ארגוני המחאה דורשים מהמשטרה להשעות קצינת בילוש ממרחב ירושלים שתועדה מפעילה כוח כנגד אזרחית בת 80, שהפגינה מול הכנסת כנגד חוק עונש מוות.
ב-31 במרץ נערכה בסמוך לכנסת ההפגנה כנגד חוק עונש מוות המוחל על מחבלים ערבים בלבד. לטענת ארגוני מחאה, קצינת הבילוש ולנטינה נמץ-מושאילוב ממרחב מוריה, דחפה מפגינה בת 80, שישבה בגן הוורדים והחזיקה שלט מחאה קטן.
עורכי הדין גונן בן יצחק וגבי לסקי פנו למפכ"ל דני לוי בשם "מערך עוטף עצורי המחאה" וכתבו כי "מבלי שהמפגינה הפגינה כל סכנה או התנגדות פיזית, הקצינה הפעילה כלפיה אלימות קשה עד כדי הטלתה על המדרכה. התנהלות נטולת כל הצדקה חוקית, מבצעית או אנושית".
עוד טענו כי אותה שוטרת "מתועדת גם באירועים קודמים, כמי שתולשת שלטי מחאה ומפעילה כוח שלא לצורך בניגוד לפקודות, ומדובר בדפוס התנהגות קבוע לכאורה". עוד נטען כי במהלך ההפגנה הופעלה מכת"זית מטווח קצר בניגוד לנהלים וכתוצאה מכך, נפגע קשה עיתונאי מבוגר שסיקר את ההפגנה. עורכי הדין טוענים כי המשטרה משתיקה ביקורת פוליטית על הממשלה.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "בגין האירוע הוגשה תלונה למח"ש, יש להפנות אליהם את הפנייה".
השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר כתב ברשת X כי "השיימינג על השוטרת ולנטינה נמץ לא מקובל עליי. יש אנרכיסטים שחושבים שאם יפרסמו שם של שוטרת, זה ישפיע במשהו. בפועל זה עובד הפוך – שוטרת שנלחמת 24/7 למען המדינה צריכה לקבל הערכה ולא גידופים והכפשות מחבורה של פורעי חוק".
בתוך כך, בג"ץ דורש מהמשטרה מתווה שיאפשר הפגנות בזמן המלחמה.
האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לאחר שהמשטרה פיזרה הפגנות שנערכו בכיכר הבימה, בטענה שהדבר מנוגד להנחיות פיקוד העורף למרות קיומו של מרחב מוגן סמוך. בפסקי דין קודמים נקבע כי חופש המחאה אינו נסוג בזמן מלחמה, אלא מקבל חשיבות מיוחדת בתקופות חירום.
שופטי בג"ץ יצחק עמית, חאלד כבוב ויחיאל כשר הורו למשטרה ולפיקוד העורף בתום הדיון בצהרי יום שישי (3 באפריל), להציג עד שבת לפני הצהריים מתווה שיאפשר קיום הפגנות במוצאי שבת בירושלים, תל אביב, חיפה וכפר סבא, תחת מגבלות שיפורסמו.
מטעם קואליציית השמאל "שותפות השלום" נמסר: "העובדה שבג״ץ דרש מהמשטרה להציג מתווה שיאפשר הפגנות בזמן המלחמה מוכיחה שהזכות להפגין לא נעלמת. הניסיון לפזר הפגנות ולעצור מפגינים לא יעצור את המחאה הציבורית נגד המלחמה".
