הפיצוץ בראשון לציון של המכונית עם שלושת העבריינים מנתניה היה עוד אחד מאותם פיגועים פליליים, שמתרחשים לאחרונה מדי יום כמעט ברחבי המדינה, ובעקבותיהם מתקבלות אצלי בזמן אמת עשרות פניות סלולריות ודיגיטליות עם השאלה – מי?
אז זהו, שהשבוע אחרי עוד תשובה שמית סתמית יחסית – ברוך בוקל – מרבית הפונים חזרו ושאלו, ברוך מי? עם כל הכבוד לעבריין הנתנייתי הטיפוסי בוקל, שזו לו פעם שלישית בה הוא ניצל ממוות בנסיבות של ירי ופיצוצים, וכמו עוד עשרות כמוהו שנהרגו ונפצעו השנה בנסיבות דומות, ובקושי צלחו מבזק אנמי באתרי החדשות, למרבה האירוניה אין מדובר עוד באותם אירועים אשר זעזעו את המדינה בתחילת עידן החיסולים הבומבסטיים בשנת 2002.
מה שהחל בחודש מאי אותה שנה בשקט עם הרצח של יעקב אברג'ל, מראשי המשפחה הלודאית המפורסמת, חשף עד מהרה את תופעת משפחות הפשע הראשונות והוביל לחיסוליהם בזה אחר זה של הבוסים הגדולים. פליקס אבוטבול, חנניה אוחנה, יעקב אלפרון, דמותו של כל אחד מהם יכולה לפרנס דרמה קרימינלית נוטפת דם וכריזמה ברוח "היו זמנים באמריקה" של סרג'יו לאונה אבל עם אורי גבריאל וארנון צדוק בתפקידים הראשיים, בדיוק כמו הקולגות והיריבים שניצלו מגורל דומה הגם שהיו מעורבים בחיסוליהם וברציחות של עוד חמישה אזרחים חפים מפשע לפחות.
 |
 |
 |
| פליקס | חנניה | יעקב |
מדינת ישראל, גוררת רגליים סדרתית, פתחה באיחור רב את המצוד אחרי משפחות הפשע אשר הגיע לפרקו בשתי פעימות – האחת עם הסגרת יצחק אברג'ל לארצות הברית ב-2008, שאחריו התפתחה מלחמת ירושה עקובה מדם בגוש דן, והשנייה בקיץ האחרון עם סגירת המעגל הסופית בפרשה 512.
על פניו נראה, שאחרי למעלה מעשור של גלי חיסולים ומעצרים נוצרה השנה מציאות חדשה בהוויית ארגוני הפשע בעולם התחתון הישראלי. חלק מהאייקונים של כל הזמנים התפוצצו נורו ונעלמו לעד בבתי הקברות, והחלק האחר מנהלים בימים אלה קרב מאסף נגד דוקטורינת המדינה לקבור אותם לעשרות השנים הבאות בתאים מבודדים חשוכים ודוממים, מאחורי מסך עבה של סורגים וקונצרטינות, מצלמות וחומות גבוהות.
מתי המעט שנותרו בחוץ נשמרים לנפשותיהם בפינות דיסקרטיות בארץ ובמדינות מקלט מפחד תופעת עדי המדינה המשתוללת, הטכנולוגיות המתוחכמות ומלכודות הדבש בשווקים הפיננסיים, שהם מתיימרים לגלגל לפתחיהם מליונים המחפשים אפיקי הימלטות ממודיעין המשטרה המשתלב עם רשויות המסים במאבק בהלבנת הון.
במקומם של המתים, והחיים המתים, מתחוללות בכל הטריטוריות שננטשו קרבות הישרדות פנים מול פנים של בודדים אנונימיים וצוותים קטנים של בוגרי שכונות ושב"ס אשר מייצגים סניפים זעירים ורדופים של שירותים חוץ בנקאיים (צ'יינג'ים) ומועדוני הימורים מחתרתיים. התוצאה לא בהכרח טובה יותר – כל מטאטא יורה, ואף אחד לא נוטל אחריות.
 |
| "הימים הטובים" של טייקוני ההימורים וארגוני הפשע |
הכלכלה החדשה
בשנות ה-90 התפתחה בעולם הפשע הישראלי מגמה חדשה אשר הושפעה מעידן הכלכלה החדשה. לא עוד עבריינים ברוטלים שמפעילים בעצמם תחנות סמים בשכונות או גובים דמי חסות בשווקים ובמועדוני הימורים קיקיוניים, קלובים, אלא מעבר למערך ארגוני מסודר עם בוסים אינטיליגנטים, הייררכיה נוקשה וממודרת, ותחומי עיסוק "נקיים" – בעיקר בתי קזינו בישראל ובמזרח אירופה, אבל גם רשתות ענק בינלאומיות לייצור והפצה של סם המסיבות האקסלוסיבי אקסטזי.
עקב החלטה דרמטית של צמרת המשטרה, לפי דרישת מס הכנסה וגופי ההימורים של המדינה, פיס, לוטו, טוטו, החלה המשטרה לחסל את סצינת ההימורים בתל אביב רבתי אשר פעלה בחופשיות ושימשה מקור מודיעיני בלתי נלאה. בעוד שפליקס אבוטבול וראובן גבריאלי מיהרו להוביל את אלפי הלקוחות המכורים שלהם לבתי קזינו באירופה, הקודקוד השלישי יחזקאל אסלן נקלע לעימות חזיתי עם זאב רוזנשטיין על הובלת מהמרים תל אביבים, עימות שהסתיים בחיסול של אסלן והצמיח את אגדת הפשע של רוזנשטיין.
מיזמים מעופפים מהסוג הזה חייבו את המארגנים להפגין יכולת לניהול עסקים והקמת מערך לוגיסטי יעיל של הטסת אלפי מהמרים לנופשונים באירופה, כמו גם לייצור ושינוע בלעדי כמעט של עשרות מיליוני טבליות אקסטזי ליעדים נחשקים במדינות אטרקטביות כמו ארצות הברית וקנדה, אוסטרליה ויפן. ארגוני הפשיעה ניצלו אז עד תום את אזלת היד של מערכת אכיפת החוק, וצברו עשרות מיליוני שקלים, כוח והשפעה בחברה ובמסדרונות השלטון. הדמויות בהן מדובר היו שורשיות חזקות וכריזמטיות, כאלה שהשיגו הכל דרך חיי הפשע – חברים בעמדות השפעה, נשים יפות, מכוניות יוקרה, בתים מפוארים וכסף, הרבה כסף, אבל הם רצו עוד ועוד.
 |
| כרטיס ביקור מיזם הימורים של קואליציית גבריאלי, אברג'ל אלפרון |
בשנת 2000 לערך נכנס לשוק ההימורים להיט חדש ומהפכני: הימורים ברשתות מחשבים. מדובר בטכנולגיה שפיתחו בוגרים של יחידות מחשב מובחרות בצה"ל, בני טובים אשר ביקשו לשווק את המוצר המהפכני שלהם בבורסה ונלכדו בקשר עם נציגיהם הערמומיים של טייקוני ההימורים. באמצעות השקעה לא מבוטלת, ותוך שימוש באסטרטגייה של "הפרד ומשול", השתלטו אלה על הסטארטאפ הבורסאי והובילו אותו מעמק הסיליקון בחיפה אל שלב המוצר המוגמר במרתף של קניון גדול בראשון לציון – תוכנת ההימורים הראשונה ברשת!
מאחר ורשת האינטרנט היתה עדיין בחיתוליה, וגם מחשבים עדיין לא היו בכל בית, גויסו למיזם החדשני עברייני שטח בעלי מעמד שתפקידם היה להפיץ את הטכנולוגיה החוקית (אז) למועדוני אינטרנט שנפתחו באמצעות "זכיינים" בכל עיר ופריפריה, אבל בעיקר לפקח על תזרים המזומנים והגבייה של עשרות ואף מאות מיליוני השקלים שייצרו המכונות וניתנו באשראי למהמרים.
ההצלחה המיידית בשיווק מוצר חוקי לקהל של עשרות אלפי מהמרים מהצד האפור של החיים הולידה בעולם התחתון יזמים מתחרים, ומטבע הדברים גררה תחרות קטלנית אשר הטילה אימה על הציבור במלחמה העקובה מדם בין קואליציות ארגוני הפשע הראשונים, ובתוכן, על הזכות לשלוט בטכנולוגיה ובמפתחיה, בקווי הפצה, זכיינים, מועדונים וקווי אשראי.
היריבים נחלקו לשתי קואליציות מרכזיות:
האחת, האחים עזרא וראובן גבריאלי, יעקב וניסים אלפרון, ומאיר ויצחק אברג'ל.
השנייה, פליקס אבוטבול ובניו (אסי ופרנסואה), חנניה אוחנה ואחיו (רפי ומשה) וזאב רוזנשטיין.
 |
 |
| ראובן גבריאלי | עזרא (שוני) גבריאלי |
מלחמת ההייטק
בקצרה, האחים גבריאלי קיבלו מידע מיועץ השקעות שלהם בבורסה על התוכנה העתידנית שמפתחים נערי הייטק מחיפה, ושמו עליה את ידם תחת חברה ציבורית חדשה. מאחר והאחים גבריאלי לא היו עברייני רחוב קלאסים, כדי להפיץ אותה ביעילות ובבטחה בערים המרכזיות ובפריפריות, הם נדרשו ל"גב עברייני" והקימו קואליציה עם האחים אברג'ל, אלפרון ואוחנה.
מנגד, פליקס אבוטבול, ידידו האישי של ראובן גבריאלי מהטרקלינים של בתי הקזינו המפוארים ביותר מטורקיה ועד בולגריה וצ'כיה, הבחין מיד בפוטנציאל הטכנולוגי ומיהר לפתח תוכנה משלו, בין היתר בסיוע שותפו מהכלא האנגלי, איש המוסד לשעבר, אלכס ברק, שהשתחרר ועסק בפיתוח מיזמי אינטרנט. מאחר ושני בניו הצעירים, פרנסואה ואסי, לא היו בשלים אז לנהל בעצמם את השיווק של התוכנה למועדוני אינטרנט ברחובות הערים, גייס אבוטבול למערך ההפצה והאבטחה את חבר הנפש שלו, חנניה אוחנה אשר "עבד" עד אז עם הקואליצייה המתחרה באזור השרון, ואת שותפו האסטרטגי מבתי הקזינו באירופה, זאב רוזנשטיין.
פליקס אבוטבול המנוח, שהיה גנגסטר וג'נטלמן, ידע מדוע הוא חושש להפקיד את המיזם בידיהם של פרנסואה ואסי. הם היו אימפולסיבים ואגרסיבים מדי, ונכנסו לאינספור סכסוכים מיותרים עם אחרוני העבריינים בנתניה אשר התקבצו סביבם, הכל בניגוד גמור לדימוי האקסלוסיבי שפליקס אבוטבול ניסה לאפיין בו את ארגון הפשע שלו.
ואכן, כאשר יעקב אברג'ל רק "העז" למנוע מהקואליציה של אבוטבול להטמיע את תוכנת ההימורים שלה באזור בת ים וראשון לציון, שהיה בשליטת הקואליציה הנגדית, הוא חוסל בירי מטווח קצר. לפי מידע מודיעיני שהפך במסגרת פרשה 512 למסכת של ראיות לכאורה, את החיסול ביצע פרי יחזקאל מקריית גת, עד אז עבריין אנונימי מקריית גת שיחד עם אחיו גיא יחזקאל היה שכיר חרב בשירות אסי אבוטבול.
עד לאירוע הזה, אסיר העולם המשוחרר יצחק אברג'ל רק נתן מטריית אבטחה ממותגת למיזם של הגבריאלים בשיתוף אחיו מאיר אברג'ל, שכן הוא נשלח אז על ידי המדינה לרצות את יתרת השליש שלו באירופה והיה עסוק בהשלתטות על מיזם האקסטזי הבינלאומי שהקימו כמה עבריינים ישראלים מאמסטרדם ולוס אנג'לס.
 |
| עד המדינה הנתנייתי |
לפי חומר הראיות העומד כעת למשפט בפרשה 512, מאז הרצח של אחיו יעקב נכנס יצחק באופן אישי לתמונה בישראל והוציא לפועל את החיסולים של פליקס וחנניה אוחנה, וכמובן את המצוד המפורסם אחרי זאב רוזנשטיין שהסתיים בפיגוע הפלילי עם הרצח של שלושה אזרחים חפים מפשע. אחד מעדי המדינה נגדו היום (הלודאי) מודה כי נטל חלק פעיל בחיסול היורה פרי יחזקאל, ואילו עד מדינה נוסף (הנתנייתי) מודה כי נטל חלק בחיסול של אחיו גיא יחזקאל בגרמניה.
חומר הראיות המבוסס על עד המדינה "הנתנייתי" שערק מארגון אבוטבול עקב מחלוקות עם אסי אבוטבול, חושף גם כיצד ריקו שירזי במהלך ההשתלטות על ירושת פליקס אבוטבול בעיר נתניה, חבר ליצחק אברג'ל בתיווכו לכאורה של עד המדינה "הנתנייתי" במסגרת הנסיון לחסל את יורש העצר, אסי אבוטבול, האויב המשותף של שלושתם.
כתב אישום נוסף בפרשה 512 מתייחס לאסי אבוטבול – רצח של אסיר משוחרר מחשש שהוא ינגוס בהגמוניה העירונית של שני האחים אבוטבול.
 |
| פיצוץ המכונית עם ברוך בוקל ואחרים |
תופעת אמצעי הלחימה
הנה כי כן, עם שמונה עדי מדינה מליבת ארגוני הפשע המיתולוגיים של אברג'ל אבוטבול ושירזי, ועוד עשרות עדי תביעה, מחקרי תקשורת וממצאים פורנזים, נראה על פניו כי משטרת ישראל הצליחה לחסל השנה את ארגוני הפשע הדומיננטים שפעלו במרכז הארץ.
במקביל, ימ"ר לכיש השביתו השנה את שלוחת אשדוד בארגון דומרני לשנים רבות, וככל הנראה גם את דומרני עצמו לתקופה לא מבוטלת. הוסיפו לכך את ימ"ר מרכז שמתיימרת לחסל את שלוחת הרצליה של ארגון מוסלי בתיק רצח כפול עם ראיות לא רעות, במקביל למצוד הבינלאומי המוצלח של ימ"ר תל אביב אחרי שי מוסלי אשר נעצר לאחרונה בדרום אפריקה באותה פרשה, וקיבלתם מפת פשיעה שונה לחלוטין.
בשלב זה, ההרתעה מונעת הקמה של ארגונים אחרים תחתם, ומכניסה לבונקרים מצומצמים את בעלי הפוטנציאל להחליפם, אבל היא אינה מונעת את פעילות משפחות הפשע במגזר הערבי, אשר השתלטו זה מכבר על תחום הסמים והשוק האפור, ולעיתים דומה כי הן אינן ניתנות להרתעה. משפחות הפשע בכפרים אשר הפכו לערים מצמיחות כמו פופקורן עשרות ואף מאות כשרונות חדשים תחת אלה אשר באינספור מבצעים של המשטרה נשלחים לבתי סוהר, וקובעים גם שם את סדר הדברים.
אפרופו משפחות הפשע במגזר, המשטרה גם אינה מצליחה למנוע את תופעת אמצעי הלחימה בקרב עבריינים מכלל אזורי המדינה, חרף הצלחות מרשימות בתיקים נקודתיים. אם בעבר עברייני סמים ורכוש היו מתעוררים כל בוקר ומגרדים בראש היכן לדפוק את "המכה" הבאה, והטייקונים תכננו את ההשתלטות על הקזינו היוקרתי הבא, דומה כי עברייני הדור החדש מתעוררים אל מציאות אחרת של יצור והרכבת מטעני חבלה, רכישת כלי נשק וגניבת קטנועים חדישים לצורך הפעלת אמצעי הלחימה כנגד יריביהם מגן הילדים. ממש.
בתיקי אמל"ח שפוענחו בשנה האחרונה מתברר כי עיקר הסכסוכים היו על עניינים של מה בכך, קווים זעירים להלוואות קטנות, גביית חובות, שליטה במועדוני הימורים זעירים בדירות פרטיות, ומילה לא במקום. הרטרו הזה נראה קטלני.
 |
| הכתבה כפי שפרסמתי בעיתון "סופהשבוע מעריב" |
