בית משפט השלום בתל אביב זיכה השבוע (4.3) את רונן (48, השם המלא שמור במערכת) מקריית אונו מרוב העבירות שיוחסו לו – עבירות שלפי כתב האישום נגדו ביצע נגד הוריו ונגד ארבעת אחיו.
כתב האישום ייחס לנאשם שלוש עבירות איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפה סתם. הוא הורשע רק בעבירה האחרונה, וזוכה מחמת הספק מיתר העבירות.
מכתב האישום שהוגש ב-19 באוקטובר 2016, על ידי מפקח עו"ד שחר לדובסקי, התברר כי בין הנאשם לבין יתר המשפחה – הוריו, שלושת אחיו ואחותו הקטנים ממנו – פרץ סכסוך קשה על רקע כספי, עד כי הנאשם ובני משפחתו נודו מהמשפחה המורחבת. עוד נטען, כי חמישה ימים לפני האירועים הנטענים בכתב האישום, רונן איים על אחד מאחיו כי ישלח לו אנשים מהעולם התחתון, ולאחר מכן יבוא חשבון עם אחותו ועם יתר בני המשפחה. באותו יום התקשר גם לאמו ואיים לפרק את הסוכה המשפחתית. "אתם לא תשבו בסוכה, מלה שלי", הבטיח לה לפי הנטען. "את המשפחה הזאת אני אמחק. אחד אחד אני אמחק, כמו אויב".
לפי כתב האישום, למחרת (15 באוקטובר) הופיע רונן בבית הוריו, בו שהו באותה עת האם ואח אחר, וכן אחותו ובעלה. לפי האישום, רונן איים על אחיו ואף היכה בראשו, ומשנחלץ אחיו לעזרת הגיס, רונן תקף רונן גם אותו, שרט אותו ובעט בו.
במהלך המשפט הטעון והדרמטי, כל בני המשפחה עלו להעיד, והציגו ולבית המשפט תמלילים של שיחות איומים לכאורה, אותן הקליטו וערכו.
ואולם, סנגורו של רונן עו"ד יאיר מושיוב, הצליח במהלך המשפט לקעקע כל אחת מהעדויות, או לפחות להטיל ספק במהימנותן. הוא הביא בפני בית המשפט את התמלילים המלאים של השיחות, ללא שנערכו, בהן נשמעים כמה מבני המשפחה מדברים על הצורך להרחיק את רונן מהבית, עוד בטרם הגיע אל המקום. כמה מהדברים שנשמעו בקלטות המלאות אף סתרו מהותית את העדויות של המשפחה. כמו כן ציין עו"ד מושיוב שבשיחות אכן נשמע הנאשם מקלל ומדבר בשפה בוטה, אולם כך נהגו גם שאר בני המשפחה.
השופט שאול אבינור לא התעלם מהסתירות. "ייאמר מיד כי השתלשלות העניינים בתיק זה מעלה תמיהות של ממש באשר להתנהלות המתלוננים", ציין השופט בהכרעת הדין ותהה גם הוא לגבי הדברים שנאמרו לפני הגעתו של הנאשם אל הבית. השופט הוסיף תהייה: המשטרה הוזעקה אל המקום בעקבות דיווח על אלימות, תוך פחות מדקה מרגע בואו של רונן. בהכרעת הדין צוין גם מכתב שאחיו של רונן שלח אליו, ממנו עולה בבירור כי יש כוונה להעצים את האירוע ולהביא למעצרו. "בנסיבות אלה", הבהיר השופט, "קיים ספק סביר, אם לא למעלה מכך, להניח כי דווקא גרסתו של הנאשם היא הנכונה והמדויקת יותר".
