ב-1 לנובמבר נכנס לאולם של נשיא בית משפט המחוזי בחיפה, השופט רון שפירא, אסיר מכלא כרמל בעתלית, שוועדת השחרורים דחתה את בקשתו לשחרור מוקדם. הוועדה נמקה זאת במידע מודיעיני על תלונה שהוגשה נגדו לפני שנים רבות על אירוע של אלימות במשפחה, תלונה שלא הבשילה לתיק פלילי, ועל קשרים עם שני עבריינים המקורבים אליו בתוך הכלא.
עוד לפני שהסנגורית חן מאירי הספיקה לומר מילה, השופט שפירא אשר הרים את עיניו כדי להביט באסיר זיהה אותו מיד, ולא מתיקים פליליים בהם שפט אותו בעבר, להיפך. השופט מיהר לציין לפרוטוקול, כי רק לפני מספר חדשים הוא השתתף בסיור שופטים בכלא כרמל והאסיר המדובר נבחר על ידי הנהלת הכלא להעביר לשופטים מסר על הצלחה של תהליך טיפולי ושיקומי במסגרת שירות בתי הסוהר.
"העותר הוצג לנו כדוגמא לסיפור הצלחה במערכת החינוך והשיקום של הכלא, כאשר הוא עובר טיפול למניעת שימוש בסמים באמצעות מתדון", כתב השופט אשר השתומם לנוכח סירוב הפרקליטות לקצר את מאסרו בחודשיים בלבד. "במסגרת הביקור סיפר (לנו) העותר עצמו על הליכי הטיפול שעבר ועל הרקע האישי והמשפחתי שלו".
חרף הדיסוננס הזה, שבין שיקום ושחרור מוקדם לבין כליאה דווקנית על בסיס מידע מודיעיני ערטילאי, השופט שפירא לא קיבל החלטת שחרור דרמטית אשר תזעזע ולו במשהו את שב"ס והמשטרה. מה כן? הוא דחה את הדיון בשבעה ימים כדי שהמדינה תציג פרטים נוספים על המידע המודיעיני והשפעתו על ועדת אלימות במשפחה, שלא עמתה אותו למעשה עם הטענות נגדו.
הפרדיגמה של המדינה
ליחידות המודיעין של המשטרה ושב"ס, ולאחרונה גם לוועדות הטיפוליות אשר הפכו אף הן לגופים מודיעיניים (אלמ"ב, עבירות מין וכדומה), יש למעשה שליטה מוחלטת על החלטות ועדות השחרורים, ובהמשך לכך גם על בתי המשפט לערעורים – המחוזי והעליון.
הודעה רשמית בהקשר זה נתנה היום (4 נובמבר) בבית משפט המחוזי מרכז עו"ד עינת בן ארי, נציגת פרקליטות מחוז מרכז, מתנגדת סדרתית לכל הבקשות של זאב רוזנשטיין – חופשות רגילות, חופשות מיוחדות באירועי אבל ושמחות משפחתיות, וכמובן שחרור מוקדם.
"שיקום אינו חזות הכל, קודם כל צריך לשקול מסוכנות לציבור ולאסיר עצמו, ובמקרה הזה המסוכנות חיה ובועטת", היא אמרה וחשפה עוד כמה הלכי רוח של הפרקליטות בנושאי מודיעין אשר לדעתה מצדיקים את החלטת ועדת השחרורים, לא לקצר בשלוש שנים את 17 שנות מאסרו של רוזנשטיין.
"אנחנו יודעים שאפשר למנוע שחרור רק על בסיס מידע מודיעיני, וגם את הטיעון לפיו שחרור מוקדם הוא פריבלגיה", אמר הסניגור, עו"ד אביגדור פלדמן, "אבל גם מתנה צריך לדעת לתת בהגינות ולא לשלול אותה בשרירותיות… שחרור מוקדם זה לא חסד שהשליט נותן לנתין שלו, לכל אסיר יש זכות לחירות…. השאלה היא מהו אותו חומר מודיעיני? מידע מודיעיני מטבעו הוא זמני ומבוסס על דיבורים של אנשים אשר מתיימרים לנבא דברים עתידיים, אלא שאנחנו כעורכי דין חסרי אונים מול חומרים מודיעינים כאלה, שמעולם לא חשפו אותם בפנינו וגם לא הטיחו את הפרטים באסיר…
 |
 |
"האמירה של ועדת השחרורים לפיה אין שום דרך לאיין את מסוכנותו של רוזנשטיין היא אמירה קשה ולא ראוייה, אמירה לא הומנית… המדינה לא מקיימת את הוראות פסק דין שטח המחיה של בג"צ ורואה במאסר אמצעי יחיד למניעת עבירות… אבל הפרדיגמה הזו אינה ראויה, יש כלים אחרים מחוץ לכותלי בית הסוהר".
הסנגורים, פלדמן ועו"ד ימימה אברמוביץ ציינו כי לקראת התכנסות ועדת השחרורים בחודש יוני ביקשו מרוזנשטיין להביא אישורים כאלה ואחרים על טיפולים שעבר, מבחני אישיות וכדומה, כולל החלטה של רש"א, גוף רשמי של המדינה אשר המליץ לטפל בו מחוץ לבית הסוהר.
"מדובר באדם בן 64 אחרי מאסר ממושך שאותו עבר בתנאים קשים ביותר, בהפרדות ובידודים וכיום הוא אסיר ללא הגבלות בבית הסוהר… גורמי השיקום מתרשמים שיש תמורה בנפשו, וגם תמורה על הטיפולים שהוא עבר…. הוא נשלח למאסר כדי להעניש ובתקווה שהמאסר גם ישקם אותו… בית סוהר הוא לא בור שחור.
"אין נגדו חשדות רשמיים כלשהם, של רשויות המס או המשטרה, אבל כן יש נגדו מידעים שנאספו במחשכים על ידי מודיעין שב"ס והמשטרה. מה שיש כאן באמת הוא אייקון תקשורתי אשר שמו הולך לפניו, והוא הולך אחרי שמו. שחרור שלו יחייב את המשטרה להשקיע הרבה כסף כדי לבחון את ההתנהלות שלו אחרי שחרורו, כדי להישמר מפניו לכאורה וכדי לשמור עליו. כולם רוצים להיות בצד הבטוח, ולכן משאירים אותו בכלא, כי אם יקרה משהו אף איש מודיעין ואפילו בית משפט לא ייצא נקי, וכבר היו מקרים שהעיתונות זעקה, אז עדיף לא לשחרר".
המודיעין המזגזג
עו"ד פלדמן הדגיש בפני הרכב השופטים – דנה מרשק מרום (יו"ר), נאוה בכור ושכיב סרחאן, כי אם רוזנשטיין ישוחרר כעת הוא יהיה בטיפול ופיקוח בחוץ, אבל אם ישוחרר רק בעוד שלוש שנים בלי שום גוף מנחה ומלווה "הוא יהיה כציפור דרור… ולא שאנחנו מתכוונים שהוא יעשה משהו, אבל מצב כזה יכול להביא אותו או אחרים, לגרום נזק".
בהקשר זה ציין הסניגור, כי גופי המודיעין מזגזגים, "כל פעם שומעים דברים אחרים בעניינו של רוזנשטיין. פעם אומרים שאחרים יתנקשו בחייו, כמו שכבר קרה שנפגעו אחרים, ואז אומרים שגם זו אחריות שלו… נכון, היה סכסוך, אפילו סכסוך דמים, והיו נסיונות לרצוח את רוזנשטיין שהסתיימו בקטילת חפים מפשע, יחד עם זאת הדברים הסתיימו, לא ידוע על המשך הסכסוך, וגם המשפט בפרשה 512 עומד להסתיים… נאשמים בגישור הגיעו להסכמים ועד לאחרונה רוזנשטיין ישב באותו אגף עם מאיר אברג'ל בידידות…
"אז לפני חמישה חודשים התחילו לטעון נגדו שעכשיו הוא זה שמסכן את בטחון הציבור ואחרים, אבל לא שמים אותו בהפרדה אלא באגף רגיל, הוא מתקשר למי שהוא רוצה. לאן נעלמה המסוכנות, האם הוא ממשיך בפעילות הזו בתוך הכלא והם לא עושים כלום? אנחנו מצפים מבית המשפט ש'יעשה את המוות' לגורמי המודיעין, וסליחה על הביטוי, שיחקור ויבדוק וישאל כל מה שצריך אם נכון מה שכתוב שם, שעכשיו הוא זה הנוקט בפעילות פלילית".
דוחות המודיעין של המשטרה מתייחסים לעבריין בשם שמעון שרביט, חתנו של רוזנשטיין אשר נשוי לבתו ומגדל את בנה מנישואיה הראשונים, הנכד של רוזנשטיין. שרביט נמצא כעת במעצר עד הודעה אחרת כנאשם ברצח במסגרת היותו חייל זוטר יחסית בקואליציית ארגוני הפשע של מיכאל מור ויניב זגורי. לאחרונה הסתבך גם הנכד הצעיר בעבירת אמל"ח וישב בכלא לצעירים, שם הוא הוגדר כאלים ומסוכן, עד כדי כך ששלטונות שב"ס ביקשו מרוזנשטיין עצמו לנסות לרסן אותו.
אנשים אשר שוחחו עם רוזנשטיין לאחרונה מספרים שהקשר הזה גורם לו צער רב, אבל במשטרה משתמשים בחיבור המשפחתי העובדתי הזה כדי למצב אותו מחדש בראש משפחת פשע, תיאורים שיהיה מעניין לראות אם לשופטים תהיה דרך לאמת או להפריך אותם. בנסיון לשנות את העמדה השלילית, הסניגורים הציגו בפני השופטים שמות של עוד חמישה בני משפחה גרעינית, נורמטיבים המצויים עימו בקשר יומיומי, ומכתב אישי בכתב ידו של רוזנשטיין עצמו.
עו"ד פלדמן ניסה להסביר את הפראפראזות המודיעיניות הנ"ל אשר שמשו למניעת קיצור מאסרו. "בוועדה נטען כי רוזנשטיין לא חדל מפעילותו העבריינית עם משפחתו הגרעינית, שפעילותה הולכת ומסתעפת ומסתבכת. אז ככה, לזאב יש נכד בן 17 אשר שמו נקשר לאשה מסויימת, שאין לו שם קשר אליה חוץ מהקשר הגנטי בינהם, שבעלה הסתבך עם החוק, אבל הסבא הוא זה שמשלם את המחיר".
 |
 |
 |
התובעת בן ארי חזרה וטענה שכל החומרים המודיעינים שהוגשו לוועדת השחרורים הוגשו בחודשים האחרונים גם לבתי משפט בכל פעם שרוזנשטיין הגיש עתירה לחופשות. "זה שהוא 14 שנים לא יצא לחופשה רק מוכיח את מסוכנותו… העניין הזה נבדק ופעם אחר פעם מוצאים בתי המשפט לשים חותמת אשרור על המידע המודיעיני ולקבוע שלאורו זועקת מסוכנות אשר לא ניתן לאיין אותה בשום דרך… אפילו כאשר אמו נפטרה בחודש מאי 2018 מצא בית המשפט שלא לאשר את יציאתו להלווייה, גם לא בליווי".
בנוגע לרלוונטיות של החומר המודיעיני הבהירה התובעת כי בכל פעם שמגישים דוחות מודיעינים לשופטים מצרפים פסקת עדכון לגבי המצב העדכני, מה שהקפיץ את עו"ד פלדמן המוחה שנים רבות נגד מעמדו של המידע המודיעיני החסוי אשר מהלך קסמים על בתי המשפט. "הופתענו לראות שדו"חות ישנים שאבד עליהם הקלח מוגשים שוב ושוב, יפה, לא מוחקים מה שלא רלוונטי אלא מוסיפים ומוסיפים עד שבסופו של דבר יש לנו שני קלסרים מלאים… מה שמלמד אותנו שחומר מודיעיני הוא קודש ועל כן חלה עליו ההלכה בתלמוד 'רק מעלים בקודש ולא מורידים'".
השופטת מרשק-מרום לא הבינה מה מקפיץ את הסניגור הידוע, שהיא היתה פעם עורכת דין במשרדו: "זה נוהל שגרתי, תמיד נוהגים כך".
השופטים בקשו זמן לעיון בבקשה עד 18 נובמבר.
