שתי החלטות בתוך מספר ימים של בתי המשפט לענייני משפחה בתל אביב ובפתח תקווה, השאירו פתח תקווה לאלפי משפות להט"ביות. בראשונה, הורה השופט ארז שני מבית המשפט בתל אביב על מתן צו הורות פסיקתי המורה לרישום אישה נוספת כאמה של קטינה בת 15, ללא צורך בתסקיר סעד, כך שבעצם תירשם הקטינה כבעלת שתי אמהות. בית המשפט אף הורה לרשום את ההורות מיום לידתה של הקטינה, ולא מיום מתן פסק הדין או הגשת התובענה.
בנות הזוג חולקות חיים משותפים מזה כ-16 שנים, ולא היתה מחלוקת כי הקטינה חיה עם אמה הביולוגית ועם בת זוגה מיום היוולדה. "השתיים יושבות באולמי כשהן אוחזות ידיים", כתב השופט שני, "וכל כמה שהבנתי, לאחר כשלושים שנות עיסוק בדיני משפחה והולדת חמישה ילדים פרטיים משגת, יש בין השתיים את אותו מגע פיזי המתאפיין בין הורה לילדו".
נציגת היועמ"ש, שהתנגדה לבקשה, טענה בין היתר שיש להורות למשיבות להמציא ראיות אובייקטיביות אודות קיומה של מערכת זוגית ביניהן, ומשך הקיום, אין ליתן את הצו ללא הזמנת תסקיר סעד, ואין לשתיים צוואות הדדיות. עוד טענה כי עסקינן במדיניות של היועמ"ש, שתיקים כאלה יטופלו על דרך צו אימוץ.
השופט שני דחה את הטענות בזו אחר זו. הוא הביע תמיהה מה להליך האימוץ ולעניין זה, שהרי שתי הנשים לא לקחו את הקטינה מהורים אחרים. עוד ציין כי אין טעם לתהות האם יישאר הזוג יציב, שכן גם לאחר 16 שנה, בדיוק כמו זוג הטרוסקסואלי, איש אינו יכול לחתום בוודאות על המשכו של הקשר. השופט שני המשיך ומנה את הסיבות לדחיית עמדת היועמ"ש, קיבל את עמדת נציגת בנות הזוג, עו"ד דניאלה יעקובי, וסיים את פסק הדין כך: "משנטענה בכתב התביעה טענה כי בנסיבות של הקטינה לרצונה בהגשת הבקשה טענות הומופוביות כאלה ואחרות בהן נתקלה, לו יהא גם פסק דין זה אבן וגל עד לזכרה של שירה בנקי עליה השלום".
מספר ימים לאחר מכן (2.5) קיבל בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה את עתירתן של בנות זוג ליתן צו הורות לבת הזוג שאינה האם הביולוגית, עוד בטרם הלידה. לנגד בית המשפט עמדה הזוגיות של שתי הנשים, שבחרו להביא יחד ילד שני מתרומת זרע אנונימית, כמו גם ראיית טובת הרך העתיד להיוולד, וטובת אחותו.
גם כאן שתי הנשים בזוגיות מזה 16 שנים, ובשש האחרונות הן חיות יחד, מנהלות משק בית משותף, ובבעלותן המשותפת דירה וחשבון בנק. בהיעדר אפשרות להתחתן בישראל, הוציאו תעודת זוגיות במסגרת "משפחה חדשה", ובה הצהירו על חייהן המשותפים, קיימו ב-2012 מסיבת חתונה בשנת, חתמו על הסכם חיים משותפים הכולל הורות, ואחת מהן אף הוסיפה לשמה את שם משפחת בז הזוג. ב-2012 ילדה אחת מהן את בתן הבכורה, ובעניינה כבר ניתן בעבר צו הורות.
בהליך הנוכחי הגישו המבקשות, באמצעות עו"ד אחינעם סגל אורבך, פעם נוספת בקשה לצו הורות פסיקתי לעובר, כשאחת מהן בהיריון מתרומת זרע נוספת מהאב של בתם הבכורה. עו"ד דין סגל אורבך הבהירה כי הבקשה מוגשת קודם ללידה, על מנת להבטיח את ההורות כבר ממועד הלידה, קרי שהמבקשת שאינה בהיריון תוכר גם היא כאמו מרגע לידתו.
עו"ד יהודית פוקס מהפרקליטות, באת כוח היועמ"ש במשרד הרווחה, טענה שלא ניתן לקצר את התהליך ולבקש כי הצו יינתן עוד במהלך ההיריון, הן מאחר ומדובר בעובר שטרם נולד והן כי הבקשה עתידה להיבחן לאחר הלידה ובכפוף לטובת הילד הספציפי. עוד נטען, כי לא ניתן לעתור לסעד של רישום במרשם האוכלוסין שכן הדבר מצוי בסמכות בית המשפט.
השופטת אילת גולן-תבורי החליטה להיעתר לבקשה, ולהשוות בכך את מצבם של זוגות מאותו מין, לזה של זוגות הטרוסקסואלים. כשגבר מגיע עם אישה לחדר הלידה, השניים מבקשים להצהיר כי הגבר הוא הורהו של היילוד, והאב אינו מתבקש לסור לבית המשפט לצורך הכרה בו כהורה. אף לא מתבקש תסקיר סוציאלי לצורך בחינת הורותו או מערכת יחסיו עם היולדת. "לא מצאתי כי יש מקום להותיר השוני בעניין זה, ובוודאי שלא מצאתי כי יש בכך משום אפלייתן לטובה, כפי שנטען על ידי בא כוח היועמ'ש", כתבה.
המשיבות עתרו לבית המשפט לאחר שלא התאפשר להן להינשא בהתאם לחוקי המדינה, ונזקקו לקונסטרוקציה משפטית לצורך עיגון הזוגיות. כעת נזקקו לקונסטרוקציה משפטית נוספת על מנת שתוכר הורותן המשותפת מבעוד מועד.
השופטת גולן-תבורי קבעה גם כי את פניית הצדדים לבית המשפט מבעוד מועד אין לראות בקלות ראש. נהפוך הוא, ניתן לראות בה פנייה אחראית ומושכלת. לפיכך, פסקה כי יש להסדיר את החובות והזכויות כלפי העובר ברצף וללא שיהוי, על מנת למנוע פגיעה מיותרת אפשרית.
משמעות ההחלטה היא הצהרת הורות לבת הזוג שאינה האם הביולוגית, באופן שחלים עליה כל החובות, הזכויות והסמכויות הקיימות בין הורי לילדו, מרגע הלידה. החלטה זו תובא בבית החולים בפני הגורם הממלא את 'תעודת לידת חי' וכן בפני מרשם האוכלוסין, שכן הוראה ישירה לרישום חורגת מסמכות.
