אישומים באפלה

חסין ואברג'ל על ספסל הנאשמים בהקראת כתב האישום. ספטמבר 2015

מוטי חסין מוגדר בימ"ר תל אביב כ"מלך הכיפות האדומות", הגדרה משטרתית שמקורה בסדרת חיסולים של אנשים המקורבים אליו אשר נרצחו או ניצלו מרצח כאשר הוזמנו למפגש חברתי איתו.

אבל, ההגדרה המשטרתית המחייבת הזו, אשר לקוחה מהז'רגון של העולם התחתון, התבררה אשתקד כחסרת כיסוי לנוכח הזיכוי המהדהד של חסין ושות' מרצח אבי דוד – חבר בכיר בארגון אברג'ל לשעבר אשר ערק עם לקוחות הצ'יינג' שלו לארגון מוסלי וחוסל על ידי אופנוען במהלך פגישה עם חסין במסעדה בבת ים (9 אוקטובר 2011).

חודשיים לאחר רצח דוד, ב-19 לדצמבר 2011 חסין בשיחת טלפון ממכשיר לא מזוהה שכנע את איציק גפן, עוד "בנקאי" מהעולם התחתון והשוק האפור אשר החל לעבוד עם ה"בנקים" של מוסלי, לבוא להיפגש בתחנת דלק בחולון עם חברו ושותפו לעסקי מחזור הבקבוקים, שלומי ניאמצ'יק. גם המפגש הזה הסתיים בחיסול על ידי אופנוען, אבל חסין חמק מכתב האישום בתיק הזה ואילו השותף ניאמצ'יק זוכה מרצח נוסף, שניהם באותו משפט.

כבר שלוש שנים קודם, חסין היה מעורב באחד האירועים המכוננים של ארגוני הפשיעה בישראל – רצח מרגריטה לאוטין בחוף טובאגו בת ים (28 יולי 2008). חסין נפגש באותו בוקר קייצי עם איש השוק האפור רמי עמירא, שעמד אז בעין הסערה של המחלוקת בין יצחק אברג'ל לבין שלום דומרני, והוביל אותו בדרכי נועם למדשאה בחוף טובאגו בת ים. עמירא, שועל קרבות נתנייתי מחוספס ומנוסה, היה צריך לחשוד, אבל כנראה שהמפגש בחוף הומה אדם פייס את דעתו, הוא רק לא לקח בחשבון את התעוזה של אנשי ארגון אברג'ל.

האירוע המכונן. רצח מרגריטה לאוטין

רוכב אופנוע אשר הגיח בשביל השירות הפנימי של החוף פתח בירי לעברו של עמירא אשר החל לברוח לכיוון המיים, כאשר מוטי חסין רץ לצידו. הכדורים של היורה (רונן בן עדי) קטלו בטעות את מרגריטה לאוטין, שרטו קלות את עמירא בפניו, ושרקו ליד חסין שרק נרטב.

ההצגה היתה מושלמת ומרבית השוטרים והעיתונאים היו בטוחים שמחסל מטעם ארגון אברג'ל ניסה להוריד את עמירא ואת חסין. אלא שחסין, שכל כך העריץ אז את אברג'ל, נפגע עד עמקי נשמתו מהכותרות שייחסו לבוס הגדול נסיון לחסל אותו. לפיכך, הוא התייצב לדיון בהארכת מעצרו של אברג'ל בבית המשפט בפתח תקווה מול גדודי התקשורת, במבט מורכן מאחורי משקפיים מעוצבות ומבלי שהוציא מילה, ולו רק כדי להעביר את המסר – אני איש של אברג'ל.

בדיעבד התברר, כי זה היה היום החופשי האחרון של יצחק אברג'ל. מאז, חסין נעצר ונחקר שוב ושוב בעבירות חמורות בשירות ארגון הפשע, והעיתונים בהשראת המשטרה התאהבו בהגדרה הנוספת שלו כיורש של יצחק אברג'ל. התואר אולי החמיא לו פעם באופן אישי, אבל גם סיבך אותו בתיקים חמורים ביותר. בפועל, לחסין יש הרשעה פלילית משמעותית אחת בלבד משנת 2003 עם שלוש שנות מאסר לצידה – יבוא קוקאין דרך נמל אשדוד במסגרת החבורה המזוהה עם אייבי אברג'ל דווקא.

משקפיים מעוצבים. מוטי חסין

דאידונה

בחודש ינואר 2003 חסין היה מעורב לראשונה באירוע רצח, של עבריין סמים מכפר שלם בשם דוד ביטון המכונה "דאידונה". שמו של חסין, אז בן 24 בלבד, לא עלה בקשר לרצח. כעת, בחלוף 12 שנה טוענים שניים מעדי המדינה בפרשה 512 כי חסין הוא זה שהוביל את המנוח אל מותו בתרגיל כיפה אדומה קלאסי – לפי בקשה אישית של יצחק אברג'ל.

בכתב האישום נטען, כי אברג'ל גייס את חסין לבצע כיפה אדומה לדאידונה אשר דיבר סרה בארגון הפשע. בהקשר זה נטען, שאברג'ל אשר ידע כי חסין מבלה לעיתים עם דאידונה במועדונים באזור גוש דן, ביקש ממנו לצאת לבלות איתו ובמהלך הערב לעזוב יחד את המועדון, כדי שאז יחכו בחוץ חברי צוות החיסול אשר יבצעו את העבודה. אם תרצו, זה היה השיעור הראשון של חסין בהלכות כיפה אדומה, והמנטור היה אחד הטובים בשוק.

את הפקת התוכנית, נטען, הטיל אברג'ל על אחד מאנשיו הקרובים אז, עבריין לודאי, שגייס את המוציא לפועל של הרצח, שלומי לוי (מישטאווה) מאשדוד, וצייד אותו באקדח 9 מ"מ סמית אנד ווטסון, מודל 915. כדי לתאם את ביצוע התוכנית, נטען בכתב האישום כי חסין ביקש מהעבריין הלודאי לרכוש שלושה מכשירי טלפון לא מזוהים – להלן הטלפונים המבצעיים – שבאמצעותם הם תזמנו את המפגש הקטלני בערב ה-13 לינואר.

שלומי לוי. מישטאווה

לפי כתב האישום, סמוך לחצות הגיעו חסין ודאידונה למועדון "הקסטל" בחולון, ישבו על הבר והתחכחו עד לשעה שלוש וחצי לפנות בוקר של ה-14 לינואר. בחוץ, נטען, סייר הלודאי ברכבו של מישטאווה, שהוא עצמו הגיע עם רוכב אופנוע אשר תפקידו היה למלט אותו מהזירה.

לפי כתב האישום, מאחר ומישטאווה לא הכיר את הקורבן המיועד, בשלב מסוים הוא נכנס למועדון בתאום עם חסין, שסימן לו מי זה דאידונה. בהמשך, נטען, חסין הודיע בטלפון המבצעי ללודאי שהמתין בחוץ על עיתוי יציאתם מהמועדון, וזה העביר את המסר למישטאווה המחסל והאופנוען.

"בסביבות 03:30 החל המנוח את דרכו ממקום מושבו במועדון אל מחוצה לו… חסין הלך לצידו", נטען בכתב האישום. "בראותו את שלומי (מישטאווה) הוא סימן לו בתנועת ראש כי מדובר במנוח ועזב את המקום… המנוח שיצא מהמועדון פסע ברחוב האורגים בחולון, כאשר שלומי בעקבותיו. כשהגיע סמוך לצומת עם רחוב הסתת התקרב שלומי, כשהוא מצויד באקדח, אל מאחורי המנוח וירה בו שתי יריות, מתוכן פגעה אחת בגבו וגרמה למותו.

"מיד לאחר הרצח נמלט שלומי בריצה על רחוב האורגים לכיוון מערב, חבר לאחר ושניהם נמלטו מהמקום על גבי האופנוע, אותו נטשו, יחד עם האקדח, סמוך למקום הרצח".

בסיום כתב האישום מציינת התביעה כי במועד לא ידוע לאחר הרצח ביקרו מישטאווה והלודאי את אברג'ל בערד, וזה שלף חבילה של 30 אלף דולר במזומן ומסר אותם למישטאווה כדי שישלם לאופנוען האנונימי על הביצוע.

הצוות המוביל של הפרקליטות: עו"ד קרא, עו"ד מירום, עו"ד מזור

קונספירציה

סיפור הכיפה האדומה שמתארים חוקרי ימ"ר תל אביב ופרקליטות המחוז בכתב האישום של רצח דאידונה נשמע פנטסטי, שוב, כמעט כמו סיפור הכיפה האדומה ו"התיאוריה הסלולרית" המפורסמת שקרסה בתיק רצח אבי דוד ואיציק גפן. לפיכך נשאלת השאלה, האם הפעם יצליחו חוקרי ימ"ר תל אביב ופרקליטות המחוז להוכיח גם בבית משפט מעל לכל ספק סביר, את העבירה שהניתוחים המודיעינים והראייתיים שלהם מייחסים לחסין בוודאות?

יותר מדי ראיות אין בתיק הזה, למעט עדויות שני עדי מדינה אשר סותרים אחד את השני בנוגע לזהות המבצע בפועל של הרצח, מה גם שהרוצח לכאורה, מישטאווה, חוסל לפני כשנה על רקע שונה לגמרי, ואילו זהותו של האופנוען המסתורי אינה ידועה עד היום.

לנוכח חלוף הזמן והמניפולטיביות האינטרסנטית של עדי המדינה, בצד של חסין בטוחים כי מדובר בנקמה קונספירטיבית של המשטרה והפרקליטות נגדו, הן על בסיס התדמית שאנשי הימ"ר מפיצים עליו כמלך הכיפות האדומות והיורש של אברג'ל, הן על רקע תבוסת הפרקליטות בזיכוי שלו מרצח דוד, ובמיוחד לאור ערעור הפרקליטות אשר אמור להישמע ב-14 לאוקטובר בבית משפט העליון.

השופט נויטל (במרכז) עם השופטים גליה רביד ומאיר יפרח

כל הטענות הללו לא גרמו לחסין למסור במשטרה גרסה שתפריך את טיעוני החוקרים, מה שהאיץ את הגשת כתב האישום נגדו. אבל מה שהופך כעת את טענות מקורבי חסין לרלוונטיות היא הודעה שמסר לבית המשפט התובע הראשי בתיק, עו"ד ניסים מירום. בישיבה הראשונה של המשפט ב-16 לספטמבר הודיע התובע כי המדינה החליטה לשנות את האישום נגד חסין – מרצח בנסיבות של ארגון פשע, לרצח בלבד.

הנימוק הרשמי הוא שהחוק למאבק בארגוני פשיעה לא היה בתוקף במועד ביצוע העבירה. אבל את זה היו אמורים לדעת היטב בפרקליטות כאשר חיברו את כתב האישום, מה שמחזק עוד יותר את טענות חסין על הפגיעה המכוונת בתדמיתו כחבר ארגון פשיעה בפני הרכב השופטים – גלעד נויטל, מאיר יפרח וגליה רביד.

מהפרקליטות נמסר בהקשר זה: "התיקון שהתבקש על ידנו נגע לשני הנאשמים. הסיבה לכך טכנית במהותה ונעוצה בכך שחוק מאבק בארגוני פשיעה נכנס לתוקפו בחודש יוני 2003 בעוד רצח דיידונה בוצע בחודש ינואר 2003". 

להודעת התובע, שנמסרה בקצרה וכמעט בלחישה, יש משמעות עצומה מהבחינה המשפטית האוביקטיבית, ולא מן הנמנע כי ברגע שתוסדר סוגיית הייצוג של חסין יבקש הסנגור הנבחר להפריד את האישום הזה ממשפט ארגון הפשע. או אז יפתח דיון על הסתירות המהותיות בעדויות של עדי המדינה, מה שעשוי להציף את הספק הסביר המספיק לזיכוי בתיק רצח, ויכניס למגננה את התביעה דווקא.

עד המדינה הלודאי	עד המדינה הנתנייתי

אפולוגטיקה

חסין נעצר בגל הראשון של פרשה 512 וייחסו לו מעורבות בחמישה מעשי רצח – שלושה בפיגוע הפלילי ברחוב יהודה הלוי נגד זאב רוזנשטיין, גיא יחזקאל באירופה ודוד ביטון בחולון.

הפנים הנפולות בבית המשפט, שלו ושל אשתו נטלי ואמו רונה אשר ליוו אותו באדיקות לכל אורך משפט רצח אבי דוד, אמרו הכל, אבל לאור נחרצות המשטרה והתמסרות התקשורת, היה קשה להאמין להם שוב. אלא שמהר מאוד הוסרו מרבית החשדות ונותרו רק דברים מפוקפקים שאמר עד המדינה הנתנייתי המפורסם אשר חולל את פרשה 512 כולה.

העד הנתנייתי טען במשטרה כי בעת מפגש משותף עם חסין ואברג'ל בארצות הברית בקיץ 2003, חסין התוודה בפניו על כך שהוא עשה את תרגיל הכיפה אדומה של דאידונה, ואילו את הרצח ביצע יניב בן סימון, עבריין נמלט המבוקש על מספר מעשי רצח ומסתתר בדרום אפריקה למעלה מ-10 שנים.

"היינו באמריקה… דיברנו ריכולים על עניינים, מבצעים, קשקושים כאלו", אמר לחוקרים העד, עבריין מרמה מניפולטיבי ביותר שערק באותה התקופה מארגון אבוטבול לארגון אברג'ל. "הבנתי ממוטי שהוא היה במועדון… (הוא אמר לי) היית צריך לראות את יניב איך הוא יענו… היתה שמה ניידת, בצד, עומדת, הוא בא, לא ראו לו כלום, היה עם כובע, דפק לו כדור אחד וברח".

ככל שחלפו ימי המעצר חזר הצבע לפנים של חסין ובנות משפחתו, שכן התברר כי מדובר בעדות על כך שחסין התרברב לכאורה. חסין כבר היה מוכן נפשית לשחרור, אבל אז, לקראת היום ה-45 התברר שלמשטרה יש קלף מנצח נוסף נגד מרבית בכירי הארגון, לרבות בתיק רצח דאידונה.

מדובר באותו עבריין לודאי, שמוגדר בכתב האישום כמוציא והמביא של יצחק אברג'ל עצמו, מי שנטען כי העביר את המסרים לראשי הארגון במלון בבלגיה לצורך גיוס הכספים למימון הפעולות לחיסול רוזנשטיין בארץ, ואף הפיק בפועל את הייצור וההנחה של המטען הקטלני בצ'יינג' שברחוב יהודה הלוי.

בעוד העד הנתנייתי מסר עדות שבקושי הספיקה למעצר של חסין, בא העד הלודאי ומסר עדות ממקור ראשון לכאורה, שעליה התביעה כבר הסתמכה לצורך הגשת כתב האישום – שהוא וחסין תכננו את תרגיל הכיפה האדומה ואילו את הרצח ביצע בפועל שלומי לוי, מישטאווה, המנוח.

איך תתיישב בבית המשפט הסתירה הזו בסוגיית הרוצח?

מדוברות הפרקליטות נמסר, "האמור לא נעלם מעיננו טרם הגשת האישום נגד מוטי חסין ויצחק אברג'יל, ולמרות זאת סברנו כי יש די והותר ראיות המצדיקות את הגשתו. מטבע הדברים לא נוכל להתייחס לעניין לעומקו בשלב זה שכן הדברים יתבררו במהלך ניהול ההוכחות בתיק".

לא ברור על מה נסמכים בפרקליטות אבל כבר עכשיו ברור, כי במקום שעדי המדינה יסייעו אחד לשני כנדרש בחוק בתיק מסוג כזה, הם יסתרו אחד את השני, והתביעה בפתלתלות אפולוגטית תתעקש להוכיח שהסתירה אינה סתירה בעצם, או שהיא תציע לחסין ולעצמה סולם הגיוני שיאפשר לשני הצדדים לרדת מהעץ של דאידונה – בלי לסבך את אברג'ל.

הכתבה כפי שפרסמתי בעיתון "מעריב סופהשבוע"