 |
| אסי אבוטבול |
ב-7 במרץ 2000 השתחרר משה הדס מהכלא לאחר ריצוי מאסר ממושך. המידע המודיעיני שהגיע לידי משטרת נתניה דיבר על כך שעם שחרורו ניסה הדס לבסס שליטתו בעסקים בעיר, דבר שגרם למתח רב בינו לבין אסי אבוטבול, בנו של פליקס, שבאותה תקופה היה "הבוס" של עיר החוף. לפי כתב האישום שהוגש היום נגד אבוטבול, הוא חשש שפעולותיו של הדס ידחקו את מעמדו שלו ואת מעמד משפחת אבוטבול כולה בעיר. כדי למנוע זאת, כך נטען, הוא קירב אליו את הדס, בילה במחיצתו באופן יומיומי בבתי קפה ובמסעדות ואפילו קנה עבורו בגדים.
לפי כתב האישום, החברות הזו עם הדס היוותה למעשה חלק מתוכניתו של אבוטבול לרצוח את הדס. ב-27 באפריל 2000 נסע אבוטבול לבקשתו של הדס לבאר שבע, ושם הם בילו יחד עם חבריו של הדס בבית קפה. אחר כך אבוטבול הסיע ברכבו לכיוון תל אביב את הדס, שבסמוך לשעה 16:00 שכר חדר במלון בעיר, הותיר את המזוודה וחפציו האישיים בחדר מספר 204, ועזב את המלון יחד עם אבוטבול.
בשלב כלשהו בין עזיבתו של הדס את המלון ועד לשעה 20:59 בערב, אבוטבול רצח את הדס, או כמו שהפרקליטות מגדירה זאת – "גרם למותו בכוונה תחילה, באופן שאינו ידוע". סמוך לאחר הרצח טמן אבוטבול את גופתו של הדס במקום כלשהו, ולאחר מכן הגיע לביתו של חבר, בכוונה לייצר לעצמו אליבי ולהרחיק את עצמו מחשד לביצוע הרצח. הוא אף הורה לחבר למסור גרסה כוזבת בהקשר זה במידה וייחקר. כל זאת, כמובן, לפי כתב האישום, בו נטען גם כי למחרת התקשר אבוטבול לחבר אחר, והורה לו להיפגש איתו ברחוב בנתניה. החבר הזה, שמכונה על ידי הפרקליטות א"א, מוכר לרבים בשבועות האחרונים יותר כ"עד המדינה הנתנייתי". בעדותו סיפר עד המדינה כי במהלך אותה פגישה הודה אבוטבול כי רצח את הדס ואף סיפר כי עקר את עיניו. לאחר מכן ביקש את סיועו של עד המדינה ליצור מצג כוזב לפיו הדס עדיין חי, בכך שאמר לעד להתקשר לחבר משותף ולומר לו כי הדס התקשר אליו וכי הוא מחפש אותו. א"א, אגב, טוען כי סירב לבקשה הזו, אבל לכך נחזור מאוחר יותר.
הסיפור שתואר כאן זה עתה מהווה את האישום הראשון מבין שלושה, בכתב האישום שהפרקליטות הגישה היום לבית המשפט המחוזי מרכז נגד אבוטבול, באמצעות עורכי הדין אילה אורן והילה כהן, יחד עם עו"ד ניסים מירום מפרקליטות מחוז תל אביב.
כמו באישומים האחרים, גם כאן מתבססת הפרקליטות על עדותו של עד המדינה הנתנייתי, שסיפר בעדותו כיצד אבוטבול התוודה בפניו יום לאחר האירוע ואף ביקש ממנו סיוע ביצירת המצג הכוזב. החוקרים, יש לציין, לא הסתפקו בעדות עצמה, והעד אף הוביל אותם והצביע על מקום המפגש בו לכאורה אבוטבול התוודה על הרצח.
לפי הפרקליטות, גם גרסתו של אבוטבול עצמו, לפיה בילה עם הדס במשך כל היום בו נעלם, מכשילה אותו. זאת מאחר ולפי כל המידע והראיות שיש בידי הפרקליטות, מהגרסה הזו עולה שאבוטבול היה למעשה האחרון שהיה עם הדס בעודו בחיים.
אחד הפרטים היותר מעניינים שחושף כתב האישום הוא ניסיונותיו לכאורה של אבוטבול לסחור בגופתו של הדס החל משלהי שנת 2013 ועד תחילת 2014. לפי הפרקליטות, אבוטבול ניהל משא ומתן מול משפחתו של הדס, בסיוע אחרים ובעת ששהה במאסר. הפרקליטות טוענת כי במהלך משא ומתן זה אבוטבול אמר במפורש כי הוא יודע היכן ממוקמת גופתו של הדס ומה מצבה.
סוף התרברבות במחשבה תחילה
קצת אחרי היעלמותו של הדס מרחובות נתניה נפגש אבי ימין, עבריין זוטר שהיה מחובר באותה תקופה לאחים אסי ופרנסואה אבוטובול, עם א"א, וסיפר לו כי הוא סייע לאסי בהזזת גופתו של הדס. בכתב האישום נטען, כי ב-19 בפברואר 2001 פרנסואה אבוטבול היכה את ימין באחד מרחובות העיר, תקרית שהובילה את העבריין המוכה לפנות לא"א ולבקש את עזרתו ביישור ההדורים עם פרנסואה.
א"א, שהפך לימים לעד המדינה הנתנייתי, סיפר לחוקריו כי הוא אכן פנה לפרנסואה כדי לפייסו, והזכיר לו כי ימין הוא "חבר", שאפילו סייע לאסי בהזזת גופתו של הדס. מעדותו של עד המדינה עולה, כי פרנסואה הגיב בכעס.
בכתב האישום נטען, כי למחרת, ב-20 בפברואר 2001, עם שובו של אבוטבול ארצה מחו"ל, אספו הוא ואחיו את ימין מרחוב בנתניה ברכב מרצדס שחור בו נהג פרנסואה, כאשר אחיו אסי יושב לצדו. ימין שהרגיש מאוים שאל את האחים להיכן הם נוסעים, אבל אלה בתגובה השתיקו וקיללו אותו, ואף נעלו את דלתות הרכב. כתב האישום מתאר כיצד ימין המבוהל פרץ בבכי וניסה לפתוח את דלתות הרכב ולקפוץ ממנו, אולם הדלתות היו נעולות.
נטען, כי האחים אבוטבול הובילו את ימין לחורשה מבודדת סמוך לשכונת רמת פולג בנתניה, ושם הוציאו אותו בכוח מהרכב. לפי הפרקליטות, בעוד שאסי שלף סכין ודקר את ימין בחלקי גופו השונים, פרנסואה היכה אותו במוט במשך דקות ארוכות. לבסוף האחים שחררו את ימין, אבל לא לפני שדרשו ממנו פיצוי של 100 אלף שקל ההתרברבות.
בפרקליטות, אגב, מספרים כי מלבד עדותו של עד המדינה, גם אבי ימין בעצמו העיד. עדותו, אומרים בפרקליטות, מפלילה את אבוטבול.
 |
| פליקס אבוטבול |
התנצלות מהסנדק
כאמור, א"א טוען כי סירב לשתף פעולה עם אבוטבול בכל הקשור לטשטוש מעורבותו ברצח הדס. בעדותו העריך, כי יתכן ומדובר באחד הדברים שהובילו את אבוטבול לנסות ולרצוח אותו.
ב-19 ביולי 2001 חנה רכב ה-BMW הלבן של אבוטבול ברחוב רמז בנתניה, סמוך לקפה קינמון, שם נהגו אבוטבול, א"א ואחרים להיפגש לעיתים קרובות. הוא הזמין את א"א לפגישה בבית הקפה. בזמן הפגישה הציע אבוטבול לא"א לנסוע ברכבו, ונתן לו את מפתחות הרכב שלו. א"א הסכים, אבל הוא לא ידע שבזמן הפגישה הוטמן מטען חבלה ברכב, לפי כתב האישום על ידי אבוטבול או על ידי מי מטעמו. כאשר א"א לחץ על שלט פתיחת הדלתות, המטען שכלל ברגים ומסמרים התפוצץ בעוצמה רבה.
א"א נפגע קשות וגופו החל לבעור. חבריו שעברו במקום באקראי כיבו את האש שאחזה בו ופינו אותו לבית החולים לניאדו ברכבם. ניתוח שעבר הציל את חייו והוא הועבר מורדם ומונשם לתל השומר. החבלות הקשות הפכו את חייו של א"א לסיוט, ובמשך תקופה ארוכה הוא נזקק לניתוחים כירורגיים, מה גם שהוא סבל מצלקות רבות.
מי שלא אהב את ניסיון ההתנקשות הזה בחייו של א"א היה פליקס אבוטבול, אביו של אסי. כך לפחות לפי הפרקליטות. צוות התביעה טוען, כי פליקס המנוח התנצל בפני א"א ובני משפחתו על תרגיל ה"כיפה אדומה" של בנו. לפי עדותו של עד המדינה, אפילו אסי בכבודו ובעצמו התנצל על מעשיו – פעם אחת במהלך אשפוזו של א"א בבית החולים ופעם נוספת בפגישה בדירתו של א"א בתל אביב. קלטות ובהן צילומי אבטחה מבית החולים אמורות מבחינת הפרקליטות לחזק טיעונים אלה.
 |
| עו"ד מנשה סלטון |
עו"ד מנשה סלטון, המייצג את אבוטבול, מסר בתגובה: "קשה לי לראות כיצד אפשר להגיש כתב אישום ללא שיש ראיה שהדס נרצח, והעדות של עד המדינה היא בעייתית. נהיה הרבה יותר חכמים לאחר צילום חומר הראיות".
