ארגון השומר גרסת טובא זנגרייה

הבוס מספר 1. גולן הייב

פרקליטות מחוז צפון הגישה ביום שישי לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד 31 אנשים וחברות המעורבים בפעילות ארגון פשיעה. במשך חמש שנים, נטען בכתב האישום, הארגון סחט דמי חסות מעסקים ומקבלנים, ובעיקר מאלה שהחזיקו בשטח משאיות וכלים הנדסיים כבדים.

הארגון, כך נטען, פעל בעיקר ברמת הגולן ובגליל, תוך ש"קנה לעצמו שליטה וצבר מוניטין בתחום דמי החסות". ב"פוסטה" פורסם על כתבי אישום ראשונים שכבר הוגשו כנגד שישה מעורבים בפרשה סבוכה זו. כעת הגיעו כתבי האישום נגד "החלק הארי" של המעורבים, בהם הנאשמים שהיו בכירי "ארגון טובא זנגרייה", ובראשם שני האחיינים, גולן הייב (45), ופרג' הייב (34).

השמות של השניים לא היו צריכים להפתיע איש במשטרת ישראל. בשנת 2010 הם כבר נעצרו על ידי יחידת העילית יאח"ה מלה"ב 433, בחשד לאותם חשדות ממש המיוחסים להם כעת: "גובים דמי חסות מבעלי עסקים מאיימים עליהם ועושקים אותם", אולם התיק לא הניב אז אישומים כלשהם, ובטח שלא הפסיק את הפעילות של ארגון הפשע הייחודי הזה.

יותר מזה, דומה כי לארגון היה מידע פנימי במשטרה, שסייע לו להמשיך לפעול ולהפוך לעובדה קיימת בגליל. כך למשל, עם כל הכבוד לנחישות הימ"ר ומחוז הצפון במשטרה, פרג' הייב, שמוגדר כמספר 2 בראש הפירמידה, נעלם בבוקר ה-16 במאי, היום בו החקירה הפכה לגלויה ומאות שוטרים, בלשים ואנשי כוחות מיוחדים ורשויות מדינה אחרות פשטו על בתיהם ומשרדיהם של 27 מהחשודים במעורבות בפרשה. "מאז", אומר בכיר במשטרה, "כאילו בלעה אותו האדמה". כאמור, הוא עדיין מבוקש וטרם נלכד.

מספר 2 בארגון, נעלם ביום המעצרים. פרג' הייב

הנאשמים המרכזיים

החקירה הסמויה נגד הארגון התנהלה במשך כמעט שנה ביחידה המרכזית (ימ"ר) של המחוז הצפוני במשטרה, וביוזמתה. 160 נסחטים זומנו למסירת עדות. למעלה מ-100 מסרו בסופו של דבר תלונה מפורטת ומתועדת. חומרי החקירה נאגדו ל-360 קלסרים תפוחים.

התובעות בתיק הן, עו"ד שילה ענבר ועו"ד אליזבט קדמון, ואילו התובעים הם עו"ד עודד קם ועו"ד ג'וזף מאיו שאמרו בבית המשפט כי יידרשו לפחות 10 ימים כדי לסרוק  את תכולת הקלסרים עבור ההגנה. אחד הסנגורים בתיק, עו"ד תומר נוה, אמר בהקשר זה כי "הגשת כתב האישום במתכונתו הנוכחית, כנגד נאשמים שעצורים ונאשמים אשר שוחררו, מעלה תמיהות. אנחנו נגיש מהר מאוד בקשה להפרדת התיק, כדי שנוכל לנהל את ההליך בצורה ראויה".

תושבי טובא זנגרייה העצורים הם:

גולן הייב מיוצג על ידי עו"ד גיל דביר.

אביו, האיל הייב (61), מיוצג על ידי עו"ד דביר ועו"ד מואייד הייב.

אחיין נוסף, מוחמד הייב (20), ובן משפחתם פידה הייב (33) מיוצגים על ידי עו"ד הייב.

ראמי הייב (29), מיוצג על ידי עו"ד בני הראל מהסנגוריה הציבורית.

עוד עצורים:

לטענת הפרקליטות, פידה הייב הוא חברם הקרוב ועושה דברם של גולן ופרג', ומישהיה פעיל בארגון הפשיעה, הכל במקביל לכך שהוא ניהל עסק לממכר נרגילות וטבק בחצור הגלילית. בעניינו נטען, כי הוא ביצע מה שהאחיינים אל הייב הורו לו לעשות, הן מול נפגעי העבירה בגביית דמי החסות, והן במסגרת הלבנת הון של הארגון.

התביעה מבקשת להחזיק את הנאשמים במעצר עד תום ההליכים המשפטיים. השופטת רננה גלפז מוקדי עוד  תדון בבקשת הפרקליטות, ובינתיים היא האריכה את מעצרם, עד החלטה אחרת. 

מדבקת "רעם". תעודת הביטחון ליזמים

שיטת המדבקות

מכתב האישום עולה, כי אפילו הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) נאלצה לשלם דמי חסות לארגון.

קק"ל מעסיקה חברות שמירה באתריה וכך גם באתר "אגמון החולה" בצפון, שם העסיקה את חברת האבטחה "צוות 3". לטענת הפרקליטות, גולן הייב הבהיר למנהל חברת האבטחה הזו כי היא תפעל בחסות בלעדית שלו, וכי קק"ל תודיע לו כל אימת ש"באגר" שלה (כלי הנדסי כבד) יוצא מתחומי האתר לעבודות. בתמורה לחסות נדרש מנהל "צוות 3" לשלם משכורות לאנשים של גולן אשר הוגדרו בכתב האישום כשומרים מטעם חברת "כנפי עטלף", ונרשמו בכזב כאילו הם שומרים שכירים מטעם "צוות 3". בפועל אנשי "כנפי עטלף" קיבלו משכורות אבל לא שמרו כלל, שכן השמירה בוצעה באמצעות שיטה שפיתחו אנשי הייב והתבססה על האימה שהטילו על גנבי הסביבה ואנשי העסקים.

על פי כתב האישום, כך עבדה השיטה: ראשי ארגון הייב העניקו למי שפעלו בחסותם מדבקות ועליהן הסמל המסחרי "רעם", שהודבקו באתרי הבנייה ועל הכלים הנתונים להגנתם. המותג "רעם", נטען, אינו חברה רשומה או עוסק מורשה, לא כל שכן איננו חברת שמירה מורשית. אבל, באמצעות המדבקה הממותגת הם התריעו על שליטתם במקום, הפיצו את המוניטין שלהם, והרתיעו גורמים עברייניים אחרים מלהתקרב. מנגד, לכלים אשר חנו ללא מדבקות כאלה נגרמו נזקים שעלותם עשרות ומאות אלפי שקלים, נזקים שנפסקו רק עם קבלת החסות מצד הארגון.

הפרקליטות טוענת כי שמו של ארגון הייב והעומדים בראשו נודע ברבים עקב האימה שהטילו, ונזקים שנאמדים במיליונים לרכוש של אלה אשר לא פעלו תחת חסותם. כתוצאה מכך, חששו מפני ראשי הארגון גם קבלנים ובעלי עסקים אשר לא נפגעו או אוימו ישירות, אבל בשל החשש והאימה הסכימו אף הם, ולעתים אף ביקשו מיוזמתם, לפעול בחסות הארגון ולשלם תמורת זה, מבלי שיזכו לשמירה בפועל אלא רק ל"הגנת המדבקה". כאמור, גם מנהל "צוות 3" הסכים להסדר הזה מתוך הבנה שאם הוא יסרב לו, ייפגע הציוד של קק"ל אשר החברה שלו נשכרה לשמור עליו. במעשים המתוארים, טוענת הפרקליטות, אנשי הארגון "ניצלו את מצוקתן של קק"ל ושל צוות 3".

בפרקליטות טוענים כי ראשי ארגון הייב פעלו באופן מאורגן ומתוחכם על מנת ליצור לדמי החסות חזות חוקית ולגיטימית, תחת מטרייה של חברות שמירה ואבטחה רשומות ובעלות היתרים כדין, אשר היו למעשה בשליטת ארגון הפשיעה. 

מבצע המעצרים בטובא זנגרייה. חשדות דומים נחקרו כבר לפני כמה שנים

שיטת החשבוניות

הארגון, נטען בכתב האישום, ניהל פעילות עניפה של הלבנת כספים בהיקפים של מליוני שקלים אשר שולמו לו כדמי חסות, באמצעות הנפקת חשבוניות כוזבות אשר הוזרמו דרך חברות השמירה וחברות קש אל צ'יינג'ים אשר פעלו בשירות הארגון.

אחד המקרים בכתב האישום מתייחס לנאשם, שעלאן פלאח (37) מרומת אל הייב, המיוצג על ידי עו"ד נווה. שעלאן, בן דודו של גולן ואחיינו של פרג', מנהל בית קפה מסעדה, אבל היה גם הבעלים הרשום היחיד של חברת "חוד אבטחה", קבלנית כוח אדם רשומה שאחזה ברישיון משרד הכלכלה לאספקת שירותי שמירה, אבטחה וניקיון. הפרקליטות טוענת כי "חוד אבטחה" ושעלאן פלאח פעלו במימון ארגון הפשיעה, כאשר חלק ניכר מן הרכוש האסור, תקבולי הסחיטה והעושק, הופקד בחשבונותיה והולבן באמצעות פלאח, גולן ופרג'.

עו"ד גיל דביר	עו"ד תומר נוה	עו"ד דרור שלום

עוד נטען כי גולן ופרג' הייב השתמשו גם בחברת "כנפי עטלף שירותי אבטחה בע"מ" מנצרת עילית, שהיתה רשומה על שמו של גאנם פלאח (42) מרומת אל הייב, בן-דוֹדו של גולן, אחיינו של פרג' ואחיו של שעלאן. מדובר בסכומי עתק: על פי החשבון שמציגה הפרקליטות בכתב האישום, בספרי חברת "כנפי עטלף" נכללו חשבוניות לתשֹומות כוזבות בסך של כמעט 34 מיליון שקל, וקיזזו בגינן מיסים בסך של למעלה מחמישה מיליון שקל.

כך גם בחברת "ד.ס. בטחון בע"מ" מטבריה, של קצין צה"ל דוד סלע (אחיו של נדב סלע, החשוד ברצח אשתו ושלושה ילדים במושבה מגדל). כמו כן נטען, כי בנוסף היה גולן הייב גם מנהל ושותף שאינו רשום בצ'יינג "בת-אל שירותים פיננסיים" בשדרות תל חי בקרית שמונה, הרשום על שמה של תושבת העיר בת-אל שליט, שבעלה אדם שליט הינו חבר קרוב של גולן ופרג'.

בכתב האישום נטען עוד, כי גולן ופרג' שימשו כמנהלים פעילים גם של חברת "מקיפי מרום 300 בע"מ" – שרשומה על שם פאדי סויטאת (40) מעילבון ונימר פלאח (33) מרומת הייב – ו"נהגו בה מנהג בעלים ואף כיוונו את פעילותה".

מדבקה של "רעם" מאפשרת דלתיים פתוחות

המספרים הנוספים

אלכסנדר אקסלרוד (50) מאשדוד ויבגני ויסמן (47) מראשון לציון, נאשמים אף הם בפרשה. נטען, כי דרך חברת "א.א. אבטחה ושירותים" הם סיפקו לחברת "חוד אבטחה" 16 חשבוניות כוזבות בסך של כ-6.5 מיליון שקלים.

רמדאן מפארג'ה (47) מג'לג'וליה חשוד כי סיפק לחברת "כנפי עטלף" 17 חשבוניות כוזבות בסך של כשישה מיליון שקלים דרך חברת "מ.ס. קילנור בע"מ" מג'לג'וליה.

עארף (תימור) סלאמה (32) מקלנסווה נאשם כי העביר לחברת "חוד אבטחה" 31 חשבוניות כוזבות בסך של 4.4 מיליוני שקלים של החברות הנאשמות, "אורגן אבטחה ושירותים בע"מ" ו"ס.מ.ג אבטחה בע"מ" – שתיהן מכפר סבא.

עו"ד דרור שלום, שמייצג את סלאמה ושתי החברות, אומר כי ״הפרקליטות שגתה כאשר שירבבה לתוך כתב האישום את מי שפועלים במשך שנים כחברות המעסיקות עובדים רבים על פי כל דין״ לדבריו, ״אין ספק שהראיות שיוצגו לבית המשפט יוכיחו את חפותם״.

עוד חברות הנאשמות בפרשה:

"ליאור אבטחה בע"מ" ממעלות תרשיחא.

"מובילי עירון בע"מ" מערערה שבנגב.

"תאג אבטחה בע"מ" משכונת ג'בל מוכבר בירושלים.

"שיר ושי נכסים בע"מ" מערערה שבנגב.

"נץ פלוס בע"מ" מזרזיר.

"לייק נץ המערב בע"מ" מערערה שבנגב. 

עוד בית עסק בטוח. שלט של רעם

שבט ערב אל-הייב

הבדואים של שבט ערב אל-הייב נדדו מסוריה לצפון ארץ ישראל בתקופה העותמאנית, בתחילת המאה ה-19. הם התיישבו באיזור עמק החולה, ועל פי המסופר בעמק כרתו הסכם עם המושל הטורקי בעכו על פיו חדלו מלשדוד את השיירות שעברו בגשר בנות יעקב, הוא העניק להם אדמות ב"טאבו" וזה מקור השם המסורס "טובא". על פי אותה היסטוריה "זנגרייה" היה שמו של מוכתר שבט שכן שעל אדמותיו הוקם מושב אליפלט ושהועתק אל "טובא-זנגרייה". הישוב טובא-זנגרייה הוקם ב-1908. חלק מבני השבט התיישבו בבקעת בית נטופה ובסביבת שפרעם וזרזיר.

בני השבט נודעים בתעוזתם. במלחמת השיחרור גייס אותם השכן מקיבוץ גינוסר, יגאל אלון, לפלמ"ח, ליחידה בשם "פל-הייב" אשר לחמה בגזרת חיפה. רבים מהם מתגייסים לצה"ל, ומשרתים בקבע. יש בהם גם קצינים, חלקם בכירים. אנדרטת החייל הבדואי הוקמה סמוך לכפר רומת אל-הייב.

ב-2007 מינה משרד הפנים לטובא-זנגרייה ועדה קרואה, בראשות צבי פוגל שתיאר את הכפר כ"מחסן נשק אחד גדול" ויצא כנגד אוזלת ידה של המשטרה. הוא עצמו ניצל מניסיון חיסול של מתנקשים שירו אל משרדו בבניין העירייה. ערך ויקיפדיה העוסק בטובא-זנגרייה מציין גם כי "חקלאים מהסביבה סובלים מפשיעה חקלאית שמקורה ביישוב".