אחרי ארבע שנות מעצר בתיק 512, בית משפט העליון הורה לשלוח לתסקיר משלים את אבי רוחן, כדי שבתוך חודשיים תיבחן בשירות המבחן שנית האפשרות שרוחן ישוחרר בתנאים לחלופת מעצר. לפי החלטת השופט נועם סולברג, "התסקיר יוגש עד יום 1 פברואר ובו תיבחן אפשרות של חלופת מעצר באיזוק אלקטרוני שתעמוד לנגד עיני בית משפט זה אם וכאשר תוגש בקשה נוספת להארכת מעצר".
ההחלטה התקבלה במסגרת ערר שהגיש פרקליטו של רוחן, עו"ד אבי כהן, על החלטת שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, אברהם היימן, שסירב לבחון את האפשרות לשחרור. בבית משפט העליון חזרה פרקליטות המדינה בתוקף על ההתנגדות פרקליטות מחוז תל אביב לבקשת הסניגור. מבחינת הפרקליטות, וברמות הגבוהות ביותר, רוחן שהוא נאשם מספר 2 בתיק נתפש כראש ארגון פשע בדיוק כמו יצחק אברג'ל.
תפישת העבודה של הפרקליטות מבוססת על כך שבעבר חוסלו בזה אחר זה עדי תביעה נגד רוחן, מה שיוצר את הרושם שהפרקליטות "סוגרת חשבון" עם נאשם על בסיס מידע מודיעיני ולא על בסיס ראיות.
הפרקליטות טוענת, כי רוחן שהה בבלגיה והתארח אצל אברג'ל בבריסל, באותה פגישה מכרעת בה תכננו וארגנו את נסיון החיסול של זאב רוזנשטיין, חודש לפני הוצאתו לפועל של הפיגוע הפלילי בצ'יינג' ברחוב יהודה הלוי בדצמבר 2003, שבו נרצחו שלושה חפים מפשע. הסנגור כהן טוען לחולשה ממשית בראיות וזועק לחפותו המוחלטת של רוחן באישום העיקרי.
מי שמפליל לכאורה את רוחן הוא שותפו לשעבר, עבריין סמים בינלאומי המכונה טולי אשר עם מעצרו בפרשה בשנת 2015 הפך לעד מדינה נגד רוחן. לפי עד המדינה טולי, בחודש נובמבר 2003 הוא ורוחן נסעו יחד לבלגיה ונפגשו עם אברג'ל, פגישה בה סוכם שהם יעבירו לנציג הארגון המכונה בומבי כ-100 אלף דולרים לצורך מימון המבצע. הכסף, טוען טולי, היה חלק מפדיון עסקת ענק של יבוא 800 קילוגרם קוקאין מפרו לקנדה, ומשם לארה"ב אירופה ועוד.
העניין הוא, שאותו בומבי, שהפך אף הוא לעד מדינה, אישר בבית המשפט כי הוא קיבל את הכסף מטולי אבל לא ציין שהכסף שימש למימון מבצע החיסול המדובר, אלא טען שהוא שימש אותו לצרכים שונים שאינם זכורים לו. כמו כן, בומבי לא הזכיר את רוחן כמי שהיה לו חלק בהעברת הכסף אליו. לפיכך, טוענים עו"ד כהן ועו"ד משה יוחאי שהצטרף לייצוג, אין סיוע מהותי לעדות של עד המדינה טולי נגד רוחן, בכל הנוגע לקשירת הקשר לאירוע הפיגוע הפלילי ביהודה הלוי, כמו גם למימון האירוע. לטענתם, טולי בחר להעיד נגד רוחן רק משום שהוא סחט ממנו מאות אלפי שקלים, כפי שטולי עצמו סיפר על דוכן העדים.
בדיון העשירי על הארכת מעצרו של רוחן, שנערך לאחרונה בבית משפט העליון, עו"ד כהן הציג לשופט נעם סולברג את הטיעונים הנ"ל ואחרים בדבר חולשת הראיות למעורבותו של רוחן ברצח המשולש. הוא הדגיש את העובדה שגם עד המדינה "המהנדס", שטען כי הוא זה אשר הרכיב את המטען הקטלני ומסר אותו למבצעים, ובראשם עד המדינה בומבי, לא הזכיר כלל את רוחן בעדותו במשטרה, ובחקירה הנגדית בבית המשפט הוא אף אישר לשאלת הסניגור כהן כי לא נתקל ברוחן בכל אותה תקופה בה הכין עבור הארגון מספר מטעני חבלה שנועדו לחיסולו של רוזנשטיין.
בחזרה מתאילנד
מלבד ההחלטה בעניין תסקיר המבחן, השופט סולברג קבע כי לרוחן עומדת זכות לבקש עיון חוזר גם בכמה מבקשותיו אשר נדחו על ידי שופט המעצרים היימן, ועל ידי הרכב השופטים של בית משפט המחוזי בראשות השופטת גיליה רביד. מדובר בבקשה לזימונו החוזר של ראש צוות החקירה רפ"ק יוני חג'ג' ולמפגש של הסניגור עם "עד המדינה הנתנייתי", מחולל הפרשה כולה שהתביעה בהחלטה שערורייתית ויתרה על העדות הראשית שלו בבית המשפט.
הדרישה הראשונה של עו"ד כהן ועו"ד יוחאי התבססה על עדות ראש צוות החקירה, חג'ג', שבתשובה לשאלות הסניגורים הכחיש שהיו נסיונות חיסול נוספים של רוזנשטיין בתקופה הרלוונטית לכתב אישום – חצי השנה שבין נסיון החיסול של רוזנשטיין בגני התערוכה בחודש יוני 2003 לבין נסיון החיסול שלו ברחוב יהודה הלוי בדצמבר אותה שנה.
כאשר חג'ג' טען כי לא ידוע לו על נסיון חיסול נוסף בתקופה זו הוא לא ידע שקצין הימ"ר, סנ"צ יוסי בנאים, אשר יעלה להעיד אחריו יספר לבית המשפט כי בין שני נסיונות ההתנקשות המדוברים היה לפחות נסיון חיסול נוסף אחד של רוזנשטיין. עורכי הדין הסתערו על הממצא הזה ודרשו לקבל את כל חומר הראיות בתיק כדי לבחון אם רוחן מוזכר בתיק הזה. לפי התזה החדשה של ההגנה, אם רוחן אינו מוזכר באירוע בגני התערוכה, ולא מוזכר באירוע החדש שנחשף, ומוזכר באופן קלוש ביותר בקשירת הקשר בבלגיה לרצח המשולש, הוא בטח גם לא יכול להיות מספר 2 בארגון הפשע אברג'ל כפי שהגדירו אותו המשטרה והפרקליטות.
התביעה לא סייעה להגנה לקבל את חומר הראיות המבוקש, להיפך, היא רק הקשתה. נציגיה טענו כי בנאים התכוון בכלל לנסיון חיסול של מקורב לרוזנשטיין (אהרון אבו חמרה) ולא לרוזנשטיין עצמו. מנגד, הסנגורים לא קפאו על השמרים וגילו לבדם את תיק נסיון החיסול הנוסף של רוזנשטיין, אליו התכוון סנ"צ בנאים, נסיון רצח שבוצע בחודש אוקטובר 2003 על ידי העבריינים אייבי אברג'ל ומשה ברדוגו, בשיתוף עם גדי אבוטבול אשר העיד נגדם.
שוב נזעקו התובעים, עורכי הדין נסים מירום ושרון בר ציון, הם טענו כי התיק המדובר נמסר להגנה בחומר הראיות. אלא שהם התכוונו רק לכתב האישום המתוקן, שבו מדובר על קשירת קשר לביצוע פשע בלבד, ואין בו זכר לנסיון חיסול של רוזנשטיין או לרשימת העדים וצוות החקירה בתיק. עו"ד כהן ממש השתולל באולם של השופט היימן כאשר הציג פרסום באתר וואינט, על מסיבת עיתונאים של הימ"ר בה התפארו בסיכול אותו נסיון החיסול של היעד מספר 1 דאז, ודרש מהשופט להורות לתביעה לאתר את כתב האישום המקורי. לשווא, השופט היימן אמנם דרש מהתביעה להביא אליו את כל החומר הרלוונטי, אבל לאחר שבועיים הוא דחה את בקשת הסניגור וקבע כי יש להסתפק במה שהתביעה העבירה.
בנסיון נואש אחרון פנה הסניגור כהן לראש הרכב השופטים במשפט הראשי, השופטת גיליה רביד, וביקש ממנה שתאפשר להחזיר לעדות את ראש צוות החקירה חג'ג', כדי לעמת אותו עם הסתירה בעדויות שלו ושל סנ"צ בנאים, וכדי שיסביר כיצד הוא לא ידע לספר על אותו נסיון רצח של רוזנשטיין על ידי אייבי אברג'ל, ברדוגו ואבוטבול. השופטת רביד, שכל אחת מהמחוות ההומוריסטיות האופייניות כל כך לעו"ד כהן מקפיצה ומכעיסה אותה, וגוררת ויכוחים ארוכים המסיטים את הדיון מהנושא שעל הפרק, דחתה על הסף את בקשתו להחזיר את רפ"ק חג'ג' לדוכן העדים, בין היתר משום שהוא חזר כבר לתאילנד שם הוא משמש כנציג משטרת ישראל.
שבוע לאחר מכן מצאו בצוות ההגנה את כתב האישום המקורי בעצמם, בתיק של עד המדינה גדי אבוטבול אשר הורשע בנסיון רצח של זאב רוזנשטיין יחד עם אייבי אברג'ל ומשה ברדוגו. אבל בזה לא היה די, ברשימת עדי התביעה הם מצאו את שמו של אחד, קצין ימ"ר תל אביב בשם יוני חג'ג' שבבית המשפט בכלל שכח מהאירוע כאמור. הגילוי הזה סייע להם לקבל אוזן קשבת באולמו של השופט סולברג בבית משפט העליון, ואולי בקרוב גם באולמה של השופטת רביד בבית משפט המחוזי בתל אביב.
 |
 |
 |
לרענן עד מדינה
השופטים במחוזי סירבו להתערב גם בבקשה של עו"ד כהן, להיפגש לשיחת ריענון עם "עד המדינה הנתנייתי" לפני שיעלה להעיד כעד הגנה מטעמו של רוחן, כנהוג וכמקובל.
עו"ד כהן טען כי התביעה ויתרה על עדותו בבית המשפט, רק משום שבעדותו במשטרה הוא לא הזכיר את הנוכחות של רוחן בפגישות בבריסל, מה שעשוי להחליש את התיק נגד רוחן אם הדברים היו נאמרים בבית המשפט, שכאמור לא נחשף לעדות של העד במשטרה עקב אותה התקפלות של התביעה.
כהרגלם לכל אורך המשפט, שופטי המחוזי קיבלו בהכנעה את ההסבר של התובע מירום על כך שעד המדינה הנתיינתי נמצא באחריות הרשות להגנת עדים, ועד כה לא נמצא מועד מתאים להפגיש אות עם ההגנה.
המשך יבוא.
