הרכב בית המשפט המחוזי מרכז בראשות הנשיא אברהם טל דחה את עתירת עופר מקסימוב נגד ועדת השחרורים שדחתה את בקשתו לשחרור מוקדם.
למרות זאת, מקסימוב יוכל לעתור שוב ולהגיש בקשה נוספת לוועדת השחרורים כבר בחודש מאי – חצי שנה ממועד הדיון הקודם בוועדת השחרורים.
מקסימוב מרצה 16 שנות מאסר בפרשת הבנק למסחר. לדברי עורכת דינו, סוזי עוזסיני ארניה, כל חוות הדעת המקצועיות תומכות בשחרורו במסגרת תוכנית שיקום של רש"א, נוכח העובדה שמקסימוב שוהה זה מספר שנים באגף שיקום ויוצא בכל בוקר מכותלי בית הסוהר לעבודה במפעל.
השופטים טל, שמואל בורנשטין ודבורה עטר כתבו: "איננו מתעלמים מההליכים הטיפוליים שעבר העותר במהלך מאסרו, כמתואר בחוות הדעת של גורמי הטיפול אשר הביאו אותו לאגף השיקום הפרטני. איננו מתעלמים מחוות דעת רש"א ומהתוכנית השיקומית שהוצגה הכוללת טיפול ייעודי בהתמכרות להימורים… (אך) תוכנית רש"א אינה חזות הכל. טיפול בהתמכרות להימורים היה צריך להתחיל בתקופת מאסרו".
השופטים כתבו כי מקסימוב אמנם אינו אשם בכך שטיפול ממוקד בהימורים לא קיים בשב"ס ולכן הוא עבר טיפולים אחרים. הדבר "לא ייזקף לחובתו", אך מנגד, כתבו, במצב דברים זה, הם אינם יכולים לחתום על כך "ולקבל חוות דעת לפיה העותר נקי מהתמכרותו להימורים או שהוא מכור לשעבר".
כך, לדבריהם "חרף נתוניו החיוביים, מקסימוב לא הוכיח ששחרורו המוקדם לא יסכן את הציבור", ובעצם לא היתה לו הזדמנות להוכיח זאת כאשר שב"ס לא סיפק לו, על פי ההחלטה, את הטיפול הקריטי. מעבר לכך, לפי פסק הדין, חלות על המקרה נסיבות סעיף 10א לחוק שחרור על תנאי, לפיו הוועדה רשאית להביא בחשבון אפשרות לפגיעה חמורה באמון הציבור במערכת המשפט, כאשר מדובר בשחרור מוקדם של מי שפשע באופן חמור במיוחד, וזאת גם אם "שחרורו המוקדם נמצא קרוב יחסית לתום ריצוי מלוא מאסרו".
עו"ד ארניה מסרה בתגובה: "אנו מצרים על החלטת בית המשפט. ההחלטה התקבלה חרף שחרורה של אתי אלון, לפני למעלה משנה וחצי, וחרף כברת הדרך השיקומית והטיפולית, חוות הדעת והעובדה שעופר ריצה כבר 85 אחוזים שהם חמש שישיות ממאסרו. עינינו נשואות כרגע לנשיא המדינה, ראובן ריבלין, בתקווה שיקבל את בקשתנו לחנינתו של עופר, כחלק ממתווה החנינות אשר יזם לרגל 70 שנות עצמאות למדינת ישראל – מתווה המתבסס על שיקולי חסד ורחמים".
