העליון הפך החלטת שחרור והותיר את שמוליק הרוש במעצר

כמעט חודשיים חלפו מאז הוגש כתב אישום משותף נגד שמוליק הרוש ונגד יריב ממן, המזוהה עם מיכאל מור, יריבו של הרוש. היום (חמישי, 29.3), כשנראה היה כי הרוש עומד להשתחרר מהמעצר, הגיעה החלטת בית המשפט העליון וקבעה כי הרוש יישאר במעצר עד החלטה אחרת, בעוד שממן ישוחרר בתנאים מגבילים. צפו בתיעוד וידאו של התקרית בין השניים. 

על הסכסוך בין מור לבין שותפו לשעבר הרוש דובר כבר רבות, בעיקר על פיצול ארגון הפשע מנהריה לשני ארגונים קטנים יותר, שחבריהם נאבקים זה בזה. אבל מאז מעצרו של מור על ידי ימ"ר נגב בתיק יניב זגורי, הרוש החל לבוא חשבון ביתר שאת עם כל מי שהיה מזוהה עם מור עד כה. התקרית המתוארת בכתב האישום היא עוד נקודת ציון בסכסוך.

ממן הוא הבעלים של צימרים ממושב זרעית, שהיה בקשרים קרובים עם מור לאורך השנים, ולא פעם התארחו חברי הארגון של מור בצימרים הפסטורליים של משפחת ממן בזרעית שעל גדר המערכת. על פי כתב האישום, ב-31 בדצמבר סמוך לשעה 11:45, ממן נסע ברכב BMW בכביש 4 מכיוון צפון לדרום באזור עין המפרץ (כביש עכו חיפה הישן). באותה עת, הרוש שנסע באותו כביש ברכב סקודה הבחין ברכב של ממן והחל לנסוע בעקבותיו, עד שהגיע אליו ופגע בו במהלך נסיעה. בין השניים התפתח מרוץ פרוע, שבסיומו הרוש חסם עם רכבו את נתיב נסיעתו של ממן, ואילץ אותו לעצור. הרוש, כך נטען, יצא מהרכב וניסה לפתוח את דלת רכבו של ממן, וכאשר לא הצליח – בעט ברכב ה-BMW.

אז, על פי כתב האישום, ממן עקף ברכבו את זה של הרוש וסטה משם לעבר כביש שירות באזור התעשייה נעמן בעכו. הרוש, נטען, מיהר לחזור לרכבו והמשיך בנסיעה בעקבותיו עד שהדביק אותו, חסם אותו ויצא שוב מהרכב לעברו. הפעם ממן לא הסתגר ברכב אלא יצא ממנו אוחז באקדח, ממנו ירה ארבעה כדורים לעברו של הרוש מטווח קצר. הרוש המופתע נפצע בזרועו ובירכו, ואילו ממן נמלט מהמקום ברכבו. צוות מד"א שהוזעק למקום פינה את הרוש לבית החולים בנהריה, שם הוא נותח, עבר סדרת טיפולים ואושפז ל-10 ימים.

ממן הואשם בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ועבירות נשק. מנגד, הרוש הואשם בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה. כתב האישום התבסס בעיקר על צילומי אבטחה, מחקרי תקשורת ומספר עדי ראייה.

עם הגשת כתב האישום, הפרקליטות הגישה גם בקשה להארכת מעצרם של השניים עד תום ההליכים. סנגורו של ממן, עו"ד תומר נוה, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה. מנגד, סנגוריהם של הרוש – עו"ד אתנה אדרי ועו"ד ציון שמעון – טענו כי אין תשתית ראייתית נגד הרוש.

עד היום, יש לציין, בכל כתבי האישום שהוגשו נגד הרוש בשני העשורים האחרונים, מעצרו הוארך עד תום ההליכים.

אחורה פנה

עו"ד אדרי טענה בבית המשפט, בדיון שהתנהל בקשר לראיות, כי "אין תשתית ראייתית שמבססת עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה אלא לכל היותר עבירת תעבורה שדינה לדון בבית המשפט לתעבורה, עבירה שלא מקימה עילת מעצר וחזקת מסוכנות". לדבריה, כלל אין אינדיקציה שהרוש עבר רמזור אדום או נסע במהירות מופרזת. היא הוסיפה כי במקרה זה הרוש לא נמלט משוטרים, לא היה מרדף ואין נפגעים כתוצאה מהנהיגה, אלא רק קורבן ירי (הרוש). לדבריה, הפרקליטות בחרה בטיעוניה בחירה סלקטיבית מעדותו של העד ראייה.

הסנגורית התייחסה גם לטענה לפגיעה ברכב של ממן. לגבי הפגיעה הראשונה טענה ההגנה, כי לא ניתן לקבוע מי משני הנאשמים אשם בפגיעה. בכל הנוגע לפגיעה השנייה, בוחן משטרתי קבע כי לא ניתן לקבוע בוודאות שהפגיעה ברכבו של ממן היתה מכוונת. כמו כן, עו"ד אדרי התייחסה להנחיה של פרקליט המדינה להעמדה לדין של נהגים שמנהלים מרדפים. לדבריה, המקרה לא עומד בקריטריונים שנקבעו בהנחיה זו להעמדה לדין בעבירה של  סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה ציבורית. זאת ועוד, עו"ד אדרי עתרה שלא לבסס את ההחלטה על חומר מודיעיני שהוגש לבית המשפט, אלא להיצמד לראיות בתיק.

השופט ארז פורת הורה על שחרורו של הרוש למעצר בית ובאיזוק אלקטרוני, ודחה את בקשת הפרקליטות למעצר בית בדרום הארץ. בהחלטתו קבע השופט: "בשים לב לטיב המעשה, לעובדה כי הרוש לא היה חמוש, וכן לתוצאות הכוללות של האירוע שהביאו לפציעתו, ניתן במקרה זה להורות על מעצר באיזוק אלקטרוני".

הפרקליטות לא השלימה עם ההחלטה, והגישה ערעור לבית המשפט העליון, בו הדגישה את עברו הפלילי המכביד של הרוש, ואת הטענה שהסכסוך בין שני הנאשמים "חי ובועט", מה שמגביר לכאורה את הסכנה הנשקפת מהרוש.

לאחר ששופט בית המשפט העליון, אורי שהם, דן בערר ושמע את טיעוני הצדדים – כולל הסתייגויות של הסנגורית לגבי תנאי השחרור – הוא הורה לשלוח את הרוש לקבלת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן, ורק לאחר מכן יחליט האם לקבל או לדחות את הערר. עם זאת, משמעות החלטה זו היא שהרוש יישאר בינתיים במעצר, עד להחלטה אחרת. "אינני סבור כי מתקיימים בנידון דידן, טעמים מיוחדים המצדיקים להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני, מבלי לעיין תחילה בתסקיר מעצר", ציין השופט, וקבע דיון בערר ל-15 באפריל.

הגנה מתפרצת

בית המשפט המחוזי דן גם בעניינו של ממן, וקבע: "לאחר ששמעתי את טיעוני בא כוח הצדדים וחרף העובדה כי האישומים המיוחסים מקימים עילת מעצר ברורה, הרי שבנסיבות העניין, אני סבור כי ניתן לשקול חלופה".

ממן, לו אין עבר פלילי, נשלח לקבלת תסקיר, ושירות המבחן נמנע מלהמליץ על שחרורו, כשקבע בין היתר: "התרשמנו מאדם כריזמטי, אשר ככל הנראה ניהל קשרים חברתיים שוליים, שלא ברור לנו עד תום טיבם… לוקחים בחשבון את הפער בין התנהלותו בחייו ובין חומרת האישומים המיוחסים לו, את העמימות וחוסר הבהירות באשר לקיומם של קשרים חברתיים עברייניים ואת הקושי הקיים במקרה זה לאמוד את רמת הסיכון הקיימת במידה וישוחרר וכן את הסיכון הקיים עבורו".

כאמור, חרף קביעה זו, השופט פורת הגיע למסקנה כי "ניתן במקרה זה להסתפק בחלופה הולמת". הוא הורה על שחרורו של ממן למעצר בית בפיקוח אנושי ובאיזוק אלקטרוני.

גם עיל החלטה זו ערערה הפרקליטות, בטענה שהמסוכנות של ממן מתחזקת לנוכח סכסוך פעיל בינו לבין הרוש, שמעמיד בסכנה לא רק את שניהם אלא גם את הסובבים אותם, בפרט מאחר שהנשק בו ממן עשה שימוש באירוע – לא נתפס. לטענת הפרקליטות, מהות הסכסוך בין השניים אינה ברורה, מאחר ששניהם שמרו בחקירותיהם על זכות השתיקה.

בפרקליטות טוענים כי כי הסכסוך עדיין בעיצומו, ולראיה מציגים את המקרה שבו הונח מטען ברכב השייך לבן משפחה של ממן, והביא לפציעתו. "הנחת המטען ברכבו של בן המשפחה מלמדת כי סביבתם של ממן והרוש חשופה לפגיעה עקב הסכסוך, ויש בה כדי ללמוד על המשך הפגיעה הפוטנציאלית בסביבתם הקרובה והרחוקה של השניים", ציין עו"ד אבי וסטרמן מפרקליטות המדינה בערר והוסיף כי אמנם ממן היה תחת איום ממשי מצדו של הרוש, אך אין בכך כדי להצדיק את מעשיו ואין בירי שביצע היבט של הגנה עצמית אלא לקיחת החוק לידיו.

במסגרת הערר ביקשה הפרקליטות להציג מידע מודיעיני בעניינו של ממן, אך נוכח התנגדות עו"ד נוה, הבקשה נדחתה. הסנגור הדגיש בטיעוניו כי תסקיר המעצר אינו שלילי כפי שטוענת הפרקליטות, אלא חיובי בעיקרו, למעט טענה לעמימות בדבר קיומם של קשרים חברתיים עבריינים.

השופט אורי שהם החליט לדחות את הערר של הפרקליטות: "בנסיבות מסוימות, חלופת מעצר ובכלל זה מעצר בפיקוח אלקטרוני עשויה לאיין או להפיג את מסוכנותו של הנאשם, גם אם מדובר בעבירות אלימות חמורות", ציין השופט.

בכל הנוגע לתסקיר, השופט אמר כי התסקיר "מכיל, בעיקרו, נתונים חיוביים, המשליכים על שאלת מסוכנותו של ממן, ובכלל זה, השפעתו המרתיעה של ההליך הפלילי עליו; מחויבותו הגבוהה לבני משפחתו; היעדר מוחלט של מקרי אלימות קודמים; והתרשמות חיובית של שירות המבחן מן המפקחים המוצעים".

כמו כן ציין השופט כי עו"ד נוה הציג הקלטות של שיחות טלפון שהופנו אל ממן על ידי קציני מודיעין משטרתיים, סמוך למועד האירוע, המזהירים אותו מפני סכנה לחייו. "בנסיבות אלה ברי כי אין מדובר במעשים שתוכננו מבעוד מועד על ידו", נאמר בהחלטת השופט, אשר הוסיף כי המלצת שירות המבחן נוגעת נובעת ככל הנראה משתיקתו של ממן בחקירותיו.

השופט קבע כאמור כי לא מצא מקום להתערב בהחלטת השחרור. ממן שוחרר למעצר בית ביישוב מרוחק בצפון.