
אחרי שמונה שנות משפט, בית משפט המחוזי בבאר שבע הרשיע את יניב זגורי בשלושת מעשי רצח בכוונה תחילה:
של עד המדינה טל קורקוס,
של גרושתו עדת התביעה דבורה הירש
של עד התביעה נגדו אלישע סבח.
הכרעת הדין מחזיקה 841 עמודים.
ראש ההרכב, השופט נתן זולוצ'ובר פתח את הקראת פסק הדין:
"כל דבר טוב מגיע לסופו, גם פחות טוב מגיע לסופו, והנה הגענו לשלב הזה….
"תיק זה משול לסרט פשע רע וקשה ביותר לצפייה, שעלילתו נכתבה בדם על ידי הרוע, הכעס והנקמה.
"יניב זגורי הוא בעל הרעיון, המפיק, התסריטאי והבמאי הראשי".
השופט המשיך: "לצערנו לא בסרט מדובר, אלא במציאות קשה ומזעזעת:
דבורה הירש (קורקוס) נרצחה לעיני ילדיה הקטנים בחניית בנין מגוריה בבאר שבע.
אלישע סבח נרצח בירי מטווח אפס בנתניה, בטבורה של עיר, לעיני עוברים ושבים.
טל קורקוס נרצח ממטען חבלה שהוצמד לרכבו, הוא נשרף בעודו חי וגווע למוות כשהוא זועק מבין הלהבות אמא, אמא אמא.
"מניע אחד מקשר בין שלושת מקרי הרצח – היותם של שלושת הנרצחים עדים במשפטים נגד נאשם 1 זגורי".
השופט ממשיך להקריא:
"הוכח כנדרש במשפט הפלילי כי נאשם 1 עשה כל שביכולתו לספק את יצר הנקמה וגייס את הנאשמים האחרים".
זגורי מורשע בשלוש עבירות רצח".
בשלב הזה הנאשם זגורי קם בתא הנאשמים קם על רגליו והחל לנפנף בידו לשופטים, "תודה רבה לכם, כבוד השופטים".
השופט זולוצובר השיב לו, וללוחמי נחשון, "עוד לא סיימנו", וזגורי חזר למקומו.

האולם הקטן היה מלא מפה לפה, בסך הכל יש בו שלוש שורות עם מושבים לקהל.
שתי שורות תפסו שוטרים,
אחת הוקצתה לבני המשפחות,
ולתקשורת – העיתונאים נדחקו לפינה ונאלצו לסקר את הקראת הכרעת הדין בעמידה.
פרקליט מחוז דרום, עו"ד ארז פדן, הגיע לאולם עם נציגי הפרקליטות שניהלו את המשפט במשך שבע שנים, בנחישות, התמדה והרבה איפוק:
עו"ד סיגל הירש,
עו"ד רחל אלמקייס,
עו"ד מירית נוימן,
עו"ד מוחמד סולימן,
עו"ד יואב קישון
חצי שעה לפני פתיחת האולם, נציגי התביעה הגיעו לבית המשפט בקבוצות נפרדות, מלווים בסוללות של מאבטחים ובלשים ממשטרת הנגב.
הסנגורים המתינו באולם: עורכי הדין משה יוחאי, עינב יתח, רועי אטיאס.
בלט בהיעדרו עו"ד אביגדור פלדמן המייצג את זגורי.
השופטים התיישבו על כס המשפט: סגן הנשיא זולוצ'ובר, דינה כהן, דניאל בן טולילה.
השופט זולוצ'ובר נתן הקדמה מהסרטים, מהסוג שנוהג לתת נשיא בית משפט העליון יצחק עמית – האם הוא מתכתב איתו לקראת הערעור הצפוי?
"תיק זה משול לסרט פשע רע שעלילתו נכתבה בדם. בעלילה השתתפו שחקני משנה – חבורה עבריינית לא מקומית: הנאשמים מיכאל מור, אליושה בן שלום ושמעון שרביט, שכבר פרשו מהכרעת דין זו לאחר הסדר טיעון, ועוד חמישה 'שחקנים' שלכל אחד מהם תפקיד מרכזי בעלילה:
עד המדינה,
הנאשמים אריק איטל (נאשם 2),
משה רובין (נאשם 6),
עמיר בן שימול (נאשם 7),
על פי כתב האישום כולם בצעו מעשי רצח קשים ובנוסף העד מ'.
"יניב זגורי הוא בעל הרעיון לתסריט הבלהות, המפיק, הבמאי וגם השחקן הראשי, הגם שאת מעשי הרצח לא ביצע בידיו אלא באמצעות עד המדינה מ' (הצפוני) והנאשמים איטל, רובין ובן שימול.
העלילה המורכבת מתרחשת בבאר שבע, רמת גן, חולון, אשקלון, נהריה, נתניה, תל אביב, אילת, אוקראינה, תאילנד וסין".
"בית המשפט הבהיר כי מדובר בפרשה אחת גדולה, ובבסיסה כעס גדול ורצון עז של זגורי לנקום בכל מי שקשור, לדעתו, בפגיעה כלשהי בו, במעמדו, במשפחתו, במקורבים לו ובחבורה העבריינית שלו. אליבא דהנאשם: "כל מי שנגע, כל מי ששם אצבע בתיק – ימות".


הכוונה ל"כל מי ששם אצבע" בתיק הקודם בו זגורי נידון למאסר של 7 שנים, לאחר עדותם של טל קורקוס, עד המדינה ודבורה הירש שהיתה עדת תביעה נוספת.
אלישע סבח המנוח היה עד תביעה במשפטו של אדם איטל אחיו של הנאשם אריק איטל, שניהם מקורבים לזגורי.
בהכרעת הדין נכתב כי "נאשם 1 גמר אומר לבוא חשבון ולנקום, לאחר שחרורו ממאסרו, בכל מי שנתן יד בהפללתו ובהפללת מקורבו – אדם איטל, ועל כן הוא הורה ופעל עם שותפיו, לגרום למותם של דבורה, אלישע וטל ובכך גם ביקש להעביר מסר ברור ומרתיע לבל יפעלו אחרים באופן דומה כלפיו או כלפי מי שמזוהה עמו, ובכך יבנֶה ויגדיל את כוחו וכוחה של חבורתו העבריינית".

סיכום הכרעת הדין על פי כתב האישום שהוגש נגד כל הנאשמים.
הרשעת זגורי:
שלוש עבירות של רצח בכוונה תחילה.
ארבע עבירות של קשירת קשר לביצוע רצח.
עבירה אחת של ניסיון לקשירת קשר לביצוע רצח.
שלוש עבירות של ניסיון לרצח.
שתי עבירות של הדחה בחקירה.
חמש עבירות נשיאת נשק ועוד עבירת עסקה בנשק.
וכן עבירות של זיוף חלקי רכב, שיבוש מהלכי משפט והטרדת עד.
אריק איטל הורשע ב:
שתי עבירות של רצח בכוונה תחילה – אלישע סבח, טל קורקוס.
שלוש עבירות של קשירת קשר לביצוע רצח.
שלוש עבירות של ניסיון לרצח .
חמש עבירת נשיאת נשק.
וכן זיוף חלקי רכב, השמדת ראיה, שיבוש מהלכי משפט.
משה רובין הורשע ב:
עבירה של רצח בכוונה תחילה – דבורה הירש.
עבירה של הדחה בחקירה.
עבירה של הטרדת עד.
עבירה של שיבוש מהלכי משפט.
עמיר בן שימול הורשע ב:
עבירה של רצח בכוונה תחילה – דבורה הירש.

בסיום הקראת סעיפי ההרשעות, התביעה ביקשה לערוך תסקיר נפגעי עבירה עבור שלושת הילדים של דבורה הירש.
השופט אומר להם: "מה זה כבר יעזור, הסבל שלהם לא מובן?".
בתום המשפט מסר עו"ד ארז פדן, פרקליט מחוז דרום: "הכרעת הדין מתארת מסע נקמה מתוכנן ואכזרי שכוון לרצוח עדים שהעזו לחשוף את פעילותם העבריינית של זגורי ושותפיו, ולהעיד נגדם. כך נרצחו דבורה הירש, טל קורקוס ואלישע סבח.
המסר העולה מהתיק לעבריינים ולארגוני פשע חד וברור: פגיעה בעדים ובבני משפחתם אינה מקנה לעבריין חסינות, ומערכת אכיפת החוק תפעל בנחישות נגד כל מי שיעשה כן. הכרעת הדין מהווה הישג משמעותי מאוד במאבק בפשיעה החמורה בדרום ובישראל בכלל. אנו נמשיך לפעול כדי להגן על הציבור, למצות את הדין עם רוצחים, ולהביא עבריינים לדין".
כך, בעוד יניב זגורי, מי שנחשב למלך העולם התחתון של באר שבע, הורשע בשלושה מעשי רצח, מחוץ לאולם שררה דממה.
גם מחוץ לבניין בית המשפט נראה כי עולם כמנהגו נוהג, כך חלפה לה תהילת עולם?













היי וביי יניבי
כך חולפת תהילת עולם
…. תחזיר מעט מהכבוד המזוייף שחשבצ שיש לאחרים אליך
יודע מה יניב יש לי רעיון…את ויצחק בתא אחד
כל אחד 3 מאסרי עולם …תעשו תחרות ביניכם מי ימות ראשון..לדעתי הראשון זוכה שני בוכה
ניבי הוא אדם חכם וגם מהכלא הוא יושב על ארגזים של כסף.באחת הכתבות בפוסטה ציטטו בעדות שהוא אמר למשה רובין מהשם שלי עשיתם ארגזים של כסף.
מה שלא ברור לי זה דבר אחר,הרי ניבי הוא ההתגלמות של העבריין הגברי עם העקרונות של פעם והוא גם מבין פסיכולוגיה קצת.מה כל כך היה קשה לראות שלצאת למסע נקמה כזה רק יהרוס,גם קראתי פה שמיכאל מור אפילו לכורה אמר לו בשביל מה לך הדבר הזה והוא ענה לו ,אני נעול על זה.
אריק איטל אין שם מה יותר מדי עומק ,מושפע שאח שלו לא דאג לשמור עליו שלא יכנס לפשע.
בזמנו אפילו סופר שאדם איטל התרברב בפני לירז תשובה שאריק הקטן גם "עושה דברים"
ממש גאווה גדולה למשוך את אח שלך לעבירות.
ניבי גם איש עסקים מאוד מוכשר ,לא כל אחד יכול ליסוע לסין ולייבא רהיטים לארץ.
מה הפריע לו פשוט לחיות את החיים שלו מבלי לצאת למסע נקמה כזה?
הוא אומר בעצמו "הסבלנות היא מרה אך פירותיה מתוקים מדבש"
אז מה היה קורה אילו היה משתחרר אחרי 7 שנים ולא היה יוצא לזה?
מעניין למה הפושעים היהודים מקבלים מאסרי עולם והפושעים הערבים תמיד מגיעים להסדר של 10-20 שנה השופטים אוהבים את הערבים יותר מהמרוקאים
ניבי בעצם קיבל גזר דין "מוות". חבל על חיים שלמים משפחה וילדים וחופש…. תאילנד.. סין אוקראינה.. והעולם הגדול
היו מקרים שגם אסירי עולם
עם כמה מאסרי עולם
נקצב עונשם לארבעים שנה
אז בניכוי שליש הם ישתחררו
בעוד עשרים שנה.
ככה שתמיד יש תקווה.
מה גם שתמיד מערערים לעליון.
אף פעם אל תאמר אף פעם!