 |
 |
| בני קאהן | עמיר מולנר |
שי לריח, בכיר בארגון הפשע של עמיר מולנר, מואשם בבית משפט המחוזי בתל אביב בהנחת מטען חבלה באופנוע שבו משתמש יוהאן זאהווי, אזרח צרפתי המקורב לקבוצה של עבריינים מיליונרים מצרפת אשר עברו להתגורר בישראל בשנים האחרונות.
מה שלא פחות מעניין בסיפור הזה הוא שהאופנוע רשום במשרד הרישוי על שמו של אסף חן, שהוא בנו של ניצב דני חן, ראש אגף תכנון במשטרת ישראל. מדובר באופנוע מפואר מסוג ב.מ.וו ואסף חן טען בחקירתו במשטרה כי הוא נוהג להשאיל אותו לזאהווי. לחוקרים לא ברור הקשר בין חן לבין זאהווי, או הקשר בין חן לבין לריח או ארגון מולנר, אם קיים קשר כזה.
לפי כתב האישום, שהגיש עו"ד גיא גורן מפרקליטות מחוז תל אביב, ב-8 למאי בשעה 11 ו-40 בלילה הגיע רוכב אופנוע חבוש קסדה לרחוב מנדלי ספרים בתל אביב. בהמשך נטען, כי הרוכב חנה בסמוך לאופנוע ב.מ.וו שחנה ברחוב, ניגש לאופנוע ה-במ.וו כשהוא אוחז בידו חבילה קטנה, הטמין אותה בין צינור המפלט לבין הגלגל של ה-ב.מ.וו ומיהר לחזור לאופנוע שלו ולעזוב את המקום. אזרח אשר הבחין במעשה התקשר למוקד 100 של המשטרה ואז התברר כי החבילה היא מטען צינור קטלני שיכול להמית אדם.
את החקירה ביצע צוות חקירה מיוחד של מרחב ירקון בפיקודה של רפ"ק רונה רודה-פינגלאימתחנת לב תל אביב. חן וזאהווי טענו כי אין להם מושג מדוע הוטמן המטען באופנוע. חן טען כי הוא מתגורר במרכז תל אביב אך רחוק מהמקום בו חנה האופנוע, שהוא ממילא השאיל
|
המטען באופנוע של הצרפתי: יוזמה עצמאית בניגוד למדיניות מולנר ושות' הפרסום ב"פוסטה" עורר הדים בבראנז'ה. מקורביו של בני קאהן טוענים כי הקשר שלו עם זאהווי הוא קשר חברי שהחל בסוף שנות התשעים בצרפת, הרבה לפני ששניהם עשו עלייה לישראל ואין בינהם שום קשר לפעילות פלילית. מקורביו של זאהווי טענו כי הוא אינו מצוי בקשר קבוע עם קאהן, ובכל מקרה הוא אינו קשור לעבירות המע"מ המיוחסות לאותם צרפתים המזוהים עם הונאת המע"מ בצרפת. בינתיים ברמת גן, תפישת המטען ומעצרו של לריח ב-11 ליוני עוררו סוג של אי נוחות בקרב האנשים המזוהים עם מולנר. כדי להבין את ההתנהלות כדאי לדעת שבתקופה האחרונה חל סוג של פילוג בחבורה הרמת גנית שהיתה פעם מאוד מאוחדת. האחים רמי וטל יוסף מרמת עמידר פנו לדרך אחת, וגם מולנר ובן כהן הנחשבים לתאומים סיאמים ממש, נראים פחות ופחות יחד. מולנר עסוק בענייני הדת שלו ואילו בן כהן מתמקד בתחום הגבייה והפיתוח העסקי. בהקשר זה נודע, כי הנחת המטען לא היתה על דעתו של מולנר, שהופתע לשמוע על המקרה עם מעצרו של לריח. על הרקע הזה, בדיקה קצרה שנעשתה העלתה כי מי שניסה לסחוט את זאהווי הוא איש עסקים מרמת גן שאינו קשור לאף אחד מהקודקודים הנ"ל, הגם שהוא מכיר אותם היטב וכפוף להוראות שלהם אם וכאשר ניתנות לו כאלה. אותו איש עסקים היה מנהל כמה בתי עסק במערב תל אביב, והיה מצוי בקשר חברי ועסקי הדוק עם זאהווי וכמה מחבריו. בחלקלקות הוא הוציא מכמה מהם מאות אלפי דולרים כהלוואות, אבל התחמק מהחזרת הכסף במועד. זאהווי הלווה לו 90 אלף דולר, אבל סירב להלוות לו עוד כאשר הבין כי אותו עבריין לא מתכוון להשיב את הכסף. מאחר ואף אחד מהשניים לא התכוון להתלונן במשטרה, המשיך אותו איש עסקים לנסות להוציא מהם עוד ועוד כסף. אחד מהם התייאש מהיחס שלו ועזב את ישראל. זאהווי סירב, ומטען החבלה שהוטמן באופנוע שלו נועד להזהיר אותו, ואולי גם לחסל אותו. מידע מודיעיני שהגיע למשטרה לימד את החוקרים על החוב של איש העסקים לזאהווי, והוא נחקר במשטרה בחשד שהזמין את החיסול של זאהווי. איש העסקים הכחיש את החשד נגדו וככל הידוע הכחיש גם שהוא חייב כסף לזאהווי. מאז חשיפת האירוע בבראנז'ה קיבל איש העסקים מסרים מהקודקודים הרלוונטים, על כך שהם אינם רואים בעין יפה את העובדה שהוא הזמין מלריח את הפגיעה בזאהווי תוך התעלמות ממארג האינטרסים של העבריינים הבכירים עם הקבוצה הצרפתית. |
לשימושו של זאהווי אשר מתגורר ברחוב מנדלי. זאהווי טען בחקירתו כי אין לו מושג מי הטמין את המטען, וגם אין לו אויבים או שונאים. עם זאת, לשאלות החוקרים הוא אישר כי הוא מצוי בקשר עם גורמים עבריינים כאלה ואחרים, בינהם איש עסקים מרמת גן (ראה מסגרת) ועולה מחדש מצרפת בשם בני קאהן אשר מוכר היטב למשטרה מהקבוצה הצרפתית. "אולי האיש יודע יותר מדי", אמרו החוקרים ביחס למניע של מניחי המטען.
המעבדה לזיהוי פלילי של מרחב ירקון הצליחה למצוא טביעת אצבע על שקית הפלסטיק בה נעטף המטען, וטביעת האצבע נמצאה שייכת לשי לריח מרמת גן. לריח הוא חבר בכיר בארגון הפשע של עמיר מולנר אשר ריצה בעבר 10 שנות מאסר על הריגה של עבריין משכונת רמת עמידר. החוקרים סרקו את כל מצלמות האבטחה באזור והצליחו למצוא צילום של רוכב האופנוע אשר הגיע למקום והטמין את המטען. הרוכב היה חבוש בקסדה כך שלא היה ניתן לזהות את פניו אולם שורה של אנשי מודיעין זיהו אותו כשי לריח המוכר להם היטב.
ב-11 ליוני לריח נעצר אולם שמר על זכות השתיקה לכל אורך החקירה. חרף הזיהוי הבעייתי בסרט, וטביעת האצבע שניתן לשייך אותה גם למקומות אחרים, הוחלט להגיש כתב אישום בתיק שגם במשטרה וגם בפרקליטות מגדירים כתיק כנסיבתי . נגד לריח הוגשה גם בקשה למעצר עד תום ההליכים בה נטען, כי מדובר בעבירות שמעלות סיכון לשלום הציבור אשר בוצעו לכאורה על ידי עבריין מסוכן לציבור אשר הורשע כבר בהריגה. בחודש ינואר נדון לריח לשישה חודשי מאסר על תנאי על תקיפה ואיומים.
את תגובת עורכי הדין של לריח לא היה ניתן לקבל עד שעת סגירת הכתבה.
כתב האישום נגד לריח הוגש מבלי שנדונה בו שאלת המניע, שהתשובה עליה נותרה בין דפי המודיעין של המשטרה בלבד ולא נכללה בחומר החקירה. לפי אותו מידע, בימים כתיקונם עמיר מולנר ואנשיו דווקא נחשבים לבני הברית של הצרפתים, אשר חלקם מבוקשים בארצם על עבירות מע"מ בהיקפים של מיליארדי אירו. לפיכך, המעצר של לריח בנסיבות אלה עשוי להצביע על קרע ביחסים בין שתי הקבוצות. מנגד, הוא גם יכול להצביע על קרע בתוך הקבוצה הצרפתית, שכן זאהווי נחשב לחבר של בני (אלכס) קאהן, שמוגדר כאחד האנשים הקרובים למולנר (אבל גם למיכאל צ'רנוי…).
העובדה שמדובר בתיק נסיבתי מובהק משאירה מקום לספק גם בכל הקשור לדמויות המרכזיות בניתוח המודיעיני הזה. לא מן הנמנע שבסופו של דבר יתברר, כי לא לריח ולא מולנר מבקשים את רעתו של זאהווי, אבל זה יתגלה רק בהמשך, אם בכלל.
