הסדר טיעון בין רוז'ה זפרני, עובד עירייה האחראי על מגרשי הכדורגל באשדוד, לבין הפרקליטות, הוליד עונש מאסר בפועל של 10 חודשים, בניכוי ימי המעצר שזפרני כבר ריצה לאחר מעצרו. בנוסף, זפרני ישלם 200 אלף שקל לקופת המדינה – סכום שכבר הפקיד בהליך המעצר. פרט משמעותי נוסף בהסדר הטיעון: חילוט הכספים מזפרני יכלול גם את מלוא זכויותיו הכספיות בקרנות הפנסיה "מנורה" ו"מגדל רקפת".
זפרני הודה כי הוא וחמישה נאשמים נוספים היו מאוגדים בארגון הפשיעה של ארמו מיארה בתקופות זמן שונות – ארגון שפעל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת, עד למעצרם של חברי הארגון במהלך חודש מרץ 2012.
במסגרת ארגון הפשיעה, זפרני וחבריו חברו יחדיו למטרות פליליות שכללו, בין היתר, החזקת מקומות למשחקים אסורים, ארגון הימורים אסורים באשדוד ובית שמש, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט, הדחה בחקירה, השתלטות עבריינית על מרכזי הפעלת שירותים בחופי העיר אשדוד, עבירות מס, הסתייעות בעובדי ציבור לשימוש לרעה במעמדם ובסמכויותיהם כדי לקדם את פעילותו הפלילית של הארגון, סחיטה בכוח ובאיומים של מהמרים ושחקני משחקים אסורים, וכן של בעלי עסקים בעיר אשדוד, על מנת להניעם לשלם לארגון סכומי כסף.
במסגרת הארגון, פעלו ראש הארגון והנאשם המרכזי בפרשה, ארמו מיארה, פעילי הארגון ו"חייליו", באופן שיטתי, להרחקתם, כדרג הניהולי בארגון, מהעבירות הפליליות שבוצעו במסגרת הארגון ולשם קידום פעילותו הפלילית של ארגון הפשיעה, תוך שימוש באמצעים אנושיים, טכנולוגיים, פיננסיים ואחרים. בין היתר פתח הארגון והפעיל לאורך שנים "חשבונות קש", הן על שמו של זפרני והן על שמו של בבר מיארה, בנו של ארמו ואחד הנאשמים בפרשה, כדי להסוות את הקשר בין החשבונות והכספים באותם חשבונות לבין הארגון ופעילותו האסורה, וכן את היקפה של פעילות זו.
הארגון שאף כל העת להרחבת שליטתו ולהשגת מונופולין בתחום ארגון ההימורים ומשחקי המזל האסורים באשדוד, והיה נכון להפעיל אלימות להשגת מטרה זו.
זפרני ניהל עבור ראשי הארגון, בחשבונו הפרטי ובחשבונות קרובי משפחתו, את הכספים שהופקו מביצוע עבירות ארגון ההימורים והחזקת המקומות למשחקים אסורים, כמו גם עבירות אחרות, וכן ביצע מחשבונו הפרטי תשלומים לטובת רכישת נכסים עבור ראשי הארגון ומימון משק ביתו של מיארה ובני ביתו, בין השנים 2003-2010.
בין היתר, בזמן שמיארה היה עצור בתיק אחר, פעלו זפרני ואשתו להפקיד כסף בחשבון הקנטינה של מיארה בכלא ניצן, מתוך הכספים שאסף עבורו מבתי הימורים שהיו בשליטת מיארה. זאת ועוד, בין היתר שכר זפרני בשנת 2010 דירת מגורים באשדוד, שיועדה לשמש כדירת הימורים עבור הארגון.
זפרני הודה כי כעובד ציבור סייע לארגון פשיעה, בכך שעשה שימוש במעמדו ובסמכויותיו כעובד ציבור לקדם את פעילות הארגון ואף העמיד את משרדי אצטדיון הכדורגל בעיר לשימושו של מיארה, אשר נהג לקיים במשרדים אלה את פגישותיו עם גורמים עבריינים ואחרים, שהיו מצויים בקשרים שוטפים עמו.
כמו כן, במסגרת זו, זפרני פעל לקדם את שאיפותיו העסקיות של מיארה לשליטה במתן השירותים למתרחצים בחופי העיר אשדוד, בין היתר על דרך תיאום פגישות ויצירת קשר טלפוני בינו לבין גורמי עירייה רלבנטיים, ביניהם מאיר בן גוזי (אחד הנאשמים בפרשה), שכיהן כיו"ר ועד עובדי עיריית אשדוד, מנכ"ל החברה לפיתוח התיירות באשדוד ואנשי הפיקוח העירוניימי בעירייה. הוא אף פעל לקליטת בבר מיארה כעובד עיריית אשדוד. כמו כן ניסה זפרני לבטל דוחות חניה ופיקוח עירוני שנרשמו למיארה ולבני משפחתו.
הטיפוס לצמרת
זפרני, בן 56, עלה ארצה ממרוקו בשנת 1962, עם משפחה בעלת רקע סוציואקונומי קשה. עד גיל 14 למד בפנימייה, ואז חזר לבית אמו ועבד בעבודות מזדמנות כדי לסייע בכלכלת המשפחה. שירות המבחן התרשם ממצוקה רגשית נפשית ופיזית בה הוא שרוי בשל השלכות מעשיו והמליץ על הימנעות מעונש מאסר בפועל והטלת מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד צו מבחן למשך שנה, במהלכו תיבחן התאמתו של הנאשם לקבוצה טיפולית המיועדת לאנשים אשר ביצעו עבירות מרמה.
התביעה ציינה בטיעוניה את חומרת העבירות ואף את העובדה כי זפרני הוא הנאשם הראשון שמורשע בעבירה לפי סעיף 4 לחוק המאבק בארגוני פשיעה – עובד ציבור המסייע לארגון פשיעה. הסנגור, עו"ד בני נהרי, ציין בדבריו את המלצת שירות המבחן והפנה לעונשים אחרים בפרשה – שנגזרו אף הם במסגרת הסדרי טיעון. כמו כן ציין את עברו הנקי של זפרני, "שעבד בצורה מסודרת בעיריית אשדוד במשך 24 שנים, והוא איש משפחה למופת". בנוסף ציין כי את מעשיו הפסיק כשנתיים לפני שמשטרת ישראל נכנסה לתמונה, וגם כאשר פעל במסגרת ארגון הפשיעה, לא היו לו כל רווחים מהעבירות שביצע, וכעת נותר ללא פנסיה.
