"לא בכל אונס בני סלע גורר מישהי לשיחים"

תא"ל אופק בוכריס (צילום מהתוכנית מבט בערוץ הראשון)

מקריאת כתב האישום נגד מח"ט גולני לשעבר, תא"ל אופק בוכריס, ומשיחות עם עורכי דינן של המתלוננות נגדו, חיילת וקצינה, עולים ניגודים בולטים בכמה מאפיינים שלהן.

כתב האישום מפרט שלושה מעשי אונס, מעשה סדום ושישה מעשים מגונים בחיילת, ועוד שישה מעשים מגונים בקצינה, שתיהן שירתו תחת פיקודו הישיר.

בעוד שהחיילת בשירות סדיר היא "המתלוננת הישירה" נגד המח"ט, הקצינה שהמשיכה לשירות קבע ולקריירה צבאית העדיפה לא להיות חלק מהפרשה ולהשאיר מה שהיה לכאורה בינה ובין בוכריס מאחוריה, והתלונה "נכפתה" עליה.

ניגוד אחר שבולט מעובדות כתב האישום הוא, שבעוד שהקצינה הגיבה בהתנגדות אקטיבית ל"מגעים" שיזם המח"ט – בכל האירועים הנוגעים לחיילת, הנפרשים על פני 10 סעיפי אישום, חוזר התיאור לפיו במהלך החיבוקים, הנגיעות, הנשיקות ויחסי המין, החיילת היתה קפואה ולא הגיבה. על פי כתב האישום, החיילת לא שיתפה פעולה עם הקצין – ואי שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי בקיפאון מוחלט, ללא ציון של כל תנועה שעשתה או מילה שהוציאה מפיה, וזאת במהלך יותר מ-10 אירועים, משל היתה בובת מין בידיו.

למשל, באחד המקרים, החיילת התלוותה לבוכריס לקניות משפחתיות שערך, ולאחר מכן נסעה איתו לצימר כדי להניח בו את הקניות לקראת בילוי משפחתי שהוא הזמין לסופשבוע. כאשר הם נכנסו לצימר, בוכריס – כך נטען – הצמיד אותה לקיר, נישק אותה בשפתיה והוביל אותה בחיבוק לחדר השינה, "כל זאת כאשר א' קפואה ואינה מגיבה למעשיו". לאחר מכן הוא השכיב אותה במיטה, רכן, נישק, נגע בכל חלקי גופה, והיא "קפאה במקומה… ועצמה את עיניה". הוא התפשט והסיר את בגדיה, נישק אותה בצוארה, ולאחר מכן באה החדירה, והיא "הסיטה את ראשה ועצמה את עיניה", כאשר גם במהלך זה היתה קפואה.

באירוע אחר שבו נטען לתקיפה נוספת, במועד לא ידוע במהלך התקופה שהחיילת שירתה תחתיו בשנים 2010-2012, קרא בוכריס לחיילת לבוא לחדרו במחנה. לפי האישום, בחדר הוא הוביל אותה למיטה, הפשיט אותה, השכיב והתגופף איתה – כל זאת, "מבלי ששיתפה פעולה ומבלי שלקחה בהם חלק פעיל" – וללא תיאור תנועה כלשהי מצידה. בשלב מסוים, נטען, הוא יזם ביצוע של מין אוראלי, אירוע בו תפקידה ונוכחותה של החיילת מתוארים כאילו היתה בובת מין, ללא שום יכולת לאותת את רצונותיה. לאחר מכן, נטען, המח"ט בעל אותה, ושוב החיילת "לא הגיבה למעשיו. עיניה היו עצומות". לפי האישום, כך גם בהזדמנויות נוספות בהן קרא לה לחדרו, הפשיט ונגע בכל גופה בניגוד לרצונה, וכך גם בנסיעות רבות בהן הצטרפה אליו ברכב הצבאי.

עו"ד אביטל בן נון

עו"ד אביטל בן נון, המייצגת את החיילת, אומרת כי "לאור הפער הנוראי מול המח"ט ביחסי המרות, לא נדרש שתבוא איזושהי התנגדות פיזית מצידה. לא כל אונס הוא ברוטלי כשבני סלע גורר מישהי לשיחים. מדובר בקצין בן 43 וחיילת בסדיר בת 19 שכפופה לו ישירות. פערי הכוח הם כל כך אינהרנטיים, שהמצב מונע קבלת הסכמה חופשית. החיילת לא יכולה לתת הסכמה, ומראש אסור היה לו לעשות את זה, וזו אחת מחלופות סעיף האונס בחוק העונשין".

אין דרישה אפילו לתנועה פסיבית של התנגדות כשמדובר בכל כך הרבה אירועים?

"השאלה לא רלבנטית. האם בוכריס טוען שהיה רומן בהסכמה? אם הוא היה בא ואומר 'היה רומן, אני מביע צער בפני אשתי', אז היה על מה לדבר. אבל ההכחשה שלו היא הכחשה גורפת, 'לא היו דברים מעולם', כמו קו ההגנה של משה קצב".

כשנשיא המדינה נשפט ויושב על אונס, האם אנחנו לא במקום אחר, שבו עם כל היראה לקצין בכיר, צריך להיות ברור לחיילת שלא מותר לו לעשות הכל? האם לא תעלה השאלה מדוע היא לא הגיבה ל-10 תקיפות מיניות, ולא להטרדות בלבד כמו במקרה של סא"ל לירן חג'בי?

"היא לא צריכה לענות על השאלה הזו. אין מקור בחוק ובשום פסיקה שמחייב אותה להתנגד בכוח למעשים שלו. מדובר בהאשמת קורבן קלאסית… ברור שהיא ידעה שמה שקורה הוא לא בסדר. מה רוצים שהיא תעשה, שתדפוק עריקות? אז מה אם בכתב האישום מתוארים שמונה או עשרה מקרים שבהם היא לא התנגדה? ברור שאם הפערים בכוחות כל כך גדולים, הוא יכול לנצל את המצב הזה גם מאה פעמים".

התוצאה שעולה מהדברים היא שלחיילת אין דרך להפסיק אירוע כזה.

"יש לה דרך. היא יכולה להתלונן. אבל אם היא לא משתמשת בדרך הזו, לא צריך להאשים אותה".

לדברי עו"ד בן נון, בסופו של דבר, הגשת התלונה הגיעה לאחר תהליך. לאחר שהחיילת השתחררה, היא עברה טיפול פסיכולוגי ובזכותו אזרה אומץ לספר למשפחתה. עורכת הדין הגישה תלונה במשטרה גם על פרסום שם המתלוננת בפייסבוק בעמוד תמיכה בתא"ל בוכריס.

מכתב שכתבה המתלוננת למח"ט לפני שנתיים, שפורסם בחדשות ערוץ 2, שופך עוד אור על נקודת המבט שלה, בעבר והיום. "לא סתם אסור מבחינה חוקית למפקד לשכב עם פקודיו", כתבה לו המתלוננת, "זה בא להגן עלינו ממצבים שבהם אדם יפעיל את כוחו וסמכותו כדי להשיג את הדברים שהוא רוצה ואנחנו ניענה להם רק בגלל השפעת הכוח עלינו. אני הרגשתי שכל הדברים שקורים הם באופן הזוי ומעוות לגיטימיים ונכונים.היום אני מבינה שבאותם רגעים לא באמת הבנתי מה קורה והייתי מסונוורת מהסמכות ומהכוח שלך. עכשיו, בדיעבד, אני מבינה שניצלת אותי. ניצלת את העובדה שלא אספר לאף אחד על מה שקורה בחדרי חדרים, ואת הידיעה שאין אדם שיכול לעמוד מולך ולהגיד לך לא, גם אם אתה נותן את האפשרות".

המתלוננת הנוספת נגד בוכריס היא קצינה בדרג ביניים, שהיתה בזמן האירועים שבע-שמונה שנים בצבא, ובוכריס מואשם כי ביצע בה מעשים מגונים. בשונה מהחיילת הצעירה, נטען כי הקצינה העמידה גבולות. באירוע אחד בו נטען כי נישק אותה במשרד בבסיס, היא הגיבה: "לא, אסור", ומנעה ממנו לפתוח את חולצתה. במקרה אחר, בו הוא בא לביתה והציע לה לכאורה לעלות לחדר השינה, היא הגיבה: "זה לא יקרה".

עו"ד גיא פלנטר

עו"ד גיא פלנטר מייצג את הקצינה יחד עם עו"ד רעות רחמן. "הקצינה לא רצתה להיות בכובע הקורבן, עם הסטיגמה ו'ראשי תיבות'", אומר עו"ד פלנטר. "היא רצתה להמשיך בחייה מבלי להתלונן. יש לה קריירה בצבא, אבל כשחוקרי מצ"ח הגיעו אליה מיוזמתם וגבו ממנה עדות, היא סיפרה מה הוא עשה לה".

"מרגע שהדבר יצא, לא היה לה פשוט בכלל להמשיך בשירות", אומר עו"ד פלנטר. "יש מערך שלם של שיקולים למה לא להתלונן, הן שיקולים אישיים והן בתחום המקצועי… מסביב לקצינה נעשו גם מהלכים לא נעימים. הוא קצין מאוד מוערך ומעוטר, ולא מעט אנשים תומכים בו, ובשבילה להמשיך לתפקד בתנאים האלו זה לא פשוט, אבל היא תעמוד על האמת שלה".

בהצהרה פומבית לציבור, שנתן בוכריס בימים האחרונים, הוא דבק בהכחשה המוחלטת של המעשים שיוחסו לו. עם זאת, בחדשות ערוץ 2 דווח כי בתחילת חקירתו במצ"ח, הוא אישר לכאורה מקרה אחד שבו נישק את הקצינה, לדבריו מתוך "היסחפות" לרגע אבל לא בכוח.

עו"ד פלנטר מתריע כנגד כוונת סנגוריו של בוכריס, לטענתו, לעשות "שיימינג" למתלוננות. "ההגנה הצהירה לא פעם על כוונתה להפוך את ההליך בבית הדין הצבאי להליך פומבי. דבריהם על משפט פומבי נשמעים כחתירה לחשיפת זהותן של המתלוננות. אולי בהשראת הדברים האלה, הועלה בעמוד תמיכה בבוכריס פוסט שחשף את זהותה של המתלוננת השנייה (החיילת), תוך חציית קווים פלילית, וכנראה שהקצינה היא הבאה בתור. המעשה נועד להלך אימים על המתלוננות, כי אף אחת לא רוצה להיות מתויגת כקרבן תקיפה מינית. הדבר חמור מאוד ואנו מקוים שיטופל באופן הולם על ידי רשויות החוק".

אופק חסום / עו"ד נוגה ויזל לתת אלוף אופק בוכריס אין סיכוי לזיכוי. התקשורת שפטה והוקיעה אותו על עמוד הקלון, צלבה אותו על צלב. למערכת השיפוט הצבאית אין רצון או יכולת לבצע חקירה יסודית, ממצה; לעמת את הנאשם והמורשע עם המאשימות והמרשיעות. הצגתו בתקשורת באופן רשלני, מוטה ומגמתי, שולל מראש כל אפשרות למשפט דעת הקהל ובית המשפט באופן נקי וענייני, על הבסיס המוצק של העובדות ולא על בסיסן הרעוע של גרסאות. שתי המערכות הן בבחינת כלים שלובים * לחץ להמשך