משטרת ישראל ביקשה מבית משפט השלום בראשון לציון להוציא לחברת הקריפטו הבינלאומית Tether (טת'ר), מנפיקת מטבעות USDT, צו שיורה להקפיא לה בישראל ארנק דיגיטלי השייך לאזרח אוקראיני ובו שבעה מיליון מטבעות דיגיטליים USDT (מטבע דיגיטלי יציב הצמוד לדולר).
חוקרי פשיעה מקוונת במחוז מרכז ויחידת הסייבר בלהב 433 זיהו כי לארנק הקריפטו הזה הועברו לכאורה כספים, שנעקצו מאזרחים ישראלים בפרשות הונאה שונות.
לחברת טת'ר הרשומה באל-סלבדור אין נציגות בארץ, אך לטענת משטרת ישראל החברה נענתה "באופן וולונטרי" לבקשה והסכימה להקפיא את הארנק הדיגיטלי, בכפוף לכך שיצורף צו רשמי מבית המשפט בישראל.
המהלך הזה של טת'ר תואם את מדיניות החברה, לשמור על "ניקיון הרשת" ולשתף פעולה עם גופי אכיפה.
לאחר שהמשטרה מסרה כי החברה הזרה טת'ר הבטיחה לשתף פעולה, שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא מימון, אישר את בקשת המשטרה והוציא צו במעמד צד אחד להקפאת החשבון.
אולם אז, איש עסקים אוקראיני בשם ארטיום נדורנקו פנה באמצעות עו"ד מיכאל עירוני לבית המשפט בראשון לציון והזדהה כבעל הארנק שהוקפא עם שבעת מיליוני ה-USDT.
נדורנקו טען כי הוא בעל חברות בנייה עם קשרים לצבא אוקראינה, ובעקבות התפיסה נגרמו לו נזקים כבדים.
לטענתו, הוא רכש את המטבעות שמוחזקים בארנק בעסקאות חוקיות, וצירף מסמכים להוכחת טענותיו.
עוד טען האזרח האוקראיני, באמצעות עו"ד עירוני, כי למשטרת ישראל אין סמכות לתפוס נכסים מחוץ לישראל של מי שאיננו אזרח ישראלי, וכי הצו שניתן לחברת טת'ר אינו חוקי.
עם זאת, הוא לא התייצב לחקירה או בבית המשפט בארץ, וטען כי הוא "מנוע" בשל המלחמה באוקראינה.
השופט מימון דחה בחודש נובמבר את בקשת האזרח האוקראיני ואישר את הארכת הקפאת החשבון שלו בחברת ת'טר ב-180 ימים.
השופט מימון בחן את הראיות וכתב: "ברור כי המשיבה (המשטרה) לא יכולה לשבת בחיבוק ידיים ולאפשר הברחת כספי מרמה שנגנבו מקורבנות עבירה בהיקף של מיליוני דולרים. נתיב הלבנת הכספים מוביל לארנק שבבעלות לכאורה של המבקש".
ערר על חוקיות הצו
עו"ד עירוני ובעל חשבון הקריפטו מאוקראינה לא הרימו ידיים והגישו ערר לבית משפט המחוזי מרכז בלוד.
בערר עו"ד עירוני חזר על הטענה כי כל מטבעות ה-USDT הם הון האישי של מרשו אשר שילם עליהם מס באוקראינה, הסנגור גם פירט את הרכישות של המטבעות המצויים בארנק, כולל זהות המוכרים.
לטענת עו"ד עירוני, עמדת הפרקליטות מבוססת על אי הבנה של העולם הקריפטוגרפי. לטענתו, "האפשרות שטוקן (המטבע הדיגיטלי) שקיבל כדין היה קשור בעבר לביצוע עבירה, אינה שונה מכך ששטר שמושך לקוח בכספומט היה קשור בעבר לעבירה".
עו"ד עירוני טען גם כי דרך פעולתה של משטרת ישראל היא "זלזול בוטה ברשויות האכיפה האוקראיניות", אותן המשטרה עקפה, לדבריו היה עליה לפנות אליהן בהתאם לחוק "עזרה משפטית בין מדינות".
מנגד, המשטרה והפרקליטות טענו כי המטבע הדיגיטלי מצוי "במרחב הגלובלי של הרשת", בניגוד לחשבון בנק פיזי, ולכן אין בתפיסתו משום פגיעה בריבונותה של מדינה כלשהי.
לטענת הפרקליטות, במקרה הזה גם לא נדרשה עזרה של משטרת אוקראינה, שכן חברת הקריפטו ת'טר "החילה על עצמה סטנדרט של שיתוף פעולה וולונטרי עם רשויות אכיפה בינלאומיות (כולל משטרת ישראל), כדי להגן על עצמה בכל הקשור לחשדות למעורבות בפלילים" (בעסקי הקריפטו).
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
שופט בית המשפט המחוזי בלוד, דרור ארד איילון, לא השתכנע מתשובת המדינה. הוא קיבל את הערר של בעל הארנק האוקראיני, וביטל את צו התפיסה שהוציא בית משפט השלום.
השופט ארד איילון קבע כי לרשויות בישראל אין סמכות חוקית לצוות על חברה זרה להקפיא חשבון או ארנק דיגיטלי ולתפוס רכוש.
הוא דחה את טענת הרשויות, כי שיתוף הפעולה של חברת הקריפטו היה וולונטרי – שהרי השת"פ הזה נשען על צו של בית משפט השלום בישראל.
לפי השופט ארד איילון, הצו הזה לא חוקי: "הצו חורג מהסמכות הטריטוריאלית של משטרת ישראל ואף של בית המשפט, שכן הוא כולל הוראה כופה חוץ-טריטוריאלית כלפי גורם זר, שאינו כפוף למרותו של בית המשפט הישראלי. די בכך כדי להורות על בטלותו של הצו בשל העדר סמכות".
השופט ארד איילון מסכים לטענת עו"ד עירוני, כי "דרך המלך לביצוע חקירה חוץ-טריטוריאלית היא לפי חוק העזרה המשפטית בין מדינות", ולא כפי שבוצע במקרה זה: "פעולה משטרתית עצמאית במדינה זרה ללא תיאום עם רשויות המדינה וללא אישורן".
חוק עזרה משפטית גם מקנה לנפגע מהצעד אפשרות להתגונן במדינתו – מה שלא קרה כאן.
השופט כתב: "האם הדין הישראלי היה רואה בעין יפה פעילות 'וולונטרית' של רשויות אכיפה של מדינות זרות בפנייה לגורמים (פרטיים) בישראל, כדי שיפעילו שיקול דעת בדבר פגיעה בזכויות קניין בישראל, לשם קידומם של הליכים פליליים באותן מדינות, וכל זאת בלי לבקש רשות מהרשויות בישראל ואף בלי ליידע אותן על כך?
"זאת ועוד: כאשר הנפגעים בישראל מפעולות האכיפה לא היו יכולים להתגונן מפניהן, אלא בפנייה לערכאות במדינה הזרה ולפי חוקיה?".
השופט ארד איילון ביטל כאמור את צו הקפאת החשבון המופנה לחברת ת'טר.
נפגשים בעליון
פרקליטות המדינה הגישה בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון על החלטה זו (26 מרס).
הפרקליטות טוענת באמצעות עו"ד שרית משגב, כי החלטת השופט ארד איילון "מעמידה בסיכון ממשי את יכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם הפשיעה המקוונת המודרנית, לרבות עם תופעות רחבות היקף של הלבנת הון המבוצעות באמצעות נכסים קריפטוגרפיים.
"בקביעה כי לבתי המשפט בישראל אין סמכות לפנות בבקשה לפעולה וולונטרית של הקפאת ארנקים קריפטוגרפיים, יוצר בית המשפט המחוזי 'עיר מקלט דיגיטלית' עבור עבריינים", טוענת הפרקליטות.
"בעולם שבו הון וירטואלי משונע בשבריר שנייה בין יבשות… החלטת בית המשפט שומטת את הקרקע תחת הצורך החיוני בפעולה מהירה ומיידית למניעת הברחת נכסים.
"ההחלטה מתעלמת מהאופי הייחודי של הרשת ומהעובדה כי חברות זרות בתחום הנכסים הדיגיטליים בוחרות, כחלק ממדיניותן, לשתף פעולה באופן וולונטרי עם רשויות אכיפה ברחבי העולם".
לטענת הפרקליטות, "חסימת נתיב זה מהווה מכה אנושה ליכולת המדינה להגן על קורבנות עבירה, למנוע את התעצמותם הכלכלית של ארגוני פשיעה ולהילחם במימון טרור. היא מפקירה את הזירה הדיגיטלית ומאפשרת לעבריינים ולארגוני טרור להמשיך ולנהל את נכסיהם באין מפריע.
"לאור תקדימיות ההחלטה, ההשלכות הרוחביות והפגיעה הקשה באינטרס הציבורי, מתבקש בית המשפט העליון לתת רשות ערר ולבטל את ההחלטה המעניקה חסינות דה-פקטו לפעילות עבריינית וטרוריסטית במרחב הקריפטוגרפי", טוענת הפרקליטות. "קביעותיו של בית המשפט המחוזי שאימץ פרשנות טריטוריאלית שמרנית ונוקשה, יוצרות 'שטח הפקר משפטי' המאפשר לעבריינים לנצל פלטפורמות דיגיטליות זרות ככספת חסינה מפני רשויות האכיפה בישראל. מצב זה עלול להוביל להרחבת תופעות הפשיעה הכלכלית המתוחכמת".
שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, הוציא צו עיכוב ביצוע על החלטת בית המשפט המחוזי וקבע את הערר לדיון ב-16 באפריל.
