בחודש מרס פתחה המשטרה בסבב של הגשת בקשות לחידוש צווים מנהליים לפי "חוק ההגנה על הציבור מארגוני פשיעה", שנכנס לתוקף בחודש מרס 2024.
ל"פוסטה" נודע כי מדובר בבקשות לחידוש צווים מנהליים כנגד בכירים בארגוני הפשע ג'רושי, חרירי, אבו לטיף, אבו גאנם ואחרים.
אחד כזה הוא חאלד חמאדה מלוד המכונה "סומבול", יעד של ימ"ר מרכז המוגדר גם כשותפם הבכיר של האחים איסמעיל ועיסאם ג'רושי מרמלה – נטען נגדם כי יחד הם מהווים כוח מרכזי פעיל ביותר בכל אזור המרכז והשפלה, עם שלוחות בצפון הארץ ומזרח ירושלים.
חמאדה נחשב כריזמטי וחריף, קנאי לפרטיותו ועצמאותו, "עבריין מהדור של פעם", מגדיר אותו אדם שמכיר אותו. בחודש יולי 2025 הוא היה הראשון בארץ שהוטלו עליו הגבלות לפי החוק החדש, נאסר עליו להיכנס במשך חודשיים לערים לוד, רמלה, תל אביב-יפו, חיפה וירושלים.
ההגבלות המנהליות הוטלו על רקע מידע מודיעיני שמייחס לו קשירת קשר לפשעים חמורים במסגרת ארגון פשיעה. נציגי ימ"ר מרכז טוענים כי ההגבלות המנהליות על חמאדה, ובכללן איסור כניסה לאזורים מסוימים ופיקוח על תנועותיו, חיוניות לסיכול תוכניות חיסול שהוא רקם לכאורה, "מניעת פגיעה בבטחונו של אדם".
כעת, המשטרה חזרה וביקשה להגביל את תנועותיו של חמאדה, ולראשונה הוציאה נגדו גם צו מנהלי שני.
הבקשה הוגשה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, השופט עמי קובו, יחד עם "הערכת מסוכנות" מודיעינית חסויה ועדכנית. מדובר בבקשה לצו מנהלי שנחתמה על ידי ראש אגף חקירות ומודיעין ניצב בועז בלט, ועל ידי מפקד ימ"ר מרכז, נצ"מ נתן יאבו.
בבקשה מאשרת המשטרה כי היא לא הצליחה לסכל את המסוכנות לכאורה הנשקפת מחמאדה באמצעות עבודה משטרתית קלאסית של איסוף ראיות וחקירה פלילית. המשטרה מודה כי ברשותה מידע מודיעיני אך הוא לא התגבש לראיות ולכתב אישום. לכן, לצורך סיכול מעשי פשע לכאורה היא פונה לנתיב של הוצאת צו מנהלי, שלצורך הוצאתו די בהצגת חומר כתוב בפני שופט מחוזי במעמד צד אחד.
מעצרים בתיקי רצח
בחודש מאי 2024 נרצח בלוד מאזן חמאדה (70), אביו של חאלד. האבא, שהיה עובד עירייה, נורה ביציאתו מתפילת יום שישי במסגד. הרצח זה, כמו מרבית המקרים בגזרת רמלה לוד, לא פוענח.
עם זאת, לפי גורמי המודיעין במשטרת ישראל, מאז שאביו של חמאדה נרצח החריפה מלחמת החיסולים בין ארגון ג'רושי וחמאדה לבין ארגון מוסראתי ואחרים מלוד, והגופות הולכות ונערמות.
מאז הרצח של אביו חוקרי ימ"ר מרכז עצרו את חמאדה כחשוד מרכזי במספר מעשי רצח, לכאורה על רקע נקמת דמים, אך אף הליך לא הבשיל לכתב אישום.
למרות שבימ"ר מרכז מציגים נגדו מסות של חומרים מודיעינים, ומתעקשים להדביק לו את התווית של "בכיר בארגון פשע", סנגורו הקבוע בחמש השנים האחרונות, עו"ד ווליד כבוב, מדגיש פעם אחר פעם בבתי המשפט כי ההרשעה האחרונה שלו היתה ב-2010.
בדיונים על הטלת הצו המנהלי בחודש יולי אשתקד עו"ד כבוב טען כי המשטרה מבקשת לעשות לעצמה "חיים קלים" על חשבון זכויות אדם של חשוד ונאשם. "מדובר בחוק דרקוני וקיצוני הלקוח משיטות משפט דיקטטוריות", טען עו"ד כבוב, "כאשר המשטרה לא מצליחה לבסס חשד סביר היא מציגה לבית המשפט מידעים במעמד צד אחד. להיכן נעלמה הזכות להליך הוגן וזכות עיון בחומרי החקירה?
"המשטרה לא עושה עבודתה ומצאה פיתרון קל ונוח, להפעיל אמצעים שלקוחים מתחום המלחמה בטרור, ולהוציא צווים מנהליים, ולמי? רק לאזרחים ערבים, ובלי קשר לעבירות בטחוניות".
ניסים מירום נגד צווים מנהליים
עו"ד כבוב הפנה בדיון לדברים נוקבים שאמר פרקליט מחוז תל אביב, נסים מירום, בוועדת חוקה בכנסת לפני אישור החוק, שנולד מהצעת חוק פרטית של ח"כ צביקה פוגל מסיעת "עוצמה יהודית" של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. עו"ד מירום, שניהל את פרשה 512 במשך 15 שנה, מתחילת החקירות במשטרה ועד להרשעות המהדהדות של יצחק אברג'ל ואחרים, הבהיר בדיוני הוועדה את התנגדותו הנחרצת לחוק.
"הצעת החוק הזאת לא פרקטית ולא אפקטיבית", אמר מירום בוועדת החוקה. "זה לא פתרון למאבק בארגוני פשיעה, ולא יביא תוצאות… בארגון פשע אם אתה מוציא אחד, זה לא ימנע שום רצח. בתוך שעה יבוא אחר במקומו, ויבואו עשרה אחרים… מה כן? זו פגיעה מהותית בזכויות אדם… אנחנו יודעים לסכל רצח גם בלי החוק הזה… יש הצעות חוק אחרות שצריך לקדם והן יקלו על המאבק בארגוני פשיעה, לא בדרך המנהלית אלא בדרך המהותית…".
כאשר חברי כנסת מהקואליציה אמרו לו כי החוק נועד לתת מענה לפשיעה בחברה הערבית, כלומר נגד עבריינים ערבים במובחן, הפרקליט מירום נזעק: "אתם בעצם הוצאתם את המרצע מבין השיטין, הנה הבנו מה מטרת החוק".
מעצר בית ללא רחפנים וקורקינטים
אחרי שבעה חודשים שסומבול חזר לביתו כאזרח חופשי, מבלי להסתבך, כעת באה המשטרה וביקשה להטיל על חמאדה צו מנהלי חדש חמור הרבה יותר.
כעת הצו המבוקש כלל גם מעצר בית מלא ל-45 ימים אי שם. בנוסף, 60 יום איסור כניסה לערים רמלה, לוד, תל אביב יפו, בת ים, חיפה וירושלים; איסור שימוש באינטרנט; איסור החזקה של רחפנים, מכשירי מעקב, קורקינטים, אופניים חשמליים ומכשירי קשר.
בבקשת המשטרה לחידוש ההגבלות על חמאדה בשבוע שעבר הצטרפו לייצוג עו"ד אבי כהן ועו"ד ישראל קליין. הסנגורים הדגישו כי למרות הטענות של המשטרה על החיבור של חמאדה לאחים ג'רושי, הוא מעולם לא הורשע בעבירות עם בני משפחת ג'רושי.
אנקדוטה, בדיון התברר כי ההיכרות בין חמאדה לאחים ג'רושי החלה בילדותם, עקב היכרות בין האבות.
מעבר לכך, מאז הצו המנהלי הראשון עברו שמונה חודשים ובכל התקופה הזו חמאדה החופשי לא נעצר ולא נחקר, משמע לא נאספו נגדו ראיות פליליות.
לאורך הדיון ריחפו כל העת מסמכי הדיון בצו המנהלי הראשון, אבל גם אמירות מעניינות מעתירה שהגישה בנושא האגודה לזכויות האזרח בחודש פברואר.
עמדת היועמ"שית
במענה לעתירה הודה נציג היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד רן רוזנברג, כי "חוק הגנה מפני ארגוני פשיעה הוא חוק חריג במארג החוקתי במדינת ישראל…". עוד נטען, כי חוק הצווים המנהליים להגנה מארגוני פשיעה "הוא חוק הסוטה מדרך המלך, וטבועים בו קשיים בשל הגבלת חירותו של אדם על סמך ראיות מנהליות בלבד, ללא הרשעה בפלילים".
למרות זאת, טען נציג המדינה, בניגוד לעמדתו המוצהרת של פרקליט מחוז תל אביב, המומחה מספר אחד למאבק בארגוני פשיעה, החוק הכרחי על מנת לסכל חיסולים ולהוריד את גובה הלהבות של הסכסוכים בין ארגוני פשע. "הוראת השעה צולחת את המבחנים החוקתיים, על רקע הצורך המיידי להתמודד עם היקף חסר תקדים של מקרי רצח".
נציגי היועמ"שית הסבירו לבג"ץ כי ידה של המשטרה קצרה והיא מתקשה לגייס עדי מדינה או עדים בכלל, בעיקר בסכסוכים בין ארגוני פשע בחברה הערבית. "על אף פעילות מאומצת ואינטנסיבית של גורמי אכיפת החוק… סל הכלים בדין הפלילי מתקשה להתמודד עם העלייה חסרת התקדים במקרי הרצח… במקרים מסוימים, על אף קיומו של מידע קונקרטי קיים קושי של ממש לבסס תשתית ראייתית שתאפשר העמדה לדין ומעצר חברי ארגוני פשיעה".
בהודעה לבג"ץ נמסר גם על הקושי הגדול בגיוס עדים. "כי תוכנית ההגנה על עדים מיועדת לעד ולבני משפחתו הגרעינית, בעוד שבחברה הערבית יש לספק מעטפת הגנה על מעגלים רחבים יותר הנוגעים למשפחה המורחבת".
לכן, כתחליף למעצר עד תום הליכים וניהול משפט המשטרה בגיבוי הפרקליטות מבקשת להטיל הגבלות מנהליות קצרות מועד על עבריינים בכירים המזוהים עם ארגוני פשיעה. כתמיכה לכך, היועמ"שית גלי בהרב מיארה מסרה לבג"ץ תמונת מצב של נתוני הפיענוח העגומים בחברה הערבית.
מהנתונים עולה כי בשנת 2020 עמד אחוז הגשת כתבי אישום בתיקי רצח בחברה הערבית על 35 אחוז בלבד ממקרי הרצח באותה שנה.
אבל בשנת 2023 ירד נתון הפענוח והגשת כתבי אישום ל-15 אחוזים בלבד מתיקי הרצח (לא נמסרו נתונים חדשים יותר).
נציגי היועמ"שית הבהירו כי הפרקליטות הצליחה להכניס בחוק תיקונים חשובים: נדרש אישור של הדרגים הבכירים ביותר – כל צו נחתם על ידי ראש אח"מ ומוגש לבית המשפט רק לאחר אישור היועמ"שית. בהקשר זה הסבירו נציגי המדינה, כי עד נובמבר 2025 הגישה המשטרה 31 בקשות לצווים מנהליים נגד פעילים בארגוני פשיעה, אבל היועמ"שית אישרה הגשת שבעה צווים בלבד לבית המשפט.
בסופו של דבר, מאחר שהוראת החוק נקבעה כ"הוראת שעה" למשך שנתיים (לאחר מכן הכנסת תדון בהארכתו), המליץ בג"ץ לאגודה לזכויות האזרח למשוך את העתירה. השופט אלכס שטיין סיכם: "החוק הזה באמת לא נעים… אבל כל יום בחברה הערבית יש מישהו שנורה, זה דורש אמצעים חריגים".
"חוק שמתאים לסוריה"
כך, החלטת בג"ץ קבעה את המסגרת גם לדיון בעניינו של חמאדה, לגביו המשטרה ביקשה צו מנהלי שני. השופט עמי קובו, סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, שמע כל אחד מהצדדים בנפרד.
נציגי ימ"ר מרכז בראשות מפקד הימ"ר נצ"מ נתן יאבו הציגו לשופט "ראיות מנהליות שמבססות אפשרות ממשית כי חמאדה עומד לבצע עבירת פשע חמורה, ויסוד סביר להניח כי הפעילות נעשית במסגרת ארגון פשיעה".
הסנגורים לא נחשפו לראיות, ומה שנותר להם הוא לנהל משא ומתן על חומרת ההגבלות.
במעמד הזה גם חמאדה עצמו פנה לשופט קובו וטען שאין סיבה להרחיק אותו מלוד. הוא טען כי לאחר פקיעת ההגבלות הקודמות שהרחיקו אותו מהעיר ל-45 ימים הוא חזר ללוד ושום דבר לא קרה.
"אני לא מוכן לצאת מלוד בשום פנים ואופן, כי לא עשיתי כלום… הייתי שלושה חודשים בבית ולא קרה שום דבר… זה חוק שמתאים לסוריה. אני לא שייך לשום ארגון… אמרתם שאסור לי גם לדבר בטלפון, אני מדבר עם מדינת אויב?".
בסופו של דבר הסנגורים הובילו לריכוך מסוים בצו.
במקום דרישה למעצר בית למשך 45 ימים מחוץ לעיר לוד, משטרה הסכימה למעצר בית של 30 ימים, 15 ימים מחוץ ללוד עם חלון התאווררות יומי, ועוד 15 ימים בביתו.
עם זאת הצו קובע כי במשך 60 ימים תיאסר כניסתו לערים רמלה, תל אביב יפו, בת ים, חיפה וירושלים.
נאסר עליו ליצור קשר עם עבריינים לפי רשימה שנמסרה לו,
נאסר עליו שימוש בווטסאפ ובאינטרנט במשך 60 ימים, ואיסור רכישה והחזקת אמצעים טכנולוגיים.
פרט מעניין, במשך 15 ימים נוספים הוא יוכל לשהות בחו"ל, חופשי בתנועותיו.
לידיעת הקורא סומובול
השופט קובו אישר את ההסכמות ונתן להן תוקף פסק דין.
בהקשר זה יש לציין, כי על החבר עיסאם ג'רושי נגזרו בחודש נובמבר שמונה חודשי מאסר בפועל, בגין הפרות רבות של הצו המנהלי שהוטל עליו.
