בית המשפט העליון דחה (שלישי, 11.12) את בקשתם של האחים אופיר ועמוס לביא, ושל ממוש לאוי, לקבל את כל חומרי החקירה הנוגעים להפעלת עד המדינה כסוכן שהפליל אותם בעבירות נשק וניסיונות רצח – כך נודע לאתר "פוסטה".
לפני יותר משנה הוגש כתב אישום המייחס לשלושה שורה של אישומים, לרבות עבירות בנשק וניסיונות רצח של נואל אברג'יל, עמנואל איפרגן וטל בנעים. השלושה, יחד עם אחרים, הופללו על ידי עבריין שהופעל כסוכן סמוי וקיבל מעמד של עד מדינה. כחלק מניהול המשפט וחקירת העד בהליך העיקרי עתרו סנגוריהם של הנאשמים – עורכי הדין חיים יצחקי, יגאל דותן ושלומי הכהן – לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הם ביקשו לקבל חומרי חקירה הנוגעים להפעלת העד – תחילה כסוכן משטרתי ולאחר מכן כעד מדינה. בבקשתם הדגישו כי עד המדינה הציע בעבר את שירותיו כסוכן משטרתי, אולם נדחה, בין היתר מאחר שהיה שקוע בחובות כספיים.
הפרקליטות מסרה לסנגורים חומרים שברשותה, לצד תעודת חיסיון שנוגעת אף היא להפעלת הסוכן. ב-23 באוקטובר אילץ בית המשפט המחוזי את הפרקליטות לברר האם קיים תיעוד לסיבות נוספות שבגינן הסוכן נדחה בעבר. הפרקליטות השיבה כי היו שני נימוקים נוספים באותה עת: אחד, ככל הנראה עד המדינה השתמש בסמים. שני, ככל הנראה היו סכסוכים בינו לבין אחרים.
לאחר התשובה הזו, בית המשפט קבע שהדיון בעניין מוצה, אולם הסנגורים חשבו אחרת והגישו ערעור לבית המשפט העליון. בערעור נטען כי לא קיבלו את כל החומר הנוגע להפעלת העד. במהלך הדיון בעליון, המדינה העבירה שני מסמכים נוספים שהפרקליטות איתרה. מאחד מהם עולה, כי עד המדינה נפסל כבר בשנת 2011 מלשמש כסוכן משטרתי "עקב חובות של מעל למיליון שקל להוצאה לפועל". סיבה נוספת אותרה בתרשומת פנימית, שניתנה לגביה פרפרזה, ולפיה פעילות העד כסוכן משטרתי הופסקה בחודש ינואר 2014, כשהתברר כי שיתף את מפעיליו בכך שנדרש לכאורה לבצע חיסול עבור משפחת לביא, רק אחרי האירועים המתוארים בכתב האישום.
גם מענה זה לא סיפק את צוות ההגנה, שעתר לקבל, בין היתר, מזכר לגבי השימוש בסמים מצדו של העד וקריטריונים לגבי הפעלת סוכן המשתמש בסמים; פירוט לגבי קשריו של העד עם עבריינים; פירוט לגבי השאלה כיצד נוצר הקשר בין עד המדינה לבין המשטרה לאחר שהשתחרר מבית הסוהר; ומסמך מדיניות ממנו ניתן ללמוד על המדיניות הנוגעת להפעלת מקור שמסובך בחובות כספיים.
בבית המשפט העליון, השופט יצחק עמית אמנם מתח ביקורת מסוימת על כך שחומרים שונים הנוגעים להפעלת הסוכן עברו לסנגורים ב"טפטוף" ולא כחבילה אחת, אולם עדיין – הוא קבע כי דין הערר להידחות מאחר שהתביעה הצהירה כי מעבר לחומר שנמסר – אין ברשותה חומר נוסף הנוגע להפעלת העד המדינה.
השופט הוסיף וקבע כי מכלל החומרים שנמסרו ניתן להסיק כי בשעתו נדחתה בקשת עד המדינה לשמש כסוכן, או הופסקה הפעלתו כסוכן משטרתי, בשל ארבע סיבות שונות: חובות כספיים, שימוש בסמים, קשרים עם עבריינים ואי דיווח במועד למפעיליו.
השופט סיכם כי אין בידי הפרקליטות מסמך על שינוי מדיניות הפעלת סוכנים המסובכים בחובות כספיים. "אכן, בעבר לא היו נחתמים הסכמי הפעלת סוכן עם מי שהיה מסובך בחובות כספיים, אך כיום המדיניות היא שונה", אמר השופט, ובכל הקשור לחתימת ההסכם עם העד, השופט ציין כי הפרקליטות מסרה את החומרים הקשורים, "בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לעדי מדינה".
בסיום דבריו, השופט שב וציין כי הדיון סביב הסוגיה מוצה ודחה את הערר.
