביהם מאחר וכל המידע המודיעיני בעניינם אינו רלוונטי כעת לאחר מותו של אביהם, שהוא היה הדמות הדומיננטית, ועם מותו לא נותרו אלא פיסות מידע תלושות. "כל ההתנגדות מתבססת על מידע מודיעיני שאין לו יד ורגל", טענה עו"ד רייכמן בבית המשפט. "המידע מבוסס על צ'רלי אבוטבול ופליקס אבוטבול, כאשר פליקס נרצח בשנת 2002 ולצערנו אתמול הלך לעולמו גם צ'רלי אבוטבול".
עו"ד רייכמן טענה עוד, כי "אביב בשלבי שיקום בכלא, התנהגותו טובה והוא מסיים לרצות עוד שנה את מאסרו. לגבי פרנסואה, הדבר מורכב יותר, הוא אסיר עולם שטרם נקצב עונשו. מדובר בעבירה שבוצעה לפני כשמונה שנים ולא היתה קשורה כלל למשפחה כפי שמנסים להראות אותם כארגון פשע. המפגש האחרון שלו עם אביו היה לפני שבע שנים והוא מבקש כעת להיפרד מאביו".
נציגות המשטרה ושב"ס, עו"ד מייסא זועבי ועו"ד לילך ולדמן, אמרו בדיון: "אנחנו מתנגדים לאור המסוכנות הרבה הנשקפת מהעותרים כפי שהדבר מקבל ביטוי במידעים של שב"ס ושל משטרת ישראל. מדובר במידעים עדכניים ומוצלבים", קבעו נציגות המדינה.
 |
| פרנסואה אבוטבול |
שבעה וחגים
בנוגע לקשר שבין סיבת המוות לבין היציאה להלוויה הן טענו, כי כל הראיות מראות שאבוטבול נטל את חייו ולא מדובר באירוע פלילי, אך עם זאת ניצלו הפרקליטות את הספק המזערי כדי לבקש את מניעת יציאת הבנים. "אין אני מסכימה בנוגע לנסיבות המוות של המנוח. אי אפשר לקבוע באופן מוחלט כי המנוח נטל את חייו, העניין בחקירה. אין אנו מסכימים עם הטענה שברגע שהמנוח נפטר אזי כל ארגון הפשיעה התמוטט, נהפוך הוא, ההיררכיה מתערערת והכל גועש".
נציגי המשטרה והשב"ס טענו עוד בדיון: "אנחנו משתתפים בצער המשפחה ומבינים את הנסיבות הטרגיות. לאחר בדיקות שערכנו ולפנים משורת הדין ולאחר שמפקד המחוז בחן את בקשת העותרים, הוא קבע שניתן להיעתר לבקשתם באופן חלקי: הוצאה לקבר האב במועד שלא ייוודע מראש לעותרים ולאחרים, בליווי אנשי שב"ס וזאת בתוך 30 יום. מאחר ואנחנו בתקופה של חג ומדובר באירוע מאוד תקשורתי, כולם יודעים מתי השבעה ולכן אנחנו מבקשים שלא לצמצם את היציאות לימי השבעה. מהנימוקים האלה לא נוכל להסכים ליציאה גם לא באופן 'מפתיע' להשתתף בחלק מימי השבעה".
עו"ד שני אילוז על האב ובניו יש האומרים כי בין יתר הנסיבות אשר הובילו את צ'רלי לשלוח יד בנפשו, מעל כולם היה הנתק משני בניו אשר בכלא, ובמיוחד הנתק מבנו הבכור שכל כך אהב. שמונה שנים לא נפגש צ'רלי אבוטבול עם בנו, למעט פגישות חטופות ומרוחקות בבתי המשפט, ללא מגע, ללא שיחה בין אב לבנו. האם ניתן להבין בכלל את גודל המחדל? בקשותיהם נפלו שוב ושוב על אוזניים ערלות. לטענת שב"ס, אם יבקר האב, "ראש ארגון הפשע", את בנו הכלוא משך שנים בהפרדה, יש חשש לשלומו, חשש לשלום אחרים ובעיקר לשלום הציבור, שמה יועברו מסרים אשר ישמשו "להצלחת" הארגון. למאמר המלא |
נציגי המדינה ציינו עוד כי הם יאפשרו לאמם של השניים, סוניה אבוטבול, ביקורים פתוחים בכלא עם כל אחד מבניה, ויאפשרו להם לקיים את מנהגי האבלות המקובלים בליווי רב הכלא. באשר לאביב השוהה בכלא צלמון, יאפשרו לו להיכנס לבית הכנסת ולהשתתף בתפילות. באשר לפרנסואה השוהה בתא זוגי באגף שמור בכלא שאטה, גם הוא יוכל לקיים את מנהגי האבלות בליווי רב אשר ינחה אותו, ויתאפשר לו גם לצאת להתפלל בחצר האגף השמור.
השופט דני צרפתי דחה את העתירות של שני האחים האסירים וקיבל את הצעת המדינה. "אני לא רואה להכביר במילים באשר לחשיבות ההומניטרית של העתירות", הבהיר השופט. "אל מול אלה מציגה המדינה היבטים של מסוכנות הנסמכים היטב במידע מודיעיני מקיף ורחב בעניינם של העותרים המשוייכים לארגון הפשיעה של משפחת אבוטבול. בטענת הסנגורית לפיה מאז נפטר המנוח צ'רלי אבוטבול אביהם של העותרים חדלה למעשה המסוכנות, שנשענה כולה על המנוח, לא מצאתי כל ממש.
"מהמידעים המונחים בפניי, לעותרים יש הגדרת מסוכנות משל עצמם. מעורבותם מכוח השתייכותם למשפחת פשע ומעמד בלתי מבוטל ומכוח מעמדם העצמאי, מבססת את החשש למסוכנות ממשית לביטחון הציבור, כמו גם לביטחון צוות הליווי, אם יתאפשר להם לצאת להשתתף בלוויית האב כמו גם בימי השבעה".
לטענת השופט, "הפתרון שהציעה המדינה מהווה פתרון הולם באילוצים ובנסיבות הקיימות. מכל מקום, לא ניתן להגדיר את ההחלטה שניתנה בעניין על ידי המדינה כהחלטה בלתי סבירה המצדיקה התערבות שיפוטית. גם לעניין טווח הזמנים לו התחייבה המדינה להוציא את העותרים לפקוד את קבר אביהם – בתוך ימי השלושים – לא מצאתי מקום להתערב".
|
ממייסדי ארגון הפשע הראשון בישראל * טור פרשנות שכתבתי ל"סופהשבוע" צ'רלי אבוטבול המנוח היה פעם עבריין מסוכן ביותר. כאשר אחיו פליקס ריצה בשנות ה-80 מאסר באנגליה, צ'רלי ניהל ביד רמה את עסקי ההימורים וההלוואות של משפחת אבוטבול אשר הביאה אז לנתניה את תרבות האקדח, ועל שמו רשומים מאז כמה חיסולים מהדהדים. בימי הזוהר בשנות ה-90 צ'רלי היה יד ימינו של פליקס אשר הרחיב את העסקים אל בתי קזינו במזרח אירופה והפקיד את צ'רלי על ספינות הימורים שעגנו במפרץ אילת. בימים ההם צ'רלי אימץ את הפרצוף היפה של משפחת אבוטבול, דיבור מנומס, מבטא צרפתי, יצוגיות. מדי בוקר הביא אותו נהג למשרדיו בפאב רויאל שבכיכר העצמאות בנתניה, לבוש כמו בנקאי עם חולצה מעומלנת ותיק עור חום ביד. בשנת 2002 חוסל פליקס בפראג ומיד אחרי זה פשטו בלשי יאחב"ל על ספינות ההימורים. צ'רלי טען אז כי אריאל שרון ואולמרט הקריבו את משפחת אבוטבול לטובת הרישיון שהתכוונו להעניק למיטיבם, המיליארדר האוסטרי מרטין שלאף, שהיה הבעלים של הקזינו ביריחו והיה אמור לקבל זיכיון לקזינו באילת, מה שלא צלח. אז גם החלה ההתפוררות. הבנים של פליקס, פרנסואה ואסי, התקוטטו בינהם אבל בעיקר עם הדוד צ'רלי, שלטענתם השתלט על המיליונים של המיזם באילת. במקביל, צ'רלי הוציא מיליונים על ההגנה המשפטית של בנו פרנסואה (הג'ינג'י), אשר נשפט למאסר עולם. מדוכדך מהעונש שספג בנו הבכור, וללא תזרים המזומנים של הקזינו הצף, הוא ניסה לחזור לשוק ההלוואות בנתניה אבל חטף חמישה כדורים בבטן, נפצע אנושות ויצא מהמשחק. בניו הצעירים, אביב ואדם, ניסו להחזיר מלחמה אבל התסבכו כמו טירונים. יריביו המזוהים עם ריקו שירזי פוגעים פעם אחר פעם בעסקי המשפחה, בית הקפה שלו הוצת שלוש פעמים. התיק האחרון בו הורשע, חטיפת אברך גנב אשר נכלא בביתו שלו, רק מלמד לאיזה שפל הגיע מי שנחשב לאחד המייסדים של ארגון הפשע הראשון בישראל. |
