יחסי ממון: כך חולקה הדירה בין אישה חולה לבעלה שעזב אותה

שתף כתבה עם חברים

האישה שחלתה במחלה אוטואימונית קשה ונדירה פדתה את זכויותיה הפנסיוניות לצורך הפחתת המשכנתא. השופטת הפעילה את סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון במטרה למנוע עיוות דין. וגם: ההחלטות בנוגע לתביעות נוספות בתיק

(אילוסטרציה: @dashu83 מאתר freepik)

הם הכירו כשעבדו יחד במלון. א' היתה סגנית מנהל מחלקה, בת 36. הוא היה בן 22, עובד חדר אוכל בתחילת דרכו. האהבה פרחה והשניים נישאו בשנת 2012. הם ניסו במשך שנים להביא ילדים לעולם, עברו טיפולי פוריות וחלמו על עתיד משותף.

אבל במציאות, חלומות לחוד ומציאות לחוד. ב-2019 חלתה האישה במחלה אוטואימונית קשה, נדירה, הגורמת להתפתחות גידולים דלקתיים בכל הגוף. אחרי ניתוח קשה ופיטורין מהעבודה – הכנסתה צנחה לקצבת נכות בלבד.
שנה לאחר מכן היא עשתה צעד דרמטי ופדתה את מלוא זכויותיה הפנסיוניות, בסך יותר מ-238 אלף שקל, כדי לצמצם את המשכנתא על הדירה המשותפת.

בזמן שהיא עשתה הכל כדי להחזיק את הבית ועברה טיפולי פוריות רבים, הוא כבר היה "בדרך החוצה". ב־2022 נפרד הבעל מהאישה, עבר לבית חברתו החדשה (שהיתה כבר בקשר עמו בתקופת הנישואין), ולימים אף נולד להם ילד.

א' נותרה לבדה בדירה, מתמודדת עם מחלה קשה וממשיכה לשלם לבדה את המשכנתא של שניהם.

בליבת מאבק הגירושין בין הצדדים היתה השאלה מכריעה אחת: מי יקבל את הדירה, שנרכשה ב־2.97 מיליון שקל והוערכה כעת ב־3.8 מיליון?
המאבק גרר שלוש תביעות: פירוק שיתוף בדירה, תביעה לדמי שימוש מצד האיש ותביעת האישה לאיזון רכושי באמצעות הפעלת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון (חלוקה שלא חצי חצי).

הדירה שנרכשה ב־2019 שולמה בעיקר מכספי ירושה שקיבלה האישה מהוריה – יותר מ־2.1 מיליון שקל, ועוד סכום ממכירת חלקת קבר שיועדה לאביה המנוח.
היתרה, כ-850 אלף שקל, שולמה במשכנתא משותפת. לכן הוסכם שהבעלות תירשם 75 אחוז על שם האישה ו־25 אחוז על שם הגבר.

אבל אחרי שהאישה פדתה את מלא זכויותיה הפנסיוניות כדי לצמצם את המשכנתא כמעט בשליש, ועשתה זאת בזמן שהאיש כבר היה בקשר עם מי שהפכה לבת זוגו החדשה, היא נותרה ללא חסכונות, ללא פנסיה, וללא בעל שמשלם את חלקו.

עו"ד יואב גולן שמייצג את א' טען כי ראוי שבית המשפט יפעיל את סעיף 8(2), אחרת תיווצר תוצאה קשה ובלתי צודקת. לדבריו, האישה נשארה בלי עתיד כלכלי ובלי יכולת לעבוד, בזמן שהאיש צעיר, בריא ובעל כושר השתכרות מלא.

הגבר, מנגד, טען באמצעות עו"ד עודד פסקל, כי יש לכבד את ההסכם המקורי שרשום בטאבו ובו יש לו 25 אחוז בדירה, ולא שקל פחות. לדבריו, טענות הבגידה לא הוכחו, ואין מענישים בן זוג על סיום נישואין בהטלת סנקציות כלכליות.

השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בחנה את הנתונים והחליטה להפעיל את סעיף 8(2) – צעד חריג שנועד למנוע עיוותי דין.
בין היתר קבעה השופטת: "האישה פדתה את זכויותיה הפנסיוניות לצורך הפחתת המשכנתא – סכום שהצדדים היו אמורים לשאת בו בחלקים שווים".

עוד הוסיפה השופטת: "האישה מתמודדת עם מחלה קשה, אובדן כושר עבודה והיעדר זכויות פנסיוניות, בעוד שהאיש צעיר, עובד ומחזיק בזכויות פנסיוניות מלאות".
לכן קבעה השופטת כי חלקו של האיש בדירה יופחת בסך 119,075 שקל – מחצית מהסכום שהאישה שילמה מכיסה לצמצום החוב.

האיש דרש דמי שימוש מהאישה, בטענה שהיא מתגוררת בדירה לבדה מאז שעזב, אבל כאן בא טוויסט נוסף: לפי דו"ח חוקר שהציגה האישה, האיש עבר לגור עם חברתו באופן כמעט מיידי, ולא הוכיח ששילם דמי שכירות כלשהם.

השופטת כתבה: "האישה נושאת במלוא החזרי המשכנתא מאז נובמבר 2022. היא כלל לא דרשה ממנו להשיב לה את חלקו, והאיש הגיש תביעתו לדמי שימוש רק לאחר שנה וחצי".
לכן דחתה השופטת את דרישתו וקבעה כי לא מגיעים לו דמי שימוש כלל.

האיש טען שהאישה משתמשת בג'יפ שנרכש מכספים משותפים, והיא חייבת לו מחצית. כמו כן ציין כי היה לו אופנוע שנגנב. נקבע כי שווי האופנוע והרכב יחולקו לפי מחירון נכון למועד הקרע.

האיש עתר לחלוקת המיטלטלין שהיו בדירה בחלקים שווים, האישה טענה מנגד שהאיש נטל עמו מיטלטלין רבים בשווי רב, וכן נטל חפצי אומנות של אביה ז"ל (שהיה אספן אמנות) ללא ידיעתה וללא הסכמתה.
מאחר ששני הצדדים העלו גרסאות סותרות והמיטלטלין כבר נלקחו זה מכאן וזה משם, השופטת קבעה שלא תתערב: כל צד יישאר עם מה שברשותו.

המשיכו לקריאה נוספת במדור משפחה >>>
עורכי דין מומלצים לענייני משפחה >>> 

פסק הדין מסכם מערכת יחסים של למעלה מעשור, מחלה קשה, טיפולי פוריות, פרידה כואבת ומאבק על הבית היחיד שהאישה עוד הצליחה להחזיק.

זהו אחד מאותם מקרים שמדגישים עד כמה סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המאפשר חלוקה לא שוויונית של הרכוש, חיוני: הוא לא פוגע בהוגנות ומונע עוול. במיוחד כאשר בן זוג חולה מחליט להקריב את עתידו הפנסיוני כדי להציל את הבית המשותף והשותף השני כבר איננו שם.

* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *