 |
| "המוגבלים לא חופשיים ולא יכולים להחזיק כרטיס אשראי" (אילוסטרציה) |
משרד המשפטים, בשיתוף רשות האכיפה והגבייה, הפיץ תזכיר תיקון לחוק ההוצאה לפועל – מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים. מטרת התיקון היא להסמיך את רשמי ההוצאה לפועל לפטור מחובותיהם את מי שמוגדרים כ"חייבים מוגבלים באמצעים" – כאלו שהליכי הגבייה מולם ממילא אינם צפויים להביא תועלת משמעותית עבור הנושים.
הצעת החוק, אומרים במשרד המשפטים, נועדה לסייע לעשרות אלפי (לפי ההערכות 50-60 אלף) המטופלים במערכת ההוצאה לפועל שעומדים בתשלומים החודשיים שנקבעו להם, אך הסיכוי לפירעון מלוא חובותיהם שואף לאפס, שכן מדובר כמשקי בית חלשים שהחזריהם נמוכים במיוחד. במקור, בהגדרה של "חייבים המוגבלים באמצעים" נכללו אנשים שנראו כמי שיוכלו לשלם את חובותיהם אם יפרסו להם אותם לתקופה ארוכה, אך בפועל התברר שרבים מאותם חייבים הם חדלי פירעון, ללא קשר לתקופת פריסת החוב. לו חייבים אלה היו פונים להליכי פשיטת רגל, סביר להניח כי היו מקבלים הפטר לאלתר, אשר היה מאפשר להם לשקם את חייהם ולצאת לדרך חדשה. אולם אפשרות כזו לא קיימת כיום במערכת ההוצאה לפועל.
מטרת ההצעה שבתזכיר החוק היא להסמיך כאמור את רשמי ההוצאה לפועל לפטור את "חסרי תקווה" אלה מתשלום החובות. לפטור, על פי ההצעה, יזכו רק מי שמוגדרים כ"חייבים מוגבלים" כבר במשך חמש שנים לפחות (כך שהליכי הגבייה מולם מוצו), ומי שחובותיהם במערכת ההוצאה לפועל נמוכים מ-400 אלף שקל, ואשר עומדים כאמור בתשלום החובות השוטף שנקבע להם, ובכל זאת אינם צפויים לפרוע אפילו 10 אחוזים מחובותיהם בשלוש השנים הקרובות.
בשלב זה מדובר בהליכי התקנת הוראת שעה למשך שלוש שנים, שכן במשרד המשפטים עמלים בימים האלה על חוק חדלות פירעון חדש, שיציע הסדרה רחבה יותר ועדכנית.
דף חדש
לאחר התקנת הוראת השעה, מערכת ההוצאה לפועל צפויה לשלוח לחייבים שיעמדו בתנאי הסף שצוינו הודעה על זכאותם להגיש בקשה להפטר. לאחר בדיקה ראשונית של בקשתם, תפורסם הודעה על פתיחה בהליך למתן הפטר בעיתונות ובאינטרנט וכן תישלח הודעה אישית לכל נושה שהחייב פירט בבקשתו. נושים שסבורים שיש מניעה לתת לחייב הפטר, למשל משום שההפטר עלול לגרום לפגיעה כלכלית משמעותית בהם, יוכלו להגיש התנגדות לבקשה. רשם ההוצאה לפועל יקיים דיון בהתנגדויות, ויחליט האם לתת הפטר – שמשמעותו שמיטת חובות מלאה באופן הזהה למתן הפטר מכוח פקודת פשיטת הרגל.
במשרד המשפטים מדגישים כי ההחלטה על מתן הפטר תכלול מנגנון המתחשב גם בזכויותיהם ובמצבם הכלכלי של הנושים, תוך שימת דגש על קיומם של נכסים בבעלות החייב, העשויים לשמש לפירעון חובותיו. "אנחנו רוצים לעזור לחייבים, אבל לא שזה יהיה על חשבון הנושים. לא רוצים לעזור לאחד ולדרדר את האחר", מסבירים במשרד. "לכן ההסדר יתבצע רק אם הפגיעה בנושים תהיה קטנה יחסית, לעומת התועלת שתצמח לחייבים". חלק גדול מהחובות שבהם מדובר והצפויים להפטר, הם חובות לבנקים, לחברות סלולר וכיוצא באלה.
 |
| ציפי לבני |
סכומי החוב שבהם מדובר ויזכו לשמיטה הם כאמור עד 400 אלף שקל לחייב – כך שמדובר בחובות שבמקור אינם גבוהים מאוד, ובמצבים שאליהם עלולים להיקלע גם בעלי עסקים קטנים שחוו "נפילה" ואנשים מהישוב. במשרד המשפטים אומרים כי הרציונל העיקרי שמאחורי ההצעה הוא לאפשר לאנשים כאלה, שנקלעו לחוב בפעם הראשונה, לחזור לחיים ולפתוח דף חדש. "הם משלמים חובות שנה אחר שנה, לא באמת מתקרבים להחזרת החוב, אך המחיר האישי שהם משלמים וגם המחיר החברתי מאוד גבוה. אלו לא באמת אנשים חופשיים. הם לא יכולים להחזיק כרטיסי אשראי, יש הגבלות על יציאתם מהארץ ומישהו (רשם ההוצאה לפועל) מנהל להם את הכספים. הם נמצאים תחת מערכת פיקוח ובקרה ונושים עוקבים אחר הוצאותיהם. זה לא מצב רצוי", אומרים במשרד המשפטים. "לעשרות אלפי האנשים האלה, שהתועלת מהמשך הגבייה מהם קטנה, יוצע ההליך המזורז הזה המוגדר בתזכיר החוק, כתחליף להליכי פשיטת רגל, שם הנטל הביורוקרטי קשה יותר, וגם המערכת אינה בנויה לעמוד בעומסים של עשרות אלפי מבקשים".
לדברי שרת המשפטים, ציפי לבני, הצעת החוק משקפת עקרונות דומים לאלה המגולמים בשנת השמיטה החקלאית שהחלה זה עתה. "שנת השמיטה נועדה לא רק לחקלאים, אלא לחברה כולה – היא תקופה שנותנת הזדמנות להתחלות חדשות ולפתיחת דף חדש עבור אלו הזקוקים לכך. הוראת השעה הזו, שתאפשר לחלשים להיחלץ ממצבם המשברי ולהשתקם, מממשת בדיוק את הערך היהודי הזה”.
עדכון (30.11)
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לפני זמן קצר פה אחד את הצעת השרה לבני לפיה יינתן הפטר למי שמחזיקים בחוב מול ההוצאה לפועל שאינו עולה על 400 אלף שקל, מנסים לשלם את חובותיהם ללא הצלחה במשך חמש שנים לפחות (דהיינו מוגדרים "חייבים מוגבלים באמצעים" במשך תקופה זו) ושהליכי הגבייה מולם אינם צפויה להביא תועלת משמעותית לנושים.
על התיקון, שמהווה הוראת שעה לשלוש שנים, הוחלט לאחר שהתגלה כי הסדרי חוב המאפשרים את פריסת התשלומים על פני שנים ארוכות אינם מאפשרים להם לשקם את חייהם ובמקביל מספקים לנושים תועלת מועטה מאוד (בשל הסכומים החודשיים הנמוכים המועברים אליהם). כמו כן, כוללת ההצעה מנגנון המתחשב במצבם הכלכלי ובזכויותיהם של הנושים – תוך שימת לב על קיומם של נכסים בבעלות החייב, העשויים לשמש לפרעון החוב – במטרה למנוע שימוש לרעה בהפטר הייחודי. כמו כן, נושים יעודכנו בעת פתיחת תהליך להפטר, ויהיה ביכולתם להגיב על כך.
