"מספר התלונות על הטרדה מינית במשטרה ילך ויגדל"

תהליך, לא שינוי. סנ"צ אורית פרידמן

ניצב אורי ברלב, מפקד מחוז דרום לשעבר במשטרה; ניצב ניסו שחם, מפקד מחוז ירושלים לשעבר, וכמו ברלב מועמד למפכ"לות; מפקדי תחנות ומרחבים במשטרה, מפקד תחנה במרחב חוף, מפקד מרחב ציון תנ"צ נסים אדרי – המשותף לכל הקצינים הבכירים האלו, ששמם עלה לכותרות בנסיבות לא נעימות בשנתיים האחרונות, הוא חקירתם בחשד להטרדות מיניות בעקבות תלונות שהגישו נגדן נשים, בדרך כלל מתוך הארגון.

לא תמיד הסתיימו החקירות בכתבי אישום או בדין משמעתי, אך תמיד הן הכתימו את דמותה של המשטרה ופגעו באמון הציבור. בשבוע האחרון בלבד התפרסמו שתי פרשיות חדשות הנוגעות לתלונות של שוטרות כנגד מפקדיהן. בפרשיה אחת מעורב מפקד מרחב מוריה נצ"מ קובי דוידיאן, ובאחרת מעורבים סגן מפקד מחוז בדרגת תת ניצב וקצין נוסף בדרגת סנ"צ. וזה עוד לא הכל: הסממ"ז, ששמו עדיין לא פורסם, טוען כי התלונה נגדו היא סוג של נקמה מצד מפקד המחוז הממונה עליו, בעקבות תלונה על התנהגות בלתי הולמת שהוגשה נגד הממ"ז עצמו לפני מספר חודשים, בידיעת סגנו.

לכאורה נוצר הרושם שמספר ההטרדות המיניות של שוטרים ומפקדים כנגד פקודותיהן הוא רב – מה שיכול להוות עדות ל"תרבות הגברית" הקיימת במשטרה, והטיפוסית כמעט לכל ארגון בעל היררכיה נוקשה. ואולם, על פי נתוני המשטרה מספר התלונות שהוגשו בארבע השנים האחרונות על ידי שוטרות בנושא הטרדות ועבירות מין אחרות, אינו עולה על 23 – כלומר 23 תלונות בשורות הארגון בשנים 2010-2013, בסך הכל. תחושת ההצפה של הפרשות קשורה אם כך בעיקר לזהות המפקדים שנחקרו בשנים האחרונות ולדרגתם הבכירה. כך או כך, לא ניתן להתעלם מהתופעה, ובמשטרה מאמינים כי מספר התלונות רק יגדל, בשל המודעות הגוברת לנושא.

אותה מודעות הביאה למינויה לראשונה של יועצת המפכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן), ולהקמתה של יחידה תחתיה שתפעל בנושא מקומן של הנשים בארגון, לפני תשעה חודשים. תנ"צ יעל אידלמן, שבתפקידה הקודם הקימה את מערך התביעות הארצי (אשר היה מפוזר קודם ביחידות השונות), ושימשה גם כראש מחלקת משמעת, נבחרה על ידי המפכ"ל יוחנן דנינו לשמש כיוהל”ן הראשונה. על פי הודעת דוברות המשטרה, התלונה שבגינה נפתחה החקירה שנחשפה השבוע נגד סגן מפקד מחוז וקצין נוסף בדרגת סנ"צ, התקבלה תחילה ביחידת היוה"לן וממנה הועברה למח”ש.

תנ"צ יעל אידלמן ממונה

נשים נשים

בצה”ל מונתה יועצת לרמטכ"ל לענייני נשים כבר לפני למעלה מעשור (במקום חיל הנשים הישן שפורק). מדוע למשטרה לקח זמן רב יותר ליישם מודל דומה?

"במשטרה ההיקפים הם אחרים, זה ארגון שמשרתים בו 28 אלף שוטרים ושוטרות. יחידת היוהל"ן שהקמנו לא גדולה, אבל היא בהחלט יחידה אסטרטגית שתוביל שינויים בתוך הארגון” – כך אומרת בשיחה עם "פוסטה" סנ"צ אורית פרידמן, הממונה על שוויון ההזדמנויות במסגרת היוהל"ן, ועד לאחרונה הדוברת הנמרצת של מחוז תל אביב. "היועצת לענייני נשים הוגדרה ככפופה ישירות למפכ"ל והיא חלק מסגל הפיקוד הבכיר. זו אמירה שמציבה אותה במוקד הקשב, וכך היא מסוגלת ליזום ולהעביר החלטות אסטרטגיות”, אומרת פרידמן.

מה היה הטריגר להקמת היחידה ולהגדרת התפקיד? "אם אתה שואל אותי האם זה היה בעקבות אירוע ספציפי של הטרדה מינית – ממש לא”, גורסת פרידמן. "זה חלק מתהליך משמעותי שאנחנו עדים לו בשנים האחרונות, כשסוגיית הנשים תופסת חלק גדול יותר ונשים מתקדמות ותופסות עמדות בכירות גם בעולם הפוליטי ובמגזר העסקי. תוסיף לזה את דו"ח מבקר המדינה שקבע שצריך להגדיל את מספר הנשים בשירות המדינה, וספציפית בתפקידים יעודיים במשטרה. כתוצאה מכל אלה החליט המפכ"ל על הקמת היחידה בסוף 2012. עברו עוד כמה חודשים עד שהיא רקמה עור וגידים".

לדברי פרידמן, היוהל"ן עוסקת בשני תחומים עיקריים: שוויון הזדמנויות בשורות הארגון וטיפול בנושא הטרדות מיניות. “אין לנו ענין לטפל ולדאוג שיהיו לבנות חצאיות, בגדים או נניח חופשת לידה, לא. התכלית שלנו היא להעביר החלטות אסטרטגיות, שבסופו של דבר ימצבו את הנשים כשוות בין שווים בארגון”.

שיח פמניסטי. דנינו

בתחום שוויון ההזדמנויות, פועלות היועצת והיחידה שתחתיה לקידום שוטרות לתפקידי ליבה. "אחד היעדים שלנו הוא להגדיל את מספר הנשים המשולבות בתפקידי פיקוד בכירים ובדרגות גבוהות. בתפקידים מנהליים שיעור הנשים מכלל משרתי המשטרה הוא כמעט 50 אחוז, אבל במגזר הייעודי, בתפקידי ליבה, אנחנו קצת פחות מרבע. שם היעד שלנו".

בתחום ההטרדות המיניות והעבירות הנלוות, עוסקת היוהל"ן בהסברה, מניעה ובטיפול, אבל מהו השינוי שהובילה היוהל"ן עד כה, לאור מספר התלונות הגובר של שוטרות נגד עמיתיהן ומפקדיהן?

פרידמן: "לא הייתי משתמשת במילה שינוי. המטרה להוביל תהליך שמעלה את המודעות ואת הנכונות לדווח על מקרי הטרדה. עושים את זה על ידי הרצאות בקורסים משטרתיים, על ידי פגישות אחד על אחד עם מפקדים ועל ידי הסברה, חיזוק השיח ותרגום החוק והמשפט לפרקטיקה. כמובן שאנחנו מהוות גם כתובת משטרתית אחת ברורה לכל הנפגעות ונותנות מעטפת תומכת”. לדברי פרידמן, בעתיד תמונה נציגת יוהל"ן בכל יחידה משטרתית גדולה – כרגע עדיין אין, “אנחנו בעיצומו של תהליך".

כמה תלונות מתקבלות?

"אנחנו קיימות בסך הכל תשעה חודשים. להגיד שיש הרבה תלונות? ממש לא. בארבע השנים האחרונות טופלו 23 מקרים (עוד לפני הקמת יוהל"ן וללא הפרשה של השבוע האחרון), אבל אין ספק שככל שתגבר המודעות כך יעלה מספר התלונות, אם יש כאלה".

נראה כי ריבוי שוטרות (ושוטרי) שח"מ צעירות בשירות חובה, שהושאלו מצה"ל למשטרה, הוא מה שהגביר את "נקודות החיכוך" והביא לעלייה במספר האירועים בשנים האחרונות. בכתבה שפורסמה באתר MAKO לפני שנתיים צוטטה שוטרת שח"מ אומרת: “קל יותר לשוטרים להתחבר אלינו כי אנחנו צעירות, חברותיות ולא מהוות איום. יש שוטרים שמנצלים את זה וזורקים לנו כל מיני הערות. הם מפרשים את הנחמדות והחביבות שלנו לא נכון, ומכאן מתחילה הבעיה".

"אני לא יודעת, אני לא רוצה להתייחס לאמירה הזו. אנחנו אנשים מבוגרים, יודעים מה אנחנו עושים. בכל מקרה לא נכון להאשים את הקורבן".

עצם הקמת המערך, שלא היה קודם, מייצר הרתעה כלפי שוטרים?

"זה לא שעד עכשיו נושא ההטרדות לא טופל, כי היה את מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים), ומח"ש הוא גורם הרבה יותר מרתיע מאיתנו. המטרה שלנו היא בעיקר להגביר מודעות בקרב מפקדים ושוטרים, בסוגיות שבחלקן אפילו לא ברורות להם לגמרי, כמו מה נחשב הטרדה ומה לא, מה מותר ומה אסור. ניסינו להנגיש את הנושא למפקדים, כך שיהיה מאוד ברור וחד משמעי”.