אות קיון

שתף כתבה עם חברים

יוסי קיון, הנאשם בניסיון לרצוח את משה רובין, שוחרר למעצר בית לאחר שבעדות עד המדינה התגלו סתירות מהותיות * נשאלת השאלה: האם עבריינים נוספים משני ארגוני הפשיעה מבאר שבע ואילת אשר הופללו על ידי אותו עד מדינה יכולים לנשום לרווחה?

kyon yossi
יוסי קיון

"כרסום" בעדותו של עד המדינה נגד ארגוני הפשע מבאר שבע ואילת הביא לפני ימים אחדים לשחרורו ממעצר של יוסף (יוסי) קיון (46), שנתיים וארבעה חודשים לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בו נטען כי ניסה לרצוח את משה רובין, המוגדר על ידי המשטרה כראש ארגון פשע מקומי.

בעקבות השחרור היה מי ששאל השבוע: מה יעלה בגורלם של יתר כתבי האישום שהוגשו בהתבסס על עדותו של עד המדינה, שבעקבות פעילותו הוגשו עשרות כתבי אישום נגד עבריינים מבאר שבע ואילת – הארגון המזווה עם שמוליק גרינברג והארגון המזוהה עם אילן בן שטרית.

בכל הקשור לארגון השלישי, זה של רובין מבאר שבע, מדובר בארגון יריב לזה של של גרינברג. המאבק בינהם ניטש סביב שליטה במועדוני הימורים, הלוואות בריבית קצוצה, ניכיון צ'קים במסגרת השוק האפור וגביית חובות, אבל גם שליטה על תחנות הסמים בעיר באר שבע. כך לפי המשטרה, שם גם מספרים כי המלחמה בין הארגונים כללה חיסולים, פעולות תגמול וניסיונות רצח דו סטריים.

הפתעה בפיר המעלית

אחד מאותם ניסיונות רצח התרחש בספטמבר 2012, וחודשיים לאחר מכן הוגש כתב האישום, נגד קיון ונגד בוריס ניסנוב, המזוהים עם גרינברג. לפי כתב האישום הם ניסו לחסל את רובין. המניע? לפי התביעה, רובין תקף וקנס את קיון בטענה שהוא אחראי על פריצה למחסן בשוק העירוני השייך לאחד מאנשיו של רובין. בהקשר זה נטען, כי קיון – בעל בסטה בשוק שהיה מעורב עמוק בפלילים עד לפני כעשור – חש מושפל והחליט לרצוח את רובין.

לפי כתב האישום, הוא ניסה לשכנע את עד המדינה לבצע עבורו את המשימה בתמורה ל-100 אלף שקל, אך העד סירב לבקשתו. לפי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז דרום, לאחר מספר ימים פנה קיון לניסנוב והציע גם לו לרצוח את רובין תמורת סכום זהה, והוא הסכים. השניים סיכמו שקיון יתאם פגישה עם רובין, ואילו ניסנוב ירצח אותו באמצעות סכין או באמצעות רובה קלצ'ניקוב שניסנוב ואחר הטמינו בפיר מעלית בבניין מגורים בבאר שבע.

לפי כתב האישום, בערב ה-29 בנובמבר התקשר קיון  לאדם בשם בן נבון, אמר לו כי ניסנוב רוצה לפגוש אותו וביקש ממנו להגיע לשכונה בבאר שבע. נבון, טענה הפרקליטות, נסע למקום המפגש ובדרך פגש את ניסנוב כשהוא נושא סכין, תיק גדול ומפתח מיוחד לפתיחת מעליות. השניים אספו בדרך אדם נוסף – אור ליברטי שמו, ולפי כתב האישום השלושה נסעו למקום בו הוסלק הקלצ'ניקוב. כאשר הגיעו לבניין, ניסנוב ניסה לפתוח בכוח את המעלית, אך לאחר שלא הצליח השלושה חזרו לרכב. בלשי הימ"ר, שתצפתו על המקום הודות למידע שמסר להם מודיע משטרתי, עצרו את השלושה ותפסו את הקלצ'ניקוב בפיר המעלית.

המודיע הזה, מסתבר, הפך להיות עד המדינה בתיקים אחרים, אבל על בסיס הפעילות שהתאפשרה עקב המידע הזה שלו הוגש כתב האישום נגד קיון וניסנוב.

לאחר הגשת כתב האישום, ב-31 בינואר 2013 החליט שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, נסר אבו טהה, לשחרר את קיון, לאחר שהגיע למסקנה כי עוצמת התשתית הראייתית שהתלוותה לכתב האישום נמוכה ואינה מצדיקה את מעצרו. אבל בעקבות ערר שהגישה הפרקליטות, בית המשפט העליון הפך את ההחלטה וקיון נעצר עד תום ההליכים, למרות שגם בהחלטת בית המשפט העליון צוינה חולשת הראיות.

rubin moshe 250
משה רובין

הסתירות והסטירות

לפני כארבעה חודשים סיים עד המדינה להעיד בבית המשפט ואז החליט הסניגור של קיון, עו"ד נס בן נתן, כי הגיעה העת להגיש בקשה לעיון חוזר בנוגע למעצר מרשו. את הבקשה למחוזי הוא נימק בשתי סיבות עיקריות: אחת, חל כרסום ממשי בראיות. שנייה, ההליכים המשפטיים נמשכים ונמשכים, וקיון שוהה במעצר למרות שחלקו מצומצם יחסית.

כך למשל, מתמלול השיחה בין עד המדינה לבין נבון מתברר שביום ניסיון הרצח הגיע ניסנוב מצויד בשקית ולא בסכין. כמו כן נשמעו בו המילים "להוריד את זה". בעוד שהפרקליטות טענה כי כי נאמר "להוריד אותו" (את רובין), לטענת ההגנה הדברים נאמרו ביחס לנשק שהיה בפיר המעלית. עו"ד בן נתן טען, כי בתיקונים אלה שנערכו בתמלול השיחה יש די כדי לחזק את טענתם הראשונית, לפיה מטרת הנסיעה ביום האירוע היתה להזיז את הנשק המוסלק ממקומו, כתגובה לסכסוך של ניסנוב עם העבריין זזה  צדיק, וללא כל כוונה לבצע באמצעותו מעשה פלילי נגד רובין כפי שנטען בכתב האישום.

עו"ד בן נתן הוסיף וטען, כי ישנה סתירה מהותית בין עדויות עד המדינה במשטרה ובבית המשפט לבין תמלול השיחה שערך עם נבון ביחס לשאלה אם האחרון ידע מה היתה מטרת הנסיעה בליל האירוע. בהקשר זה יש לציין, כי במהלך ההליך המשפטי ובדיקת חומרי החקירה על ידי ההגנה, התברר כי בטרם הפך לעד מדינה הוא סיפר לשוטרים כמודיע פשוט כי מדובר בכוונה של הנאשמים להזיז את הנשק ממקום המסתור מבלי שציין מידע על כוונת הרצח, אך לאחר שהפך לעד מדינה שינה את הפרטים במידע הגולמי שמסר והעיד כי ידע על מטרת השימוש בנשק, קרי צח רובין. סתירות אלה, כמו גם אחרות שעלו במהלך החקירה, חיזקו לכאורה את הטענה –  לשיטתו של הסנגור – כי תוכן השיחה המוקלטת לא התיישב עם גרסת עד המדינה ואף כרסם באופן ממשי בגרסתו.

od ben natan nes 2 150 shofet abu tahha nasser 150
עו"ד נס בן נתן השופט אבו טהה

סוגייה נוספת שעלתה נגעה לאמינותו של העד ולתצפית שביצעו בלשי המשטרה. נטען, כי עד המדינה מסר כאמור ידיעה מודיעינית יומיים לפני מועד האירוע, לפיה בכוונת ניסנוב להזיז את הנשק שנמצא בפיר המעלית. למרות זאת, הוא בחר שלא למסור במסגרת אותה ידיעה שהוא עצמו חבר לניסנוב ולליברטי לאותה המשימה ממש. מנגד, בעדותו בבית המשפט, במסגרת חקירה נגדית, הוא סיפר כי בשתי הזדמנויות הצטרף לאחרים כדי להזיז את הנשק ממקומו.

עו"ד בן נתן ציין גם, כי בתחילה, חרף התצפיות והמעקבים של אנשי בילוש במקום, עד המדינה וליברטי לא נצפו מתקרבים לבניין או יוצאים ממנו.

תגובת המדינה

הפרקליטות טענה כי יש לדחות את הבקשה לעיון חוזר מאחר ולא חל בעדות כרסום ממשי המצדיק עיון חוזר. בין היתר נטען על ידי הפרקליטות, כי הסוגיות לגביהן טען עו"ד בן נתן קשורות בעיקר לקביעות של מהיימנות ואין בהן כדי "להפוך את הקערה על פיה".

בעקבות הבקשה לשחרר את קיון לחלופת מעצר הוא נשלח לתסקיר של שירות המבחן, שלא המליץ על שחרורו. אבל השופט המחוזי אבו טהה קבע, בניגוד לעמדת שירות המבחן, כי לנוכח הקשיים בראיות, שהתחדדו אף יותר במהלך החקירה הנגדית, ולאור העובדה שטיעוני הצדדים הסתיימו כבר בחודש יולי, ניתן לשחרורו למעצר בית באיזוק אלקטרוני וכן הפקדה כספית וצו עיכוב יציאה מן הארץ.

עו"ד נס בן נתן מסר בתגובה: ״מדובר בעד מדינה שקרן ומניפולטיבי, שהצליח בדרכים לא דרכים להערים גם על גורמי המשטרה והפרקליטות. בחקירתו הנגדית בבית המשפט הוא נחשף במערומיו. אנו שמחים מחד שבית המשפט הורה על שחרורו של מרשי, אך מאידך צר לנו על כך שנאלץ לבלות חודשים ארוכים במעצר עד אשר התברר החשד".                                         

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *