האם אחד מתיקי הדגל של פרקליטות מחוז חיפה בתחום הסמים עומד לקרוס בעקבות הסתרת ראיות מצידה של הפרקליטות?
שופט בית המשפט המחוזי, ארז פורת, הורה לשחרר שניים מהנאשמים בפרשת ייבוא אקסטזי מגרמניה, בעקבות קשיים ראייתיים משמעותיים – חלקם בעקבות התנהלות הפרקליטות בתיק, וחלקם האחר בשל מחדלי חקירה חמורים (שני, 29.1).
מדובר בתיק שבו נאשמים בניסיון לייבא למעלה מ-10,000 טבליות MDMAמגרמניה.
כולם תושבי קרית אתא, הם אושרי דרעי (31), אבישי סבח (27), שמעון שמעון (32).
מלבד כתב האישום, הפרקליטות הגישה גם בקשה להאריך את מעצרם עד תום ההליכים.
בבקשה מפורטות הראיות אולם לסנגורים התברר כי בפועל לא כל הראיות הועברו לידיהם.
הסיבה? לפי נציגי הפרקליטות בכוונתם להוציא תעודות חיסיון.
הסנגורים טענו שהפרקליטות "מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה".
מצד אחד התובעים טוענים לראיות המספיקות להארכת מעצר עד תום ההליכים, מצד שני לא חושפים את הראיות בדיוק.
לפי הסנגורים, הפרקליטות הותירה את התיק ללא "הניצוץ הראייתי" שמצדיק מעצר עד תום ההליכים.
מהמכס בגרמניה עד קרית אתא
לפי כתב האישום, ארבעת הנאשמים תכננו יחד לייבא טבליות אקסטזי (MDMA) מאירופה, ואחד מהם אף רכש למעלה מ-10,000 טבליות מספק כלשהו ביבשת.
הטבליות הוסלקו בתוך משענת של כיסא עיסוי, שנארז בתוך קרטון ונשלח בדואר אווירי ארצה, כאשר על המשלוח נרשמו פרטיו של אדם המתגורר ברחוב הנשיא בחיפה.
מכתב האישום עולה, כי כתובת זו נבחרה על ידי הנאשם דרעי, שעבד כשליח בחברת שליחויות וידע כי אין צורך במסירה ידנית לנמען בכתובת זו.
לפי האישום, מספר הטלפון על גבי החבילה היה של "טלפון מבצעי".
החבילה ובה האקסטזי הגיעה לשדה תעופה בגרמניה, שם בבדיקת שיקוף אותרו הסמים על ידי אנשי המכס הגרמני, שיידעו את נציגי משטרת ישראל באירופה. אלה העבירו חלק מהסמים באופן מבוקר לישראל, עד שב-28 בדצמבר 2017, שוטר המחופש לשליח של UPSהעביר את החבילה לשליח מטעמם של הנאשמים, שהניח את הסמים בכניסה לבית שאליו נשלחה החבילה.
הפרקליטות טוענת, כי בשעת ערב מאוחרת הגיע סבח הגיע אל המקום בקטנוע, אסף את החבילה ונסע לפארק בפינת הרחובות התאנים והציונות בקרית אתא. שם החנה, התקשר לשמעון ואמר לו להגיע לפארק כדי "לאכול". לפי הנטען, שמעון הגיע אל המקום ברכב סיאט איביזה שכור ואיתו אדם נוסף.
עוד נטען, כי השניים יצאו מהרכב והתקדמו לכיוונו של סבח, כשהם עוטים על ידיהם כפפות רפואיות וסכין יפנית.
הפרקליטות טוענת כי עוד בטרם השלושה הספיקו לפתוח את החבילה, אל המקום הגיעו שוטרים. כל השלושה נעצרו.
דרעי נעצר ברכב סיטרואן מאוחר יותר ולא הרחק משם, כשבידיו "הטלפון המבצעי" שמספרו הופיע על החבילה.
כתב האישום שהוגש נגד הארבעה מייחס להם קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון לייבא סם מסוכן, ועבירות נוספות.
בבקשה מצוין כי הנאשמים שמרו ברוב חקירותיהם על זכות השתיקה.
תעלומת הכפפה שנעלמה
בין יתר הראיות שצוינו בבקשה להארכת מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים הוזכרו הכפפות הרפואיות שנמצאו בפארק בקרית אתא ועליהן די-אן-איי של אחד הנאשמים.
הסכין היפנית, נטען, נמצאה במרחק של מטר מהמקום בו נמצאו הכפפות.
סנגורו של הנאשם עם הדי אן איי, עו"ד רונן חליוה, טען כי חומרי חקירה רבים הוסתרו מהסנגורים, ביניהם צילומי אבטחה. לפיכך, טען עו"ד חליוה, מדובר בפגיעה מהותית ביכולת הנאשמים להגן על עצמם. "קיבלנו חומרים בסיסיים שלטעמנו לא מלמדים אפילו על ניצוץ ראייתי", הוסיף עו"ד חליוה.
לגבי הראיות נגד נאשם זה, אחרי הדיון התברר כי הכפפות כבר אינן מהוות ראיה "חזקה" אחרי שעו"ד חליוה חשף מה קרה איתן.
התברר כי רק אחד משלושה בלשים זיהה את נאשם הזה בזירת האירוע, והוא כתב במזכר כי הכניס לתוך שקית אטומה את הכפפות שהוא השליך, ובמרחק מטר משם מצא גם את הסכין היפנית.
למרבה ההפתעה, במזכר כתב הבלש כי השקית עם הכפפות נפלה לו מבלי שהוא שם לב.
עו"ד חליוה ציין, כי למרות שהבלש היה עם בלשים אחרים הם לא הזכירו במזכרים שלהם את הכפפות, וגם לא את טענת חברם לפיה השקית הלכה לאיבוד.
"הכי מדהים", הוסיף עו"ד חליוה, "נניח שמה שמתאר ניר (הבלש) זה נכון, ונניח שבלהט האירועים איבד את השקית, מה מצופה מבלש שהראיה הכי טובה להבנתו הוא איבד? שיחזור למקום ויחפש אותה. אבל לא כך הדבר; הוא נשאר במקום, לא חיפש ולא כלום… הגיעו שוטרים אחרים להחליף אותו בזירה והוא הלך לתחנה".
עו"ד חליוה הדגיש בבית המשפט כי במשך יומיים, הבלש לא אמר לאף אחד כלום על הכפפות שנפלו לכאורה מידיו והלכו לאיבוד: "באורח פלא, יומיים אחרי, כשהולכים לחפש מצלמות במקום (בפארק, ג"כ), מוצאים שקית עם כפפות. כלומר, נניח ולא הלכת באותו יום לחפש, למה לא הלכת בבוקר? למה לא למחרת? למה לא הלכת לחפש בכלל? החמור הוא שלא מדובר בכפפות, כי בדוח של המטה הארצי בכלל מדובר בכפפה (אחת, ג"כ)".
לבסוף טען עו"ד חליוה כי בשל הראיות החסרות והכשלים הראייתיים, יש לשחרר את מרשו בתנאים מגבילים.
השופט פורת הסכים: "אני סבור כי קיימים במקרה זה קשיים ראייתיים באשר לייחוס מחשבה פלילית או מודעות של המשיב לעניין העבירות המיוחסות. עובדת לבישת הכפפות אף היא מעוררת קושי, בשים לב לכך שמדובר בכפפות או בכפפה שאבדה ונמצאה רק מקץ יומיים בתוך שקית שלא היתה מזוהה בדוחות שוטרים".
עו"ד חליוה מסר בתגובה: "בית המשפט המחוזי השתכנע כי בכל חומרי החקירה שנמסרו להגנה אין ולו ניצוץ ראייתי כנגד הנאשם ולכן, בהתאם לחוק, הורה לשחרר את הנאשם לאלתר. בהמשך, המדינה חזרה בה מכוונתה להגיש ערר לבית המשפט העליון".
תעלומת הקטנוע שנעלם
ממש באותו היום (29.1) התנהל דיון גם בבקשת הפרקליטות להאריך עד תום ההליכים את מעצרו של סבח – אותו נאשם שלגביו נטען כי הוביל את חבילת הסמים מחיפה ועד לפארק הציבורי בקרית אתא, שם נפגש עם הנאשמים האחרים.
סנגוריו של סבח, עורכי הדין בני נהרי ושוש חיון, התנגדו בתוקף לבקשת הפרקליטות, בטענה שבחומר הראיות שהועבר להם אין כלל "ניצוץ ראייתי" שמצדיק את הארכת מעצרו. "אני אומרת לבית המשפט בפה מלא ובביטחון מלא" שלכל הסעיפים המיוחסים לו (לסבח, ג"כ) אין חומר ראיות… הגשנו בקשה של למעלה משלושים פריטים חסרים בחומר הראיות, וזה לא עניין שלא קיבלנו, זה עניין שאומרת חברתי (התובעת, ג"כ) שככל הנראה מה שברשימה יקבל בסופו של יום תעודת חיסיון".
עורכי הדין נהרי וחיון הוסיפו כי לא ניתן להאריך מעצר על סמך ראיות שאמורות להפוך בעתיד לחסויות, וציינו כי בין הראיות הללו גם ראיה אחת מרכזית: צילום שלטענת הפרקליטות מתעד את סבח מעביר את החבילה על גבי הקטנוע. יחד עם זאת, בפרקליטות מודים כי מדובר איכות התמונה בראיה הזו אינה טובה, ולא ניתן לזהות בתמונה את סבח. זאת ועוד, בפרקליטות טוענים כי אין באפשרותם לחשוף את מקור התמונה.
הקטנוע עליו סבח רכב לכאורה הוא סיפור בפני עצמו. הפרקליטות מציינת כי מדובר בקטנוע שרשום על שם אחותו של סבח, אך הוא עושה בו שימוש קבוע. בערב מעצרם של הנאשמים, הקטנוע הזה אותר על ידי המשטרה סמוך לפארק, נתפס על ידי הבלשים והובל למגרש החניה המשטרתי, שם הוא הוחזק כדי לאפשר לחוקרים לערוך את כל הבדיקות הדרושות.
ואולם, עוד בטרם נערכו בדיקות על הקטנוע, הוא נגנב מהמגרש המשטרתי ממש מתחת לאפם של השוטרים.
"אין צורך להכביר מילים על החשיבות בהעברת חומר החקירה לידי הסנגורים עם הגשת כתב האישום, שכן זה העיקר המאפשר הגנה ראויה, ובהיעדר חומר זה לא תוכל ההגנה למלא את תפקידה", קבע השופט פורת, "כאן מדובר במי שנעצר מבלי שלהגנה ניתן חומר ממשי ואינני סבור כי בחומר שהועבר יש די בכדי לקשור את המשיב לכאורה לאישומים המיוחסים… בהיעדר ראיות לא קמה הצדקה להמשך המעצר".
לבסוף, השופט החליט לשחרר גם את סבח בתנאים מגבילים שעיקרם מעצר בית מלא, אולם הוסיף כי במידה ולא יועברו הראיות לידי הסנגורים, הוא ישקול הקלה בתנאי חלופת המעצר.
עורכי הדין נהרי וחיון מסרו בתגובה: "התנגדנו נמרצות לקיום הדיון במעצר עד תום ההליכים, טענו שהמעצר בלתי חוקי וביקשנו לשחרר את הנאשם. למרות כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים, בית המשפט קבע כי לא ייעצר אדם עד תום ההליכים המשפטיים על סמך ראיות שאינם בידי הסנגור. לכן, הורה על שחרורו של הנאשם בערבות כספית בלבד".
 |
 |
עדכון (31.1)
נאשם מספר 1 בתיק, דרעי, שוחרר (רביעי, 31.1) בתנאים מגבילים על ידי השופט פורת, לאחר שהוצגו לשופט ההסכמות על השחרור בין הפרקליטות לבין הסנגור, עו"ד יוסי פלסיוס קליין.
ההסכמות התקבלו בעקבות דיון שהתקיים שלושה ימים לפני כן (ראשון, 28.1), בו ביקשה התביעה להאריך את מעצרו של דרעי עד תום ההליכים. מנגד, עו"ד קליין ציין כי דרעי היה היחיד ששיתף פעולה עם חוקריו, וטען כי מצא את הטלפון המבצעי שנתפס ברשותו ומהווה את הראיה המרכזית נגדו.
במהלך הדיון חשף עו"ד קליין בהקשר לטלפון, כי המשטרה ערכה בדיקת השוואת קול בין שיחות שנערכו מהטלפון המבצעי והוקלטו על ידי המשטרה, לבין קולו של דרעי, אולם לא נמצאה התאמה. גם עו"ד קליין טען כי לא קיבל את כל חומר הראיות, והוסיף וטען לפגמים במשלוח המבוקר שנשלח מגרמניה לארץ על ידי השוטרים הישראלים, ללא מסמכים מלווים של הפרקליטות הגרמנית.
לאחר דחייה של שלושה ימים, הצדדים התייצבו כאמור בבית המשפט והסכימו על שחרורו של דרעי בתנאים מגבילים שעיקרם מעצר בית, ולצידו התחייבויות כספיות של דרעי ושל המפקחים שמונו לו.
בתוך כך, בדיון נפרד נוסף שנערך בפני השופט פורת בעקבות ההתפתחויות האחרונות בתיק, הוסכם בין נציגי הפרקליטות וסנגורו של הנאשם שמעון שמעון, עו״ד משה סוחמי כי גם הנאשם הזה ישוחרר וישהה במעצר בית באיזוק אלקטרוני בביתו עד להודעה חדשה.
