בית משפט השלום בתל אביב גזר אתמול את עונשו של רועי וקנין (44) מיבנה, שעקץ רבע מיליון שקל מ-15 אזרחים ובעלי עסקים קטנים ואזרחים באמצעות הונאות ברשת (20 אוגוסט).
המתלוננים פרסמו ברשתות חברתיות פריטים למכירה כגון תכשיטים, טלפונים ורהיטים. וקנין העביר להם אסמכתאות בנקאיות מזויפות שנראו כאישור לביצוע העברות לחשבון. במספר מקרים מסר גם צ'קים ללא כיסוי. הנזק הכספי שיצר נאמד ב-240 אלף שקל.
כך למשל, אדם פרסם בפייסבוק טבעת יהלום למכירה. וקנין יצר איתו קשר. המוכר דרש 18.5 אלף שקל בהעברת זה"ב (העברה מיידית באמצעות מערכת מרכזית של בנק ישראל שלא ניתנת לביטול).
בפועל, וקנין הפקיד לחשבונו של המוכר דרך תיבת ההפקדות צ'ק גנוב ללא כיסוי.
המוכר הבחין ביתרה של 18.5 אלף שקל בחשבונו, וסבר כי מדובר בהעברת הזה"ב שהובטחה לו. הוא שלח את התכשיט לוקנין באמצעות שליח. כאשר הבין שהצ'ק שהופקד לחשבונו חולל, הוא הזהיר את וקנין שבכוונתו לפנות למשטרה. האחרון השיב ואיים: "אם תגיע למשטרה, נגיע אליך".
אישה אחרת, בעלת עסק למכירת תכשיטים, פרסמה באינטרנט. וקנין סיכם כי ירכוש ממנה טבעת יהלום תמורת 9,315 שקל, והעביר מסמך מזויף הנחזה לאסמכתא בנקאית לביצוע ההעברה.
בעלת העסק דרשה מהנאשם שימסור לה גם פרטי כרטיס חיוב, לצורך ערובה, ורק אז שלחה אליו את התכשיט. גם הערובה לא הועילה: לאחר שהמסמך הבנקאי התגלה כזיוף, המתלוננת ניסתה לחייב את כרטיס האשראי לפי הפרטים ש-וקנין מסר. החיוב נדחה.
15 קורבנות נוספים נפלו באופן דומה מאוד בפח, בפרק זמן של שנה.
בנוסף, וקנין לא בחל בגניבת כרטיס אשראי של קשישה בת 91 שאמו היתה המטפלת שלה. מכתב האישום עולה כי וקנין ניצל את הגישה לפרטיה ולפרטי כרטיס החיוב כדי לבצע באמצעותו עסקאות בסכום של כ-10,000 שקל.
וקנין הורשע ב-16 אישומים של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שימוש בכרטיס חיוב, הוצאת צ'ק ללא כיסוי ושתי עבירות איומים.
אתר חדשות פלילי >>
עורך דין פלילי מומלץ >>
בתיק נוסף שצורף, הוא הורשע בגניבה ממעביד וזיוף. בפרשה זו עולה כי יום לאחר שהתקבל לעבודה במינימרקט בחולון, הוא פתח את הקופה, הוציא מתוכה 5,500 שקל במזומן, הכניס את הכסף לשקית, ועזב במהירות את המקום.
וקנין עשה זאת שוב גם בסניף ויקטורי ברמת גן. יום לאחר שהתקבל לעבודה כקופאי, הוא פתח את הקופה, הוציא מתוכה 5,200 שקל ועזב את הסניף במהלך המשמרת.
וקנין הודה בכתבי האישום ללא הסכמה על העונש. פרקליטות מחוז תל אביב הגישה שמונה תצהירים של נפגעי עבירה, וביקשה להטיל עליו ארבע וחצי שנות מאסר.
הסנגורית, עו"ד עדן פוליטקין מטעם הסנגוריה הציבורית, טענה כי חומרת העבירות אינה גבוהה, ששיטת העוקץ יחסית פשוטה ומוכרת, וכי רוב הקורבנות היו בעלי עסקים ברשת.
הסנגורית הוסיפה כי הסכומים שנגנבו "לא גרמו לקריסה כלכלית" וביקשה לתת משקל לכך שהנאשם "אינו ילד", בן 44 ועברו נקי. גם כאן, הוא הודה בכתבי האישום המתוקנים וחסך מזמנו של בית המשפט.
השופט שמאי בקר כתב בהחלטתו: "הנאשם חיפש ואיתר באתרי אינטרנט שונים אזרחים תמימים שביקשו למכור את מרכולתם, אם באופן פרטי ואם במסגרת עסק; הוא פנה אליהם והוליכם שולל באופן מתוחכם, תוך שימוש במסמכים מזויפים. הנאשם לא שילם עבור הפריטים שקיבל ובשלב מסוים, נעלם. הנאשם פעל בדרך מוקפדת ומתוכננת מראש, באופן חזרתי ושיטתי, כלפי לא פחות מ-16 מתלוננים ובמעשיו ניכר תחכום. משך כשנה שלמה הותיר אחריו עוד ועוד קורבנות, לא עוצר לרגע את ביצוע פעילותו העבריינית".
"לא ברור על מה נסמכה ההגנה בטיעונה ביחס להנחה שגזלתו של הנאשם לא הביאה את קורבנותיו לקריסה כלכלית", הוסיף השופט, "כך, למשל, נטל הנאשם במרמה משאית מזון בשווי עשרות אלפי שקלים (מאחד הקורבנות); נטל במרמה צמיד משובץ יהלומים בשווי של 65 אלף שקל מאחר, ועוד… אין המדובר בעסקים כגון רשתות שיווקיות גדולות או מפעלים בעלי כיס עמוק, אלא אנשים פרטיים, עצמאיים, אשר ניסו להתפרנס בעזרת פרסום של עסקם באינטרנט".
לכתבות נוספות על עבירות רכוש >>
לפי השופט בקר, "על פי מדיניות הענישה הנהוגה ונסיבות ביצוע העבירה, אני קובע כי מתחם העונש ההולם נע בין שלוש שנות מאסר ועד שש שנות מאסר… מנגד, ראיתי לנגד עיניי לקולא, נסיבות אישיות ומשפחתיות שהציגה ההגנה".
על וקנין הוטלו בסופו של דבר 39 חודשי מאסר (שלוש שנים ועוד שלושה חודשים) בניכוי ימי מעצרו.
לפי השופט, נוכח הרצידיביזם (הסדרתיות, ז.ק) היה מקום לקבוע עונש גבוה יותר: "ראוי שהנאשם יידע כי חסך לעצמו זמן נוסף של מאסר בפועל לנוכח שיתוף הפעולה שלו והודאתו".
נקבע גם כי הנאשם ישלם פיצוי למתלוננים. הוא יחזיר להם את גובה הנזק שגרם בתוספת 1,000 שקל לכל אחד. 10,000 שקל נוספים ישלם לקופת המדינה. בנוסף יחולטו שני טלפונים ניידים ששימשו אותו לביצוע העבירות.
