בית המשפט המחוזי בירושלים גזר עונשי מאסר כבדים על אב ובנו, יורם (63) ואבי (41) אליאב, בגין פעילותם ברשת עבריינית שהוציאה והפיצה אלפי חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים לחברות בתחום הדלק, לשם התחמקות מתשלום מסים ועל מנת ליצור כסות חשבונאית לפעילות עבריינית של מהילת דלק.
בראש הרשת שפעלה במשך שנים עמד אמיר האפרתי. מטרת הרשת היתה להפיק רווח כספי להאפרתי, לאליאב ולעשרות חברות ועוסקים, באמצעות הפצה של אלפי חשבוניות כוזבות, במטרה להביא לכך שחברות שונות (המקזזים) יתחמקו מתשלום מס שהם חייבים בו.
יורם אליאב היה המתווך המרכזי בין ראש הרשת האפרתי לחברות הקצה – "המקזזים" שדרשו מרשויות המס ניכוי תשומות והחזרי מע"מ.
פעילות הרשת התאפיינה בתכנון ובתחכום רב כדי ליצור מראית עין של פעילות עסקית כשרה. דרכי המרמה כללו בין היתר זיוף תעודות משלוח של דלק או סולר והסכמי אספקה, זיוף בקשות לשינוי בעלות בחברות ותצהירים מזויפים, שימוש באנשי קש וחברות קש על מנת לעקוץ את קופת המדינה.
על מנת לחזק את מצג השווא של המקזזים מול רשויות המס, הרשת פעלה באמצעות האפרתי ואליאב גם למתן שירותים פיננסיים שהוזמנו על-ידי המקזזים, שכללו ניכיון המחאות למזומן באמצעות אנשי קש בצ'יינג'ים, הסבה כוזבת של המחאות במטרה להסוות את הצדדים האמיתיים לעסקאות, פתיחת חשבונות בנק שונים וביצוע העברות כספיות שנועדו ליצור מראית עין של פעילות עסקית כשרה.
כך עבדה השיטה:
יורם אליאב קיבל מהמקזזים דרישה להנפקת חשבונית כוזבת, והעביר דרישה זו להאפרתי בצירוף הפרטים הנדרשים (מספר ליטרים של דלק שכביכול נמכר) וסכום העסקה.
האפרתי ניפק את החשבוניות והעבירן למקזזים באמצעות אליאב. המקזזים שילמו עמלה לאליאב והאפרתי על כל חשבונית כוזבת, כאחוז מהסכום הנקוב בחשבונית.
על מנת להניח את דעתם של רואי החשבון של המקזזים, האפרתי הנפיק לבקשת המקזזים ואליאב, מסמכים כוזבים נוספים ביניהם תעודות משלוח מזויפות של דלק או סולר – שבהן נהג האפרתי לציין שמות של נהגים ומספרי לוחיות זיהוי של מכליות שקיבל מאליאב.
לשם הוצאת החשבוניות הפיקטיביות, יורם אליאב "גנב את זהותן" של חברות קיימות, על-ידי הגשת בקשה כוזבת לרשם החברות, לשינוי בעלות בחברות שנתמכה בתצהיר מזויף.
בדרך זו נרשמו בנסח החברה אנשי קש מטעם אליאב, חלף בעליה האמיתיים של החברה.
הנאשם והאפרתי עשו שימוש בפרטי "החברות הגנובות" כדי להוציא למקזזים חשבוניות כוזבות.
באמצעות הנסח המזויף פתחו אליאב ואנשי קש מטעמו חשבונות בנק על שמן של החברות אשר זהותן נגנבה, וכן כרטיסי לקוח בצ'יינג'ים.
המקזזים העבירו לאליאב את הסכום הנקוב בחשבונית הכוזבת בתוספת עמלה, בהמחאות לפקודת החברה הגנובה או בהעברה בנקאית לחשבון הבנק הכוזב.
הכספים נוכו בצ'יינג'ים על-ידי אנשי הקש מטעם אליאב, כך שכספי העסקה הועברו חזרה לחברה המקזזת, ואילו כספי העמלה נותרו בידי אליאב ואחרים מטעמו.
בנוסף, חלק מה"מקזזים" נהגו לרכוש סולר תקין ולמהול אותו בחומרים אחרים כדי להגדיל את רווחיהם.
כתוצאה מהמהילה נוצר אצל חברות אלה מלאי סולר או דלק מהול בכמות העולה על כמות הסולר התקין שנרכש. הדבר יצר פערים בספרי הנהלת החשבונות של המוהלים, כך שהיקפי ההכנסות עלו בהרבה על היקפי ההוצאות, ועל כן הכנסתם החייבת במס היתה גבוהה.
המוהלים פנו לאליאב שהעניק להם "כיסוי" לפערים אלה על-ידי העמדת חברות קש, שהנפיקו להם חשבוניות כוזבות. אחת מחברות הקש נרשמה על שם בנו של יורם – אבי אליאב.
הבן פתח בהנחיית האב חשבון בנק לאחת מחברות הקש. לאחר פתיחת החשבון, אליאב הבן מסר ללקוח – בעל החברה המקזזת (שרכש את החשבוניות הפיקטיביות) פנקסי צ'קים חתומים של ה"ספק", חברת הקש וכרטיס אשראי שהונפק לה כדי שישתמש בהם כרצונו.
על מנת להציג כאילו לחברת הקש יש עיסוקים כשרים, אליאב האב הוציא באמצעות האפרתי חשבוניות מספק פיקטיבי נוסף, כדי שחברת הקש תוכל לדווח עליהן כתשומות.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין צווארון לבן >>
לפי כתב האישום המתוקן, יורם אליאב תיווך ברכישת חשבוניות כוזבות, אותן הנפיק האפרתי, בהיקף של 176 מיליון שקל לפחות. החברות המקזזות – לקוחותיהם של האפרתי ואליאב ניכו תשומות ודרשו החזרי מע"מ כוזבים בעשרות מיליוני שקלים.
אליאב הורשע במאות עבירות מס חמורות, וכן זיוף מסמכים, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות הלבנת הון.
על אמיר האפרתי נגזרו תשע שנות מאסר בפועל וקנס של שני מיליון שקל. על כן ביקשו התובעים, עו"ד עמיחי מרקס מפרקליטות מחוז ירושלים ועו"ד רבקה גיסינגר מרשות המסים, לגזור על יורם אליאב שתואר כיד ימינו של האפרתי שבע שנות מאסר, ועל בנו אבי ששימש כמנהל אחת מחברות הקש – שלוש שנות מאסר.
הפרקליטות הגישה גיליון רישום פלילי של יורם אליאב, לו עבר פלילי עשיר בתחום הזיופים, מרמה ועבירות מס, בגינם ריצה עונשי מאסר קודמים.
הסנגורית של האב, עו"ד עדן פוליטקין, טענה מנגד כי אליאב היה אחד ממתווכים רבים שעבדו תחת האפרתי, מי שהיה "המוח" בפרשה. הסנגורית טענה כי אליאב אינו עובד שנים רבות בשל מצבו הרפואי, וכי בהודאתו הוא חסך זמן שיפוטי רב והעבר הפלילי שלו ישן.
הסנגור של אליאב הבן, עו"ד חן הולנדר, טען כי חלקו בפרשה מצומצם. הוא שימש כ"איש קש" שהערך היחיד שלו הוא היותו אדם נורמטיבי שעברו נקי, כך שניתן להשתמש בו לרישום חברות על שמו, לשם הפקת רווח כספי שלא הגיע לידיו.
הסנגור ציין כי הבן מתמודד עם חובות של מיליוני שקלים בגין שומות שנקבעו לו במע"מ ובמס הכנסה.
השופטת מיכל שרביט כתבה כי "בשים לב להיקף המעשים ורמת התחכום הגלומה בהן, קמה חשיבות להרתעת הפרט ולהרתעת הרבים", וגזרה על יורם אליאב שש וחצי שנות מאסר בפועל וקנס של מיליון שקל או שנה נוספת של מאסר תמורתו.
על אבי אליאב נגזרו שנתיים וחצי מאסר, קנס וחילוט של כ-250 אלף שקל.
