 |
| הלל טראוב בבית המשפט (צילום מתוך ערוץ 10) |
שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אלון אינפלד, גזר 10 שנות מאסר בפועל על הלל טראוב, שהודה והורשע במספר עבירות ובראשן שוד אלים של מסעדה באילת וחטיפה של נהג מונית ונוסעת. טראוב הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, שוד מזוין, עבירות נשק, ירי באזור מגורים וחטיפת אדם. את העבירות ביצע הלל יחד עם אחיו יונתן, שנורה על ידי שוטרים במהלך המרדף המשטרתי אחריהם ומת מפצעיו.
כתב האישום שתוקן לצורך ההסדר מגולל פרט אחרי פרט כיצד האחים שדדו את המסעדה ונמלטו תוך שהם חוטפים מונית.
אקדח לרכה
וככה זה התחיל: האחים התארחו באילת ובשהייתם שם קשרו קשר לשדוד את כספי הפדיון של מסעדת "קזה דה ברזיל". הם הצטיידו בתיק גב, כובעים שחורים לכיסוי הפנים והעורף – בהם חתכו חורים לעיניים – אקדח, סכין מטבח גדולה, בגדים ארוכים שנלבשו מעל הבגדים הקצרים כדי להסתיר קעקוע וכפפות גומי.
לקראת שעת הסגירה, בעת שצוות העובדים עסק בהכנות לקראת הסגירה, הגיעו שני האחים למסעדה, ונכנסו למקום רעולי פנים – טראוב אחז באקדח ואחיו אחז בסכין. השניים נתקלו באחראי המשמרת ובארבעת עובדי המסעדה. יונתן צעק לעברם: "פיניטו לה -קומדיה", השניים נופפו באקדח ובסכין ודרשו מהעובדים לשכב על הארץ. תחילה חשבו העובדים כי מדובר בבדיחה, אולם האחים לא הותירו מקום לספק כאשר טראוב דרך את האקדח אל מול העובדים.
כאשר האחים השודדים הבחינו במלצר שעומד בסמוך אליהם, יונתן הורה לו באיומי סכין לשכב על הרצפה, אולם הוא לא נענה מתוך מחשבה שמדובר בבדיחה. אז היכה יונתן את המלצר בראשו באמצעות קת הסכין מאחורי האוזן, מה שגרם לו להרים את ידיו. בשלב מסוים ניצל המלצר שעת כושר, נמלט לגג המסעדה והזמין משטרה.
שני האחים ריכזו את העובדים בחדר הקצביה ודרשו לדעת מי הוא אחראי המשמרת, שהציג עצמו בפניהם והבטיח לתת להם כל שיבקשו ובלבד שלא יפגעו באיש. תחת איומי סכין לקח יונתן ממנו וממלצר נוסף את מכשירי הטלפון שלהם ואז הכניס את העובדים, למעט האחראי, למקרר התעשייתי, סגר עליהם את הדלת ונשאר לשמור עליהם. מידי פעם פתח את הדלת נופף את הסכין באיום, איים בפציעה או אמר דברים אחרים. באותה עת כיוון הלל את האקדח לראשו של האחראי והורה לו להוביל אותו לקופה ואל הכספת. תחת איום האקדח והצמדתו לראש, הוציא האחראי כסף שהיה בקופה ולאחר מכן את הכסף שהיה בכספת. הוא הכניס את הכסף לתיק ומסר אותו להלל. בסך הכל הצליחו האחים לשדוד מהקופה ומהכספת למעלה מ-74 אלף שקלים.
השודדים הכניסו את האחראי עם יתר העובדים למקרר הקצביה ופנו לעזוב את המקום. בצאתם הם הבחינו בניידת משטרה שהוזעקה למקום נהוגה על ידי קצין ולידו שוטרת. הלל ירה באוויר כדי להפחיד את השוטרים ואילו יונתן ניגש במהירות למקום מושבה של השוטרת, בעוד אחיו ניגש אל הקצין. יונתן פתח את הדלת, הצמיד את הסכין לפניה ולגופה של השוטרת ותחת איומים נטל את אקדחה. הוא אף כיבה את מנוע הניידת, לקח את המפתחות כדי למנוע מרדף ואילו הלל פתח את דלת הנהג, הצמיד את האקדח לראשו של הקצין ונטל את אקדחו. אז אילצו השודדים את השוטרים, באיומי אקדח וסכין, לשכב על הכביש בסמוך לניידת.
אל המקום הגיעו בשלב הזה שני מאבטחים מבית מלון, ששמעו את הירייה ורצו לעבר המסעדה. בהגיעם למקום הבחינו בשודדים מכוונים אקדחים על השוטרים, ויונתן הורה להם: "תחזרו אחורה ואל תתערבו". כך הם עשו.
אל המקום נקרתה מונית בה הסיע הנהג תיירת מאוקראינה. יונתן צעק לאחיו לעצור את המונית והוא אכן עשה זאת. שני האחים כיוונו אקדחים לעבר המונית שעצרה. הם נכנסו למונית והורו לו באיומי אקדח לנסוע. אחד מהם התיישב ליד התיירת וכיוון לעברה אקדח.
נהג המונית החל בנסיעה ואחריו דלקו ניידת משטרה ושני כלי רכב משטרתיים סמויים. במהלך המרדף החליפו השודדים ביניהם את האקדחים, ובשלב כלשהו הלל זרק את אחד האקדחים מהחלון. אחר כך ירה אחד השוטרים לעבר גלגלי המונית על מנת לעצור אותה, ואז נורתה אש לעבר השוטרים. בחלוף מרחק מה נעצרה המונית ויונתן יצא מהרכב כשהאקדח בידו. השוטרים שחשו סכנה ירו ויונתן נשכב על הארץ. בשלב הזה הלל ירד מהמונית עם ידיים מושטות ונשכב על הארץ. הירי פסק, השוטרים השתלטו על השודדים, ובבית החולים נקבע מותו של יונתן.
 |
| השופט אלון אינפלד |
הכבוד שנרמס
בדיון הטיעונים לעונש צוין, כי לאחר מעצרו, בתחנת המשטרה ניגש טראוב לשוטרת והתנצל בפניה. כמו כן הוגשה לבית המשפט תעודת הוקרה מטעם מפקד היחידה בה שירת טראוב באזור עזה וסייע לסכל פיגוע במעבר ארז. אפילו מנהל בית הספר בו למד הנאשם, שהיה פעם מחנכו, ציין לשבח את טראוב, את כישוריו הלימודיים וערכיו החברתיים, כולל שיעור מחשבים מיוחד שהיה מעביר לקשישים שהתגוררו סמוך לבית הספר.
במהלך המשפט העיד גם אחיו הבכור של טראוב, קצין בקבע שסיפר כי הוא ושלושת אחיו, כולל הנאשם, נולדו למשפחה חרדית של חוזרים בתשובה, בה אבי המשפחה הדרדר לשימוש בסמים קשים, האם עברה תאונת דרכים קשה ואחד האחים, יונתן, פנה לדרך הפשע. האח ביקש להקל עד כמה שניתן על הלל, ולאפשר למשפחה כולה לחזור למסגרת נורמטיבית.
טראוב עצמו טען, כי כאשר אחיו סיפר לו שבכוונתו לבצע שוד, הוא חשש שיפגע במישהו ולכן הצטרף אחיו. לטענתו הוא מנע מאחיו לדקור את אחד העובדים.
התביעה ביקשה כמובן לראות באירוע כולו אירוע אחד המורכב מסדרת עבירות קשות ועצמאיות שהסתיימה בטרגדיה. הסנגור טען כי הנאשם התחרט על מעשיו והיה רוצה להחזיר את הגלגל לאחור ולהחליט החלטות אחרות. כמו כן סיפר הסנגור, כי טראוב סבל מאלימות ביותר ממתקן כליאה אחד ונאלץ לעבור פעם אחר פעם. בנוסף טען הסנגור כי חלקו של הלל במקרה היה קטן משמעותית מזה של אחיו המנוח.
"כבוד האדם נרמס על ידי השודדים, פעם אחר פעם", ציין השופט אינפלד בהחלטתו והוסיף: "הכנסת אדם למצב של אימה ופחד על חייו, וגרימת תגובות של בהלה וחשש, משפילה את כבודו. הפגיעה בכבוד התבטאה בחריפות יתרה ביחס לשוטרים, אשר הותקפו, הושפלו ונשקם נלקח".
כמו כן הוסיף השופט: "חלקו של הנאשם בפרשה זו גדול מאוד. אין הוא נגרר אלא שותף פעיל ביותר. ייתכן שאחיו עשה מעט יותר, ואולי הפגין מעט יותר אכזריות ומיומנות. אך הפער בין השניים אינו גדול מאוד".
השופט גזר על טראוב, מלבד 10 שנות מאסר, גם שנה וחצי מאסר על תנאי, וחייב אותו כי יפצה את התיירת במונית ב-15 אלף שקלים, את נהג המונית ב-12 אלף שקלים ואת הקצין ממנו נלקח האקדח ב-5000 שקלים. השוטרת תפוצה ב-5000 שקלים, וכך גם המלצר שהזעיק את המשטרה. אחראי המשמרת יפוצה על ידי טראוב ב-4000 שקלים.
את טראוב ייצג עו"ד אורי בר משה. את התביעה ייצגה עו"ד דפי דניאלי מפרקליטות מחוז דרום.
