בבית משפט השלום בראשון לציון נפתח (24.2) משפטו של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, ובת זוגו בר כץ. השניים מואשמים ביציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא.
ההגנה, שמתכוונת לטעון כי מדובר באכיפה בררנית, התייחסה במרכז הדיון לבקשה שהגישה לאחרונה לקבלת כל כתבי האישום שהוגשו משנת 2011 ועד לאוקטובר 2018 בעבירות בהן הואשמו נוה ובת זוגו. כמו כן ביקשו לקבל נתונים מלאים לגבי תיקים דומים בהם הוחלט שלא להגיש כתבי אישום ומה היתה העילה לסגירת אותם התיקים.
בהודעה הרשמית שהגישה פרקליטות מחוז מרכז לבית המשפט עוד לפני הדיון נטען בנוגע לטיעון של אכיפה בררנית: "האכיפה בעניין הנאשמים תואמת היטב את מדיניות האכיפה, נגזרת ממנה ולמעשה פשוט מתחייבת ממנה, שדווקא אי אכיפה בעניין נווה ובת זוגו, היא שהיתה מהווה אכיפה בררנית מובהקת ביחס לתיקים ונאשמים אחרים". לפי הפרקליטות, טענת ההגנה הינה חסרת בסיס עובדתי, שכן משלא מוצג שמץ של חשש לאכיפה בררנית יש לכך השלכות רוחב שליליות.
סנגוריו של נוה ובת זוגו – עורכי הדין בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רווה – הדגישו בתחילת הדיון כי בשלב זה הם לא טוענים לאכיפה בררנית, אלא רק מבקשים לקבל את כלל החומרים שעד כה הפרקליטות סירבה למסור להם. "כשבודקים את מאגר הפסיקה ורוצים לראות האם יש מקרה דומה בו אזרח ישראלי, שיש לו זכות חוקתית לכניסה ויציאה, לא העביר את הפספורט שלו באותה מכונה, האם הוא הועמד לדין? לא מצאנו מקרים. הסיטואציה היא שאנחנו בודקים את מאגר הפסיקה ולא מוצאים מידע…. בסוף מקבלים מידע לא פורמלי שלא העמידו לדין כלל בנסיבות האלה… פונים לפרקליטות ובהתחלה נתקלים בסירוב מוחלט, עד שביום לפני השימוע מקבלים מכתב פורמלי 'אתם לא זכאים'".
במהלך הדיון תיארו הסנגורים בהרחבה את הדין ודברים מול הפרקליטות בחודשיים האחרונים, לגבי קבלת החומרים ומה אומרת על כך הפסיקה והוראת החוק.
נציג הפרקליטות, עו"ד רועי רייס, טען בדיון כי קשה מאוד להפריד בין הבקשה לקבלת חומרים לצורך טענת אכיפה בררנית, לבין גלישה לטענת האכיפה הבררנית עצמה או לפחות ראשיתה. לפיכך, סבר נציג המדינה, מוטל על ההגנה נטל ראשוני ממשי להקים אפשרות לאותה אכיפה בררנית. "מה יותר פשוט מלהציג את הראיות? לבסס את הבקשה, להראות דוגמא ונתונים… הם בעצמם אומרים שיש להם אנשים בעלי ידע ועניין שאמרו להם שהמדיניות היא אחרת מזו שמוצהרת. אז בבקשה, שיביאו תצהיר או מסמך. הדברים נטענים בעלמא ומרחשי ליבם של הסנגורים".
"מה שחבריי בעצם רוצים זה שהתיק היה נסגר בחוסר עניין לציבור", טען עו"ד רייס, "אבל התוצאה היתה כאוס משפטי מוחלט בתחום. כל נאשם היה בא, לוקח נסיבה שבעניינו היא קלה יותר מעניינם של הנאשמים, והחגיגה היתה מתחילה".
בתגובה לדברי התובע רייס, לפיהם במהלך השימוע הציגה הפרקליטות להגנה כ-20 כתבי אישום במקרים דומים, טוענים בהגנה כי הפרקליטות הציגה בשימוע את כל המקרים שאי פעם היו, כולל מנועי כניסה, כולל מבריחים. "הנאשמים כאן זכאים להיכנס ולצאת את המדינה וזה הבדל תהומי", טען עו"ד בן צור, "בקטגוריה שלנו אין דמיון בין המקרים שהם החליטו לסווג כדומים למקרה שלנו לבין מקרים אחרים. הקושי הוא שבתשובה שלהם כרגע הכל נכרך. יש סלט שלם שנעשה, המציאו מושג חדש, 'עבריינות המעבר', ותחתיו הוכנס כל מה שישנו, אבל עדיין לא נתנו לנו את החומר".
לאחר שכל אחד מהצדדים השמיע את טיעוניו, השופטת עינת רון לקחה את כלל החומרים לעיונה וההחלטה תועבר בהמשך לצדדים.
