טעוני הגנה

הכתבה כפי שפירסמתי בעיתון "סופהשבוע"

עורכת דין מרב גרינברג היתה פעם ראש שלוחת התביעות של משטרת נתניה. במסגרת תפקידה הגישה רפ"ק גרינברג בשנת 2006 כתב אישום חמור נגד עבריין אלים בשם שושן ברבי, אז עבריין אלמוני יחסית שהיה מזוהה עם משפחת אבוטבול. גרינברג כללה נגדו בכתב אישום אחד כעשרה תיקים של עבירות כלפי חיי אדם ואלימות, כולל דקירות והפרעות לסדר הציבורי, ובראשן התפרעות ותקיפה של פקחים במהלך הריסת סוכת אבטיחים שהקים ברבי מול מלון כרמל – אחד האתרים הרגישים ביותר מבחינת המיתוג מחדש של נתניה החדשה.

בספטמבר 2006 עזבה התובעת גרינברג את המשטרה והצטרפה למשרד עורכי הדין, שייצג אז את ברבי. בחודש מארס 2007 רקמה עו"ד גרינברג מול שלוחת התביעות "שלה" עסקת טיעון מקלה ביותר לברבי (שלחובתו היו אז עשרות הרשעות קודמות), שישה חודשי עבודות שירות. וכך, התובעת גרינברג אשר האשימה את העבריין בתחילת ההליך המשפטי היא גם זו אשר הגנה עליו בסיומו. ברבי אשר שוחרר לחופשי הפך כעבור מספר שנים לאחד האנשים המפורסמים במדינה כנאשם בדריסה למוות של שלוש נשים בעת שנהג בשכרות.

בלוג ה"פוסטה" חושף כעת, כי עו"ד גרינברג רקמה לאחרונה עסקת טיעון בעייתית נוספת עם שלוחת התביעות בתחנת נתניה, ושוב הלקוח משוייך במשטרה לארגון הפשע של משפחת אבוטבול, אלא שהפעם קורבנות העבירה מסרבים לעבור על כך לסדר היום.

הנאשם התורן, ברוך ג'אן, עבריין אלים ומסוכן, עומד במרכזה של עתירה לבג"צ נגד שלוחת התביעות של משטרת נתניה והיועץ המשפטי לממשלה. איש עסקים בשם אדמונד (אדי) כהן טוען, כי במשך שנים סבל מסחיטה ואיומים מצד ג'אן ואחרים על רקע עסקת נדל"ן באזור התעשייה הישן (הצפוני) של נתניה. לדבריו, כאשר העז והגיש תלונה נגד העבריין, עקב שריפה של משרדיו ואיומים על בני משפחתו, כרתה המשטרה עם הסניגורית של העבריין הסכם טיעון תמוה וסלחני של 180 שעות עבודה לטובת הציבור.

פרקליטו של איש העסקים, עורך דין רן תגר, מבקש מבג"צ להורות על ביטול עסקת הטיעון, שעדיין לא קיבלה תוקף של פסק דין. לטענתו, מדובר באדם בעל עבר פלילי עשיר ושיוך עברייני מובהק לארגון פשע, שאינו זכאי לסלחנות מצד רשויות החוק, מה גם שטרם סיום המשפט הוא כבר חזר ופנה בדברים למנהל המתחם שהתלונן נגדו במשטרה על איומים.

העתירה לבג"צ מתארת אמנם מסכת בלתי אפשרית של התנכלויות מצד העבריין מנתניה, וטענות להקלה תמוהה בעונשו, אלא שמתחת לפני השטח מתרחשת מסכת מרתקת הרבה יותר, רוויה בסכסוכים עסקיים ומשפטיים אשר חושפים ניסיונות חדירה של ארגוני פשע לעולם העסקים הלגיטימי. לטענת כהן, עבריינים ניצלו את האימה שאחזה בו והשתלטו בכוח על נכסיו, ומאז שהוא התעשת וחזר בו מהסכמות שנכפו עליו, הם מנסים לבסס את ההשתלטות על נכסיו באמצעות סוללות של עורכי דין ועתירות לבתי המשפט.

ואכן, שני עבריינים אשר תובעים מכהן לממש הסכמים שנכרתו איתם מזוהים עם ארגוני פשע מסוכנים: מצד אחד, ארגון הפשע של משפחת אבוטבול, שברוך ג'אן מזוהה איתו. מצד שני, ארגון הפשע של האחים מגידיש מקריית גת, שאדם המזוהה עימם השתלט על חלק מהמתחם בנתניה ועל מיזמים נוספים של כהן.

נתניה הישנה והרעה

יזמות בנתניה. אדי כהן

"בשנת 1999 חזרתי מלונדון אחרי שעשיתי כסף לא רע עם בני משפחה בעסקי מחשבים", פותח את הסיפור אדי כהן, יליד בת ים שמתגורר כיום ברעננה. "בארץ נכנסתי לעסקי נדל"ן עם האחים שקד מנתניה, היינו בין הראשונים בקריית השרון, בנינו 138 דירות בארבעה בניינים. מנהל סניף של בנק הפועלים שהכרתי בתקופת הפרויקט עניין אותי בשטח להשקעה, 16 דונם  באזור התעשייה הישן במזרח נתניה אשר עומד למכירה אצל כונס נכסים (מתוכם ארבעה דונם של חברת אמות אשר משוחררים משיעבודים). מדובר בנדל"ן מניב עם עסקים מתחום הרכב, מוסכים ופנצ'ריות, ושלוחה של חברת טבע פלנתקס.

"כאשר הבעתי התעניינות בנכס הפנה אותי מנהל הבנק לאדם בשם ברוך ג'אן והסביר שדרושה קבלת הסכמתו לעסקה, כדי לסגור רשמית עם כונס הנכסים. התברר לי שמדובר בפולש, שגבה מהעסקים במתחם דמי שכירות ושלשל אותם לכיסו במקום שהכסף יועבר לקופת הכינוס. היה לי ברור שהפלישה מבוססת על איומים ופחד, מה שהקשה על מכירת הנכס. הכונס הסביר לי, שלאורך השנים ג'אן אכן נהג להציג את עצמו כנציג משפחת הפשע של פליקס אבוטבול, ושהאנשים מאחריו לא רואים בעין יפה את הכוונה למכור את המתחם שמניב להם עשרות אלפי שקלים בחודש". ממשרד כונס הנכסים, עו"ד יואב שניצר, לא הגיבו לפניית "פוסטה" בנושא הכינוס.

הרוכש המודאג חזר למנהל הבנק, לקבלת הבהרות. "המנהל הרגיע אותי, הוא אמר שהוא מכיר את ג'אן ואין לי מה לדאוג, אם העסקה תצא לפועל הוא יקבל את חלקו ובזה ייגמר העניין. ב-2005 העסקה נסגרה, שילמנו לכונס שני מיליון דולר עבור המתחם, ועוד 200 אלף דולר שילמנו לג'אן. דרשנו חשבונית, ולא קיבלנו, אבל לפחות ג'אן נעלם".

כהן החל להשביח את המתחם המוזנח, גידר אותו, שיפץ מבנים, הציב שילוט, סגר מועדון חשפניות ועסקים בעייתיים, והכניס תחתם עוגנים מסחריים כמו "דואר ישראל", אולם אירועים וסניף של "סקאיי שף", רשת מרכולים למזון בריאות שבבעלותו. השאיפה היתה לשנות כליל את אופי המתחם אשר שוכן בלב אזור התעשייה הישן, שמזוהה עם נתניה הישנה והבעייתית. סמוך מאוד פעלו אז מסעדת "בת האיכר" של פרנסואה אבוטבול המנוח ומסעדת "בית השייח" של העבריינים המתחרים אשר פועלים היום בחסות משפחת כראג'ה. שם שוכן בית הדפוס עליו השתלט אסי אבוטבול, וזוהי בדיוק הקרקע העסקית שבה צמח גם "הבנק" של ריקו שירזי. להשלמת התמונה אפשר לספר, שהעבריין הנמלט שושן ברבי מצא מסתור באחד המבנים הסמוכים למתחם.

האיש של אבוטבול

ברוך ג'אן נחשב פעם במשטרה לחייל נאמן של משפחת אבוטבול, ארגון הפשע הראשון בארץ שבימי הזוהר שלו שלט ללא עוררין בקהילה העבריינית והעסקית בנתניה. בחודש אוגוסט 2002, כאשר פליקס אבוטבול חוסל בפתח קזינו רויאל בפראג, ג'אן היה חלק מהמערך שהקיף מאז את היורש – הבן הצעיר אסי אבוטבול. בחודש אוגוסט 2003 ג'אן נעצר בחשד שהיה מעורב בחיסול של דוד ברק, בעל מועדון ש"התעקש" להישאר חבר של העבריין יורם אלעל, יריבו המר של אסי אשר נחשב למתכנן החיסול של פליקס.

בסופו של דבר לא הוגש נגד ג'אן כתב אישום על רצח ברק שלא פוענח. אבל חלפה עוד שנה ונחשף חשד מהותי יותר לחיבור של ג'אן לתחום אמצעי הלחימה. בשנת 2004 פורסם כי ג'אן שהה עם אסי אבוטבול בפראג כאשר רימון התפוצץ מתחת לג'יפ של אבוטבול מול הקזינו המפואר של המשפחה, אבל בחודש אוגוסט אותה שנה תפשו בלשי ימ"ר מרכז רובה מאג צה"לי במועדון החשפניות של ג'אן, במתחם המדובר באזור התעשייה הישן. ההערכה המודיעינית היתה, שהנשק מיועד לפגוע ביצחק אברג'ל, הפטרון של אלעל ומי שנחשב אחראי לחיסול של פליקס ולמצוד הבינלאומי אחרי אסי. בחודש אוגוסט 2005 נחשף מקור אפשרי לנשק, בנו של ג'אן, שי, אז בן 20, נעצר במהלך עסקת מכירה של מאג צה"לי נוסף לסוכן משטרתי סמוי.

האבא, ברוך ג'אן, נעלם אז בדיוק אחרי שהספיק להשלים את חלקו בעסקת המכירה של המתחם לאחים כהן. ההערכות המודיעיניות היו, שהוא נעלם משום שהמשטרה והאנשים של אברג'ל ואלעל היו אז בעקבותיו. כך או כך, ג'אן שהה בקפריסין הטורקית אבל גם שם הוא נעצר, בחשד לעבירות סמים, ושהה כשנתיים בכלא.

"בסוף שנת 2009  האדון ג'אן חזר לארץ ובא ישר למשרדים שלי במתחם", מספר כהן. "הוא הגיש לי את חשבונית העסקה המקורית מלפני ארבע שנים והודיע שנותרתי חייב לו כסף, עמלה שהוא לא קיבל לכאורה על החלק של חברת אמות במתחם (החלק שלא היה משועבד ולא נמכר על ידי כונס הנכסים, א"ז). מעבר לכך שמדובר בהמצאה, גם החשבונית התבררה כחשבונית פיקטיבית מזויפת".

עכשיו מתאר כהן מסכת של דרישות מאיימות והתנכלויות שספג מג'אן ואנשיו, כאשר במקביל השתלט גורם עברייני נוסף על החלק של השותף שלו במתחם, בן משפחתו מאנגליה (ראה מסגרת), מה שהביא אותו אל סף ייאוש לטענתו. "בזמן שג'אן לא היה בארץ, החבר'ה הטובים של נתניה היו מגיעים למתחם במכוניות המפוארות שלהם ומדובר בפיגורות כמו פרנסואה אבוטבול, אלברט סיטבון, דוד זוארץ, אייל סופר. היו אומרים 'ג'אן חייב לנו כסף, תביא זה וזה'.

"ג'אן מתגורר בשיכון ותיקים שגובל במתחם, ומאז שחזר לארץ הוא החל להופיע אצלנו כל יום כמעט. דרש שנשלם את היתרה, שהוא המציא, והיה אומר 'אני זה אבוטבול, אם ארים טלפון לא יהיה נעים'. הוא גם החל להלך איימים על שוכרים, עמד על כך שיציגו לו את הסכמי ההשכרה ודרש שיעבירו אליו את דמי השכירות כמו שהיה בעבר. לג'אן יש שני פרצופים, הוא יודע לדבר יפה ובנימוס, להתלבש אלגנטי ואפילו בחליפות, אבל בשנייה אחת הוא מתהפך ויוצא ממנו החיידק. הוא היה מגיע לקראוון המשרד עם שלושה ארבעה חבר'ה לא נעימים, מנפנף באקדח, מראה לי את משתיק הקול, פעם אחת הוא גם ירה בתוך הקראוון. יום אחד הוא הזמין אותנו לשיחה בבית שלו, וירה לכיוון שלנו איך שנכנסנו לחצר. הבן שלו בדיוק השתחרר אז מהכלא, והם היו מתרברבים שאת הנשק הסליקו במתחם שלנו, אפילו רימונים היו שם לדבריהם".

למה לא פנית למשטרה?

"אני מאוכזב מהמשטרה, כמה שנים לפני זה היה לי קטע דומה עם עבריינים מהדרום, הגשתי תלונות והגעתי עד ראש אח"ם והמפכ"ל, אבל לא עשו עם זה כלום, כי זה לא הוביל לקודקוד המרכזי שהם רצו, יצחק אברג'ל. בסוף הגענו עם העבריינים מהדרום לפשרה שעולה לנו ממון רב עד היום (ראה שוב מסגרת). על הרקע הזה התחלתי לשלם לג'אן 10 אלף שקל כל חודש, רק שיהיה שקט, אבל הוא הפריז ודרש עוד ועוד סכומים, 20 אלף, 70 אלף, התחיל לדרוש כסף בסמסים. אגב, זה משהו שקורה בנתניה, כאשר בנינו בקריית השרון שילמנו עבור שמירה לכל מיני טיפוסים, אם לא היינו משלמים לא היו משאירים לנו ציוד באתרי בנייה". 

כוחות מכבי אש במהלך כיבוי השריפה בקראוון של אדי כהן

 בת זוג של פליקס

מתיאור מצב קלאסי של תשלום דמי חסות עובר כהן לתאר את ניסיון ההשתלטות של העבריין על הנכס כולו, הן באמצעות שימוש בכוח והן באמצעות הליכים אזרחיים בבתי המשפט.

"יום אחד בחודש יולי 2011 כאשר הייתי בטיפול נמרץ עם אמא שלי, זימן אותי ג'אן לפגישה דחופה שבה הוא אמר, 'יש לי קונה למתחם בשלושה מיליון דולר, ואתה יוצא מפה'. השווי האמיתי של המתחם מוערך בשמונה מיליון דולר, אבל בגלל כל הלחץ מסביב הסכמתי, עקרונית, לתת לו אותו בשלושה מיליון דולר, רק לקחת את הכסף ולצאת כבר מנתניה. חתמנו על הסכם אופציה אצל עורך דין מטעמו, פרקליט לשעבר במשרד של כונס הנכסים. בהסכם כתוב שאני מוכר לו את השטח תמורת שלושה מיליון דולר, והוא מתחייב להסיר הערת אזהרה בטאבו בגין חוב לצד ג'.

"בחודש ספטמבר 2011 הוא מופיע במתחם ולוקח אותי לחדר אחורי במוסך לצמיגים, ושם הוא מודיע לי שלאנשים שלו לא מתאים המחיר, הם מוכנים לשלם רק 2.7 מיליון דולר. רעדתי מפחד וחתמתי זכרון דברים על נייר עיתון. אחרי כמה שבועות הוא מזמן אותי למשרד של העורך דין שלו, ואומר שהמחיר ירד ל-2.6 מיליון, ושאחתום. חתמתי שוב. חשוב לציין שכל הזמן הזה הוא לא עמד באף אחת מהתחייבויותיו לפי ההסכם, לא שילם דמי קדימה, לא סגר את החוב לצד ג' וגם הקונה שלו לא הופיע.

ברוך ג'אן חוזר לשטח

"ב-18 לאוקטובר 2011 ג'אן מגיע למתחם בזמן שאחי עוזי נמצא שם ומנוף מתחיל לעבוד על פינוי קראוון המשרדים שלנו, לפי דרישת העירייה. ג'אן החל לצעוק על המנופאי, 'אם אתה לא עף מכאן אני חותך לך את הצמיגים ושורף לך את המשאית'. הוא הביא איתו מיכל דלק ושפך אותו בתוך הקראוון, מרוב אטרף הוא החליק והתלכלך כולו בבנזין. אחי התקשר מיד למוקד 100 של המשטרה ואלי.

אני הספקתי להגיע מרעננה, הרבה לפני המשטרה, והוריתי למנופאי להמשיך בעבודה. ברוך ניגש אלי, דחף את האצבע שלו לחזה שלי ואמר לי בטון מאיים, 'אם אתה מזיז את הקראוון אני פוגע בך ובמשפחה שלך, זה ייגמר לא טוב, אני אשרוף לך את הקראוון'. איך שהוא אמר את זה הוא גם פתח את דלת המשרד, נכנס פנימה, הצית חתיכת נייר וזרק אותה על הבנזין שהוא שפך קודם. כאשר הקראוון התחיל לעלות באש הוא יצא ואמר, 'עכשיו תתקשר למשטרה שוב' ועזב את המקום".

את התיאור ממשיך האח עוזי: "התקשרתי שוב ל-100, צעקתי שהבנאדם מבצע את האיום שלו ושורף לנו את המשרדים. התקשרתי למכבי אש, ורק אחרי שהם באו והשתלטו על האש הגיעה ניידת עם שני שוטרים. בזמן שהם גבו ממני עדות בשטח הבחנתי בג'אן נוסע ברכב שלו והצבעתי עליו לשוטרים, אבל הם לא העלו בדעתם לרדוף אחרי הרכב שלו ולעצור אותו".

היחס המאכזב מצד משטרת נתניה הוביל את כהן לחבר אישי, קצין במשטרת כפר סבא. אחרי שהגיש דרכו תלונה מפורטת על המסכת המתוארת, הפנתה משטרת כפר סבא את התיק לשלוחה המיוחדת של יאחב"ל אשר יושבת בתחנת נתניה, ורק אז ג'אן נעצר ונפתחה חקירה. במקביל, כהן דיווח לפרקליטו עו"ד אבי סרוסי: "אמרתי לו 'אני נסחט כבר תקופה ארוכה ואם יקרה לי משהו בעקבות המעצר כדאי שתדע את הרקע'".

בעקבות האירוע, עו"ד סרוסי הוציא מכתב שבו הודיע על ביטול לאלתר של הסכם האופציה, הן בשל אי כיבוד ההתחייבויות והן בשל ההתנהלות האלימה של ג'אן. את המכתב הפנה סרוסי למשרד עו"ד חגית גולני, שם מחזיקים בנאמנות את החברה של ג'אן. הוא רק לא ידע שגולני היתה בתקופה הרלוונטית לפלישה הפרקליטה הצמודה ובת הזוג של פליקס אבוטבול המנוח. עו"ד גולני מסרה בתגובה: "כבר שמונה שנים אני לא מתעסקת בנושאי המשרד בנתניה עקב עבודתי כמנכ"לית החברה הכלכלית של עיריית חדרה".

יאוש מהמשטרה ובית המשפט

במשטרה החלו להתייחס ברצינות לתלונה, וייחסו לג'אן חשד לביצוע עבירות הצתה, תקיפה, סחיטה, וסחיטה באיומים. בכל הארכות המעצר ציינו השופטים את חומרת העבירות, את הראיות הטובות לכאורה ואת מסוכנות החשוד. ג'אן טען שהוא בכלל שותף בנכס, בהסתמך על הסכם האופציה עם כהן. הוא הסביר, שמיכל הדלק נשמט מידו ונשפך ואילו כהן הוא זה אשר הצית את הקראוון, במטרה להשמיד מסמכים אשר מוכיחים את השותפות ואת ההתחשבנויות שלו עם מס הכנסה, הכל כדי להביא לביטול הסכם האופציה.

ההסבר לא שכנע את המשטרה ובתוך שבועיים הוגש נגדו כתב אישום בעבירות פחותות יותר אמנם, של היזק בזדון, איומים ותקיפה, אבל עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. עורכי דינו, רועי לנג, נס בר נתן ואלעד רט ניסו במשך חודשיים כל אחד בתורו לשחרר אותו בערבות, ללא הצלחה, עד אשר התייצב בבית משפט בנו של עו"ד דוד ליבאי, הציג את עצמו כחבר ותיק של ג'אן והתחייב לפקח עליו בביתו.

במהלך מעצר הבית הגיש ג'אן שתי תביעות אזרחיות נגד אדי כהן. פרקליטו האזרחי, עו"ד רם פרייס, ביקש לצוות על כהן לכבד את הסכם האופציה ואף להכריז על ג'אן בעלים של 50 אחוז מהחברה המסחרית דרכה שולט כהן במתחם. בשתי התביעות נטען, כי התלונה במשטרה על  אירוע השריפה היא מניפולציה שנועדה להביא לביטול ההסכם. בית המשפט נעתר באופן חלקי וזמני לבקשות, ואסר על כהן לבצע כל שינוי בנכס (דיספוזיציה) עד לבירור התביעות. 

ישראל 2012. כך מוגש כתב אישום מתוקן

בינתיים, הסניגורים הפליליים ניסו להביא לסגירת התיק אך נתקלו בחומה בצורה של שלוחת התביעות. כאשר עו"ד גרינברג נכנסה לתיק היא הצליחה בתוך זמן קצר ביותר להגיע לעסקת טיעון ואף לשחרר את ג'אן ממעצר בית טרם סיום המשפט. כדי להמחיש עד כמה נחפזת ורשלנית היתה עסקת הטיעון מספיק להביט בצורה בה נערכו התיקונים על גבי כתב האישום המקורי – הערות ומחיקות בכתב יד לצד קשקושים מבישים אשר לבטח אינם מכבדים את בית המשפט אשר קיבל את כתב האישום המתוקן.

הדרך בה נודע למתלוננים על העסקה מביישת לא פחות. "הזמינו אותנו לישיבת הוכחות בבית משפט בנתניה וכאשר הגענו לא היה אף אחד באולם", מתאר כהן. "אחת התובעות אמרה לנו, 'מה, לא אמרו לכם? הדיון בוטל כי הגיעו לעסקה עם הנאשם'".

כהן מספר כי בכל תקופת מעצר הבית הקפיד ג'אן להפגין נוכחות במתחם. "בהתחלה הוא היה מנצל אישורי יציאה לקופת חולים או לעורכי דין כדי לעבור אצל בעלי העסקים ולהבהיר שהוא כאן כדי להישאר, כאשר הוא שוחרר ממעצר הבית הוא התחיל לבוא כל בוקר".  באחד הביקורים, 12 ימים אחרי חתימת העסקה, חזר ג'אן למתחם ופגש באחיו של אדי, עוזי כהן, שמספר: "הוא נעצר לידי עם הרכב והתחיל לומר, 'תגיד לאחיך שזה לא ייגמר טוב, אתם עושים עניינים וזה יעלה לכם ביוקר'. הסתובבתי והלכתי בלי להגיב, אבל הוא נסע אחרי וצעק מהרכב, 'אתה עושה טעות שאתה לא מדבר איתי, אתה מזיק לעצמך, זה ייגמר לא טוב'".

עוזי כהן הגיש תלונה על איומים, אבל במשטרת נתניה שוב לא טרחו להזמין את ג'אן לחקירה, עד היום בעצם. במקביל ביקשו האחים כהן להרחיק את ג'אן מהמתחם באמצעות צו למניעת הטרדה, אולם גם בית המשפט לא הגיש להם סיוע, למעט איסור להתקרב לעוזי כהן. "בית משפט התיר לו לבקר במתחם", אומר אדי ביאוש, "אז עכשיו הוא מגיע יום יום כמעט ונוכחותו מהווה איום על על כולנו. כאשר בעלי עסקים מדברים איתנו הם משתפים בפחדים, אבל גם להתלונן במשטרה הם מפחדים. בצדק".

סקורסזה בעתירה לבג"צ 

עו"ד אבי סרוסי	עו"ד רן תגר

בצר להם עתרו האחים כהן לבג"צ, כדי שיורה למשטרה לחזור בה מעסקת הטיעון. בנימוקי העתירה מתאר עו"ד תגר את ההליך המהיר והסתמי שבו קיבל בית המשפט בנתניה את עסקת הטיעון, ומפנה לעסקת טיעון אחרת שנחתמה בחיפזון ורשלנות באותו בית משפט ממש, מול הנהג שדרס את הנערה שחר גרינשפן, הליך שזיעזע את המדינה וחרף כל הפגמים שהתגלו בו לא היה ניתן לתקן אותו בדיעבד.

עו"ד תגר מנסה להמחיש לשופטי בג"צ את הסגנון של ג'אן ואת השיוך העברייני שלו. תחילה הוא מצטט שיחה בין ג'אן לבין אחד משוכרי העסקים, בה מבהיר ג'אן כי השוכר עשה טעות כאשר שילם לכהן את דמי השכירות, ומתרברב על קשריו עם בכירי הפשע בנתניה: "אז באו אליך שלוש או ארבע אנשים, בחורים טובים… לא קטנים… ואמרו לך אל תיכנס לשם, נכון…? (אתה יודע ש…) יש לי פה חברים בעיר, כמה קודקודים שהשם שלהם לא רשום באף מקום". בשלב אחר של השיחה המצוטטת ניתן להבין עד כמה מתגעגע ג'אן לסמכותיות של פליקס אבוטבול: "ישבנו בשולחן, וזכרונו לברכה קבע: זה בסדר וזה לא בסדר, זה ככה יהיה וזה…".

עכשיו הסניגור מפרשן את הדברים לשופטים, ובמקוריות: "כאשר משתמש מר ג'אן בביטוי 'בחורים טובים', כפי הנראה אין הוא מתכוון למלח הארץ או ליפי הבלורית והתואר, פרשנות מדויקת יותר תיטה לכיוון סרטו הידוע של הבמאי מרטין סקורסזה, 'החבר'ה הטובים', המתאר את סיפורם של חברי המאפיה האיטלקית בניו יורק".

מהתשובות לעתירה מצטיירת תמימות דעים מוחלטת בין המשטרה והעבריין הבכיר דווקא, אשר מתייצבים כגוף אחד נגד בקשת הסיוע של איש העסקים הנורמטיבי מבג"צ. נציגת הפרקליטות, עו"ד ערין ספדי, טוענת כי אין מחלוקת שג'אן שפך את הבנזין אבל יש קושי ראייתי להוכיח שהוא גם הדליק את האש בכוונה, ובשל המחלוקת העסקית בין הנאשם למתלונן אין אינטרס ציבורי לניהול הליך פלילי בעבירת הצתה. לפי נציגת הפרקליטות, ניהול הליך פלילי בתיק היה גורר את בית המשפט לבירור ההליך האזרחי בין השניים. הפרקליטה מבהירה כי לקורבן עבירה קלה כמו במקרה הזה אין בכלל זכות להתנגד לעסקת טיעון לפי חוק נפגעי עבירה, והיא אף "נוזפת" באחים כהן אשר מבססים את עתירתם על התלונה החדשה נגד ג'אן, שעדיין לא התבררה כלל במשטרה ובבית המשפט.

עו"ד גרינברג ממש מוטרדת מקורבן העבירה והסניגור הפלילי שלו. לטענתה, הם לא הציגו לבג"צ את כל הפרטים וההליכים שהיו בסכסוך העסקי, ולדעתה התלונה החדשה על איומים אינה משקפת עבירה פלילית אלא הליך סרק נוסף שנועד להשפיע על ההליך אזרחי, והראיה, שמשטרת נתניה לא מצאה לנכון לחקור את התלונה. ג'אן עצמו העדיף לא להגיב לפניות "סופהשבוע".

התשובות של המדינה לבג"צ מקוממות את אדי כהן עוד יותר: "שואלים אותי למה לא פניתי כל השנים למשטרה? הנה התשובה. עכשיו הגשתי תלונה, ואיזה הגנה יש לי? במעמד השריפה הוא לא נעצר, ואחרי שכבר נעצר הוא שוחרר למעצר בית, ואחרי זה עושים איתו עסקה מצחיקה של 180 שעות של"צ, וכמה ימים אחרי זה הוא חוזר. זו דוגמא מוחשית לחוסר הגנה של אזרח שהתלונן נגד עבריין מסוכן.
"בחודשים האחרונים יש רגיעה אבל זה גם מרגיש כמו השקט שלפני הסערה, מדובר  בהרבה מאוד כסף, הם יחזרו. אני מרגיש מאוים וחי בעימות עם מצלמות וכלבי שמירה בכל שטח הבית, שלושה חודשים ישנתי ליד הדלת בסלון, יש לי אשה וילדים בבית, אם הכלב רק נובח אני ישר יוצא ומדליק אורות בחצר".